"יכול להיות פה שינוי בקנה מידה היסטורי", אומר ל"גלובס" ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס, בנוגע להתעקשות האיראנית להתחיל לגבות דמי מעבר ממכליות נפט ומספינות סחר על חציית מצר הורמוז, אחת מהסיבות לחיכוכים הנמשכים בין ארה"ב לאיראן. לדבריו, "נתיבי סחר ימי מאז תום מלחמת העולם השנייה היו פחות או יותר חופשיים לסחר, והאמריקאים כמעצמה העולמית היו אלו שאחראים על כך שיישארו כך. ברגע שאתה לוקח נקודת מחנק ימית כמו מצר הורמוז, וכמו איראן מאיים להתחיל לגבות בה מכסים, למה שהדבר לא ישתכפל גם במצר מלאקה או במצר גיברלטר? זה משבש את הסדר העולמי כולו".
● ראיון | המשקיעה הצעירה שגם אחרי הפסד של חצי מהתיק לא ויתרה על מניות בסיכון
● רובים לארגנטינה, מוקשים לשבדיה: עסקאות חדשות לחברות הישראליות
● היממה הדרמטית הזכירה לעולם: המלחמה במזרח התיכון לא קרובה לסיום
האמריקאים, לדבריו, אינם יכולים להרשות לעצמם להיראות כמי שפתחו את האפשרות לאיראנים לגבות דמי חסות, וכמי שאינם מצליחים למנוע זאת באמצעות הכוח העצום שלהם. "כל מערכת הסחר העולמית נבנתה על המחשבה שהאמריקאים יודעים לאבטח כל נתיב ימי עולמי, ובעצם כך לשמור עליה מתפקדת. הכרה בזכות של מדינה לגבות מכסים בנקודה כל כך אסטרטגית זה שינוי סדרי עולם. אפילו האמריקאים בגירסה הנוכחית שלהם תחת ממשל טראמפ לא מוכנים ללכת כל כך רחוק".
גילדין מתייחס לדינמיקה של מחירי הנפט, ששבו לעלות ביממה האחרונה אחרי שירדו מהגבהים אליהם הגיעו במהלך המלחמה עצמה, ומציב את הפוקוס על סין. "בעצם במהלך המלחמה באיראן היו לנו בערך 13-14 מיליון חביות שנגרעו מאספקת הנפט העולמית. מדינות המפרץ וסעודיה הצליחו למצוא פתרון ל-6-7 מיליון חביות. אבל הסיבה שהמחירים לא קפצו ליותר מ-120 דולר, ואפילו התחילו לרדת, היא משהו שאף אחד לא צפה מראש - העובדה שסין פשוט החליטה לייבא הרבה פחות חביות". לדבריו, מדובר בכמויות עתק. "סין הפחיתה את היבוא שלה ב-4-5 מיליון חביות ועל ידי כך מיתנה על המחירים". לדבריו, "זו השלכה משמעותית של המשבר שהיה פה: סין בעצם קובעת או מייצבת את שוק הנפט העולמי. זה תפקיד שהיה שמור לאופ"ק בעבר".
לדבריו, ביחד עם העובדה כי סין מכתיבה את המחירים בשוק על ידי צריכה ושימוש בעתודות הנפט האדירות שלה (יותר מ-15 מיליארד חביות נפט), היא יכולה להפוך לנהנית העיקרית משיבוש התובלה הימית שייגרם אם איראן תתחיל לגבות דמי מעבר בהורמוז. "אם באמת נתיבי הסחר העולמי הימי יכללו כעת נקודה נוספת עם מכס, ואת האפשרות לנקודות נוספות, הרי שהסחר הימי כבר לא חופשי כמו שהיה. זה צריך להשתקף גם בעלויות של ביטוח ימי ומכאן נתיבי הסחר היבשתי עשויים להפוך להיות משתלמים יותר, ואולי גם לבטוחים יותר. בשונה מהמצב בימים, בנתיבי היבשה סין היא מעצמה, והשקיעה הרבה מאוד משאבים בשנים האחרונות במרכז אסיה בנתיבים יבשתיים".
