ברקע האמירות של נשיא ארה"ב, במפרץ הפרסי התרחשה הסלמה שמחזירה את שוק הנפט באחת לחודשי השיא של המשבר. ההסלמה התחילה עם תקיפה של שלוש מכליות בידי משמרות המהפכה, לאחר שניסו לעבור במצר הורמוז דרך המרחב הימי הדרומי - הנתיב העומאני.
● ארה"ב לא יכלה לשתוק על המהלך הזה של איראן
● שאלות ותשובות | ארה"ב תקפה באיראן וסגרה לה את הברז. האם המלחמה מתחדשת?
מצר הורמוז נשען על שתי גדות: הדרומית, שבשטח עומאן, והצפונית, שבשטח איראן. בעבר, לפני מבצע שאגת הארי והמצור האיראני על הורמוז, רוב הספינות חצו את המצר דרך המרחב הצפוני - כלומר דרך השטח שבסמכות הרפובליקה האסלאמית.
כעת, לפי האיראנים, מעבר כזה מחייב אישור ותשלום. משטר האייתוללות מבקש לגבות מכל מכלית כ־2 מיליון דולר - סכום שעשוי להניב לו כ־10 מיליארד דולר בשנה. לכן מעבר גובר של ספינות בנתיב חלופי מאיים על מקור הכנסה שטהרן מבקשת להפוך לקבוע.
איך הגיבו מחירי הנפט?
התגובה בשווקים הייתה מיידית: מחיר הנפט קפץ בכ־5% לכ־78 דולר לחבית ברנט. זהו עוד זעזוע בשוק שכבר חווה תנודתיות חריפה מאז תחילת המלחמה במפרץ. בשפל ירדה חבית נפט ל־59 דולר; בשיא המלחמה טיפס המחיר ל־112 דולר לחבית. רק לפני שבועות ספורים הזהירו בכירי תעשיית האנרגיה כי מלאי הנפט העולמי הידלדל לרמות נמוכות ומדאיגות, שעלולות להחריף את הסיכון למיתון עולמי.
החזרת הסנקציות
בעקבות תקיפת הספינות החזירה ארה"ב את הסנקציות על נפט איראני, שהוסרו במסגרת הסכם השלום הזמני בין וושינגטון לטהרן בסוף יוני. במקביל העניקה וושינגטון לאיראן חלון של 60 יום למכור את הנפט שלה.
האמריקאים, לדברי ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס, אינם יכולים להרשות לעצמם להיראות כמי שפתחו את האפשרות לאיראנים לגבות דמי חסות במצר, וכמי שאינם מצליחים למנוע זאת באמצעות הכוח העצום שלהם. "כל מערכת הסחר העולמית נבנתה על המחשבה שהאמריקאים יודעים לאבטח כל נתיב ימי עולמי, ובעצם כך לשמור עליה מתפקדת".
לטהרן, החזרת הסנקציות יוצרת בעיה מיידית: כ־63 מיליון חביות נפט איראני נמצאות כעת על מכליות בים - חלקן בדרכן ליעד לא ברור, אחרות ממתינות ללא תנועה - לפי חישובי בלומברג. כלי השיט מפוזרים במפרץ הפרסי ובמימי אסיה, ורובם אינם מציינים יעד ברור או מאותתים שהם זמינים להזמנות. במילים אחרות: לקונים אין עדיין כתובת ברורה.
הוויתור על הסנקציות בסוף יוני, לצד הסרת המצור האמריקאי על נמלי איראן, הוביל לזינוק בהעמסת נפט גולמי איראני. כעת, כשחלון המכירה נסגר מחדש, לטהרן יהיה קשה בהרבה למכור את הסחורה - והיא עלולה לאבד מקור הכנסות חיוני.
אור אזרן מאגף כלכלה בבנק לאומי, מוסיף כי "איראן עדיין עשויה להמשיך למכור נפט, בעיקר לסין ולמדינות אשר מוכנות ליטול את סיכון הסנקציות, אך העסקאות צפויות להיות מורכבות, יקרות ומסוכנות יותר. הסנקציות אינן מבטיחות שעצירת היצוא האיראני תהיה מיידית או מלאה, אך הן צפויות להכביד עליו ולצמצם את הכנסותיה של איראן במטבע חוץ".
מה מנסה איראן להשיג?
בני סבטי, מומחה איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מעריך כי בטהרן סבורים שביכולתם להפעיל לחץ נוסף על האמריקאים במשא ומתן. לדבריו, "הם מפריחים בלוני ניסוי באמצעות הירי על הספינות. לתפיסתם, אף אחד לא אמור לעבור במצר בלי אישורם. לפתע התפתח הנתיב העומאני, שמאפשר מעבר חופשי לכולם. בעיניהם זו הפרת החוזה מולם.
אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מוסיף כי "האיראנים באים להסלים בנקודת תורפה, ולתמחר מחדש את תנאי ההסדר. האיראנים טובים במרחב ההכחשה, לא יקחו אחריות על תקיפת אוניות מסוימות, אבל על כך שתקפו בבחריין ובכווית - הם נוטלים אחריות".
בלאיש מוסיף כי באיראן "מעוניינים לגבות עמלות בהורמוז, והאגרת מעבר עבורם היא אירוע כלכלי. מעבר לכך, הם מעריכים שבעקבות בחירות האמצע וקשיי האמריקאים לספוג אבידות - אף אחד בוושינגטון לא רוצה מלחמה. מאז ומתמיד, האיראנים היו גונבים זמן לשיפור עמדות".
ד"ר יואל גוז'נסקי, שבעבר ריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במל"ל וכיום מכהן כראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אומר כי "איראן הבינה שהורמוז, חסימתו והפגיעה במפרציות, מביא מנוף לחץ. האיראנים אמרו שרוצים לשלוט על הורמוז, והם בוחנים את האמריקאים".
איך תגיב ארה"ב?
מבחינת טראמפ, ההסלמה מגיעה בעיתוי בעייתי - גם בטווח המיידי וגם במבט לחודשים הקרובים. נשיא ארה״ב הגיע לאנקרה לפסגת מנהיגי נאט"ו, בזמן שהוא ואנשיו מביטים קדימה לעבר בחירות האמצע בנובמבר.
יקי דיין, קונסול ישראל לשעבר בניו יורק, אומר כי ארה"ב אינה מעוניינת להיגרר למלחמת התשה, אלא לקדם משא ומתן רציני. מנגד, האיראנים מכירים היטב את לוחות הזמנים של טראמפ: לדבריו, הוא אינו רוצה להצית מחדש את המזרח התיכון לפני בחירות האמצע - במיוחד לאחר שמזכר ההבנות כבר סייע להחזיר את מחיר הנפט לסביבה שלפני המלחמה האחרונה.
"בראש סדרי העדיפויות של טראמפ עומדות לחלוטין בחירות האמצע", מסביר דיין. "הממשל אינו רוצה להידרדר למלחמה רחבה. האם מלחמה כוללת תתחדש? יכול להיות, אבל זה בהחלט לא בסדרי העדיפויות האמריקאיים. השאלה המרכזית היא האם היועצים של טראמפ יצליחו לעמוד במשימתם למנוע ממנו לתקוף".
ההשפעה על ישראל
בעוד שבסבבים קודמים, איראן לא חששה לתקוף את ישראל כבעלת בריתה של ארה"ב במזה"ת, בסבב הנוכחי התקיפות התמקדו בבסיסים צבאיים של ארה"ב בכוויית ובעומאן.
ד"ר גוז'נסקי מזכיר כי מצר הורמוז לא היה מיעדי המלחמה של ישראל, אבל הפך ליעד עבור האמריקאים. "זה טוב לישראל שהמו"מ לא סגור והאמריקאים תוקפים באיראן, אבל איראן כופה על מדינות המפרץ את רצונה. חלק מהן שילמו לה עבור שקט וחלק לא, ובשורה התחתונה איראן קובעת את סדר היום במפרץ".
בישראל, לדבריו, מקווים כי האמריקאים יחזרו לתקוף בעצימות מלאה, כי לא חפצים בהסדר שמלא בסימני שאלה. "כל תקיפה באיראן טובה לישראל, כל הפחתת יכולות ופגיעה במשאבים. השאלה היא לאן זה הולך. טראמפ לא רוצה להגיע למלחמה נרחבת, אבל סידור שבו ארה"ב ואיראן תוקפות תוקפים אחת את השנייה באופן עקבי גם לא טוב. בטווח הארוך זה לא טוב לישראל, אלא אם האמריקאים יחזרו לתקוף באופן מאסיבי - וגם אז לא בטוח שיידעו מה רוצים להשיג".
