הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
מאבקים סביב השליטה בקשיש מוחלש שכיחים בין ילדי הקשיש מנישואיו הראשונים לבין בת זוגו הנוכחית, אולם, בהליך יוצא דופן שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הייתה זו דווקא אשתו היחידה ואם ילדיו, אשר עשתה שימוש במינויה כאפוטרופסית על הקשיש, כדי לבודדו מילדיהם ונכדיהם.
● עורך דין חשוד בהעלמת 10 מיליון שקל. אחרי חצי שנה הותר שמו לפרסום
● המנכ"ל לשעבר תובע מיליונים מאראל מרגלית והחברה: "הפרו את הסכם הפרישה"
● 90 מיליון שקל של בכירי מנורה הוקפאו: החשדות וההתפתחויות בפרשת השחיתות בהסתדרות
האישה בת 75, הבעל בן 78, ולהם שני ילדים משותפים ועשרה נכדים. לפני כחמש שנים פרץ משבר בנישואיהם, שבעקבותיו התגרשו, והבעל עזב את הבית. אולם, בחלוף מספר חודשים נישאו מחדש, ושבו לחיות יחד. לאחר שנה נוספת של מגורים משותפים עבר הבעל להתגורר בדיור מוגן ללא האישה למשך שנה, ולאחר מכן שב לחיות עמה בדירה המשותפת. הפעם נמשכו המגורים המשותפים שלושה חודשים בלבד, ובחודש נובמבר 2024 העבירה האישה את הבעל למחלקה סיעודית בבית אבות בגבעתיים.
במקביל להעברת הבעל לבית האבות, הגישה האישה לבית המשפט בקשה למנותה כאפוטרופסית עליו, וצירפה לבקשתה דו"ח מטעם העובדת הסוציאלית של בית האבות, שבו נכתב כי הבעל סובל מדמנציה וממחלות נפש, וכי גם מצבו הפיזי בכי רע, ולכן הוא זקוק להשגחה 24/7. עוד נכתב, כי האישה היא הגורם המתאים לשמש אפוטרופוס עבור הבעל, מאחר שהיא מטפלת בו, ודואגת לו לאורך השנים, בעוד שילדיו מצויים בנתק ממנו.
ארבעה חודשים מאוחר יותר פנו הילדים לבית המשפט, בבקשה לבטל את מינויה של אימם כאפוטרופסית על אביהם, ולמנותם תחתיה. לטענתם, הם מצליחים לשמור על קשר טוב וחם עם אביהם רק בתקופות שבהן אינו מצוי תחת שליטתה ופיקוחה של אימם, כלומר בתקופת פירודם, ובעת שהותו בדיור המוגן. לדבריהם, הם כלל לא ידעו כי אימם העבירה את אביהם לבית אבות סיעודי, וכי מונתה כאפוטרופסית עליו, שכן היא אינה מאפשרת להם לבקרו או להיות עמו בקשר. האישה אישרה כי היא מונעת קשר בין הילדים והנכדים לבין הבעל, מאחר שלטענתה הם התנהגו כלפיה באופן פוגעני.
בית המשפט פנה לרשויות הרווחה, כדי שיבדקו את מצב הקשיש והמשפחה, ויגישו תסקיר באשר לצורך במינוי אפוטרופוס עבורו, ולזהות האפוטרופוס. רשויות הרווחה הודו כי מצבו הקוגניטיבי של הקשיש אינו חד-משמעי. מחד גיסא, הרופא של בית האבות קבע כי הקשיש סובל מירידה קוגניטיבית משמעותית, המחייבת מינוי אפוטרופוס עבורו, ומאידך גיסא התברר, כי האישה לקחה את הבעל לפסיכיאטר פרטי, שנתן חוות דעת, שלפיה הוא כשיר לערוך צוואה. בתסקיר נכתב גם כי במהלך ביקורה של העובדת הסוציאלית אצל הבעל בבית האבות, הוא קיבל שיחת טלפון מהאישה, והיא שמעה כי גמגם, רעד והתבלבל, כאשר נדרש לדווח לאישה מי מבקר אצלו ולשם מה.
בית המשפט לענייני משפחה וכן בית המשפט המחוזי, שאליו התגלגל התיק במסגרת ערעור שהגישה האישה, מצאו לנכון להיפגש אישית עם הבעל, כדי להתרשם באופן ישיר ממצבו ומרצונו, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופוס עבורו, ולזהות הממונה. שתי הערכאות הגיעו למסקנה כי הבעל חושש מאוד מהאישה, אינו מסוגל לבטא את רצונו האמיתי, תלוי בה, ומושפע באופן מוחלט מרצונה, במילותיו של בית המשפט: היא "שולטת בנפשו ללא מיצרים".
עוד נקבע כי האישה מצויה בניגוד עניינים ביחס לטובתו של הבעל, וכי היא משתמשת במאבקה האישי מול הילדים כדי ליצור ניכור בינם לבין הבעל, ולמנוע ממנו קשר עם ילדיו ונכדיו, בניגוד לטובתו. לאור זאת פסקו בתי המשפט כי אין ליתן אמון באישה כאפוטרופסית עבור הבעל, וכי יש להטיל את התפקיד על גורם מקצועי חיצוני. בנוסף, חויבה האישה בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח לילדים.




















