גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

המשבר החוקתי: השופטים שלפו סעיף מפתיע - ושלחו מסר חד לכל עובדי המדינה

מאז שנות ה־50 נרשמו מקרים של אי־ציות לבג"ץ, אבל מומחים מסבירים שהמגמה הולכת ומתעצמת ● בהתאם, גם התגובות של ביהמ"ש נהיות חריפות יותר - והשבוע נזרק כלי חדש למערכה ● המשרוקית של גלובס מסבירה

יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ
יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ

השבוע האחרון עמד בסימן היחסים המידרדרים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. כמובן, ההתנגשויות בין הרשויות הן לא דבר חדש, אבל בימים האחרונים הן עלו מדרגה לאחר שהממשלה הצהירה על "אי־הכרה" בהחלטה של בג"ץ; היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, קבעה ש"הדבר חותר תחת עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית"; השופטים הגיבו לאי ההכרה; חברי הממשלה קראו לא לציית להחלטות שיפוטיות נוספות - והחל מצעד של עובדי ציבור שהבהירו למי נתונה "נאמנותם" במקרה של משבר חוקתי.

מה ההשלכות של הפרת פסק דין, ומה בג"ץ החליט?
ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

ה"טריגר" הוא פסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה - פסיקה שעליה כבר עמדנו בעבר, והפעם לא ניכנס אליה שוב. אלא שההתפתחויות האחרונות חייבו אותנו לחזור שוב לבסיס, ולשים את מאבק הרשויות בהקשר רחב יותר. אז איפה בעצם אנחנו עומדים בתוך הפלונטר החוקתי הזה? להלן ננסה לעשות סדר.

משמעות כלכלית מיידית

הממשלה פרסמה "הצהרה בדבר אי־הכרה בפעולות מועצת הרשות השנייה שייעשו בניגוד לתנאי הסף הקבוע בחוק". הממשלה למעשה הכריזה שהחלטת ביהמ"ש העליון "סותרת את החוק" והצהירה ש"תפעל בכל הכלים החוקיים שיעמדו לרשותה על מנת לבטל את ההחלטה ולפיכך לא תישמע בעתיד בפני הממשלה" כל טענה "המבקשת להקנות תוקף לפעולה שנעשתה על ידי" המועצה.

מה המשמעות של המהלך החריג הזה? פרופ' אורי אהרונסון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, הסביר לנו כי "הצעד הזה של הממשלה הוא עדיין לא אופרטיבי, וכשמו - מדובר בהצהרה בלבד. אפילו לא מדובר בהחלטת ממשלה פורמלית שיוצרת דין. לכן, הצעד הזה עדיין נשאר במישור ההצהרתי".

אז מה ההשלכות של המהלך? אהרונסון מציע לקחת כדוגמה את עסקת רשת 13 שמונחת לאישור מועצת הרשות השנייה. לדבריו, "אם המועצה תאשר את העסקה, ובהינתן שהממשלה לא מכירה בפעולת המועצה - המשמעות היא שהממשלה, הלכה למעשה, לא תכיר ברוכשים של רשת 13 בתור בעלי הערוץ. עוד מוקדם לקבוע מה זה אומר בפועל, אבל תיאורטית זה יכול להשליך על התנהלות המדינה מול הערוץ".

אבל אהרונסון סבור שלא כל ההשלכות הן עתידיות בלבד: "האמירה הזאת של הממשלה תורמת ליצירת חוסר ודאות רגולטורי - ולחוסר הוודאות הזה יש עלויות כלכליות, למשל בהרחקת משקיעים פוטנציאליים. זו פגיעה ביציבות של הפעולות הממשלתיות".

כרוניקה של אי־ציות

אף ש"שבירת הכלים" מול הרשות השופטת חריגה, אי־ציות של הממשלה להחלטות שיפוטיות אינו חסר תקדים. כפי שתיאר אהרונסון, רשויות ציבוריות לא פעם מתמהמהות בציות לצווים, מקיימות אותם חלקית או מתעלמות מהם.

במאמר בכתב העת משפטים, מזכירים אהרן גרבר ופרופ' יונתן גבעתי כמה מקרים כאלה. דוגמה מוקדמת היא החלטת הממשלה בשנות ה־50 שלא למלא אחר צו בג"ץ להשיב את עקורי אקרית ובירעם לכפרם.

מקרה נוסף אירע ב־1985, כשיו"ר הכנסת שלמה הלל נמנע מלציית לפסיקת בג"ץ שאפשרה לח"כ מאיר כהנא להניח הצעות חוק גזעניות. בג"ץ דחה את בקשת כהנא לאכוף את פסק הדין, בין היתר משום שהצו היה הצהרתי. ב־2004, בדיונים על קיצוץ בגמלת הבטחת הכנסה, בג"ץ חייב את המדינה לפרט את עמדתה לגבי הזכות לקיום בכבוד. העמדה לא הוגשה, והמדינה נמנעה מלהציג אמות מידה קונקרטיות.

מקרה טרי יותר התרחש ב־2020: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סירב להעלות להצבעה בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה־23, אף שבג"ץ הורה לו לכנס את הכנסת עד 25 במרץ. אדלשטיין התפטר, ובשל כניסת ההתפטרות לתוקף רק כעבור 48 שעות לא ניתן היה למלא את החלטת בג"ץ.

בג"ץ הגיב באופן חריג ומינה מיידית את ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, ליו"ר במקום אדלשטיין. "במקום שבו מדובר בפגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק, נדרשים סעדים חסרי תקדים", קבעה הנשיאה אסתר חיות.

המאבקים בין הרשויות לבשו גם ביטויים מילוליים. ב־2004, בעקבות אותן החלטות בג"ץ בעניין הקיום בכבוד, אמר יו"ר הקואליציה גדעון סער כי מדובר ב"הסגת גבול" וב"טירוף מערכות". בסיכום הדיון קבעה הכנסת כי היא מודאגת מ"גלישת" בג"ץ לתחומי הרשויות האחרות, והתריעה מפני "משבר חוקתי".

ב־2009 קרא ח"כ משה גפני לרבה של אשדוד שלא לציית לפסיקת בג"ץ שחייבה הענקת תעודת כשרות בניגוד לעמדתו - והרב אכן לא ציית. ב־2020, בדיון על חוק יסוד: הלאום, יו"ר הכנסת יריב לוין כתב כי החלטה שתתערב בהם תהיה "נעדרת תוקף". שנה אחר כך קרא ח"כ בצלאל סמוטריץ' "לא לציית לאבסורדים" של בג"ץ.

והיו גם קריאות דומות מהצד השני. ב־2018 תקפה יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון פסיקה שאפשרה את פינוי חאן אל־אחמאר. "שופטי בג"ץ ערלי הלב הכתימו לדיראון עולם את המוסד שהם מכהנים בו", כתבה במאמר ב"הארץ". "הגיעה שעה קשה, שבה יש לקרוא לאי־ציות ולהתנגדות אקטיבית, נחרצת ונחושה".

הקלף ששלפו השופטים

מה בית המשפט יכול לעשות כדי לגרום לממשלה לקיים את החלטותיו? אהרונסון מציג במאמרו כמה מענים: דחיית המועד לקיום ההחלטה; "ביוש" של הרשות בלשון שיפוטית חריפה; הטלת הוצאות; וחידוד הצו השיפוטי.

ומה לגבי ביזיון בית המשפט? כפי שהסברנו בעבר, זה לא כל כך פשוט. בפסיקה טרם הוכרעה השאלה האם ניתן לנקוט סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד המדינה, שכן הקושי המיוחד הוא שעל בג"ץ אין ערעור, כך שמי שיוטלו עליו סנקציות לא יוכל לערער עליהן. ערכאות נמוכות יותר כן מטילות סנקציות גם על אישים ספציפיים ברשויות ציבוריות, כשלמשל ביהמ"ש המחוזי הטיל קנס יומי של 4,000 שקל על עיריית בני ברק וראשיה בגין עיכוב ביצוע פסק דין.

אבל זאת לא הבעיה היחידה. אהרונסון מוסיף ש"היות שהצעד של הממשלה הוא כרגע הצהרתי בלבד ולא אופרטיבי, אנחנו עדיין לא נמצאים במקום של פעולה לפי ביזיון בית המשפט".

אלא שהשבוע שופטי בג"ץ שלפו תמריץ מפתיע לקיום החלטות שיפוטיות. "ביחס לפעולתם של עובדי ציבור", כתבו השופטים, "לא למותר להעיר כי פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין - לא יחול".

במה מדובר? לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין".

אהרונסון מסביר: "עובדי מדינה עלולים לעשות טעויות שיכולות להסב לפרט נזקים. מה שההסדר הזה מבקש לעשות הוא למנוע חשיפה אישית של עובד המדינה לתביעות בגין נזקים שנגמרו מעבודתו, כשמי שנפגע עדיין רשאי להגיש תביעה נזיקית נגד המדינה. בית המשפט למעשה הבהיר שאי קיום פסק דין אינו חוסה תחת 'מילוי תפקידו השלטוני' של עובד הציבור. לכן, במקרים כאלה, ייתכן שההגנה שמעניקה החסינות מפני תביעות נזיקין לא תעמוד לזכות עובד הציבור".

עוד כתבות

אימג' מתוך Grand Theft Auto VI. מכה בשוק כולו / צילום: Shutterstock

המשחק המצליח בעולם מוכר קופסה ריקה – והקונים מסתערים

כמה חודשים לפני ההשקה, GTA6 כבר שוברת שיאי מכירות וממחישה את עוצמתה הכלכלית של תעשיית הגיימינג ● הסדרה, שקודמה GTA5 נחשב למוצר הבידור הרווחי בהיסטוריה, הפכה למותג שמסוגל להזיז תאריכי השקה בהוליווד ולהקפיץ את שווי החברה שמאחוריו. ● וגם: ההחלטה למכור גרסאות פיזיות ללא דיסק מסמנת שלב נוסף במעבר לבעלות דיגיטלית בלבד – שבו הצרכנים משלמים על גישה לתוכן, ולא על מוצר מוחשי

יריב גרינברג / צילום: שלומי יוסף

שנים הוא לא משך משכורת. עכשיו הוא מוביל את אחד הקיבוצים העשירים בישראל

מעברות החל את דרכו העסקית עם הקמת מפעל מטרנה המיתולוגי, שנמכר בהמשך לאסם ● מאז יצא לסדרת רכישות, שהפכו אותו לבעלי שבע חברות - ומיצבו אותו בעשיריית הקיבוצים העשירים בישראל ● המנכ"ל יריב גרינברג מספר איך מקבלים החלטות כשבעלי המניות הם גם החברים במשק ומה עומד מאחורי היציאה מהבורסה

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

מאמר חדש בודק: האם הזיכרונות שלנו אמיתיים?

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

חנויות ג'אמפ ועונות בבאר שבע / צילום: בר - אל

חובות של 38 מיליון שקל: עונות וג’אמפ מבקשות הקפאת הליכים

הרשתות, המפעילות 37 סניפים ברחבי הארץ, מבקשות להמשיך לפעול למשך 60 יום במטרה לאתר רוכש או משקיע ● לבבקשה נטען כי המלחמה, הפגיעה במכירות והקשיים התזרימיים הובילו לחדלות פירעון

איזה סרט היה השראה לכתיבת השיר ''חום יולי אוגוסט'' של שלמה ארצי? / צילום: Shutterstock

איזה סרט היה השראה לכתיבת השיר "חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי?

איזו מדינה תשתתף בפעם הראשונה בתחרות האירוויזיון ב-2027, לאיזו משפחת בעלי חיים משתייך הגרגרן ומהו האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף האדם? ● הטריוויה השבועית

ניסאן קשקאי הייבריד 2026 / צילום: יחצ

מול גדודי מתחרים מיפן, קוריאה וסין, לרכב הזה יש יתרון אחד בולט

ניסאן קשקאי הייבריד 2026, הקרוס־אובר היפני־אירופי המחודש, שומר על העיצוב המוכר של קודמו ● יש מרווחים ממנו, אולם מערכת ההנעה ההיברידית מרשימה, ומספקת פטור יעיל מביקור תכוף בתחנת הדלק

ההמצאות שהתגלו בטעות ושינו את העולם / אילוסטרציה: Shutterstock

10 המצאות ששינו את העולם והתגלו בטעות

מהקורנפלקס ועד קוצב הלב, כמה מהמוצרים האהובים והשימושיים ביותר בעולם נולדו דווקא משגיאות, תקלות וגילויים מקריים

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ מציע: כהונת אליהו לראש רמ"י תסתיים ב-19 ביולי

השופטים הציעו לבטל את מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ב-19 ביולי, ולא להמתין עד סיום עבודת ועדת האיתור שתדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים ● על הצדדים להשיב עד ליום שני 13 ביולי בשעה 14:00. אחרת, השופטים יכריעו בעתירות

רשות ניירות ערך ת''א / צילום: שלומי יוסף

עוד קריסה בדרך? חשד חמור בחברה אמריקאית נוספת; האג"ח צללו

הסתבכות נוספת לחברות הנדל"ן האמריקאיות בתל אביב: בעקבות דרישת רשות ני"ע, נחשפה בדיקה פנימית חמורה נגד בעל השליטה והמנכ"ל מייק קוהאן ● החשד: עשה שימוש פרטי של כ-9.6 מיליון דולר מכספי הנפקת האג"ח לפרעון חובותיו האישיים, והסתיר הלוואה מקרן שמיוצגת על ידי אורי אייזנברג ● זכויות החתימה של קוהאן נשללו, וקצין הציות, ערן קנטי, מונה כמורשה חתימה כפוי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף פתוח לעמק יזרעאל: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים במגדל העמק?

ברחוב כ"ט בנובמבר בשכונה המערבית במגדל העמק נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר, תמורת 1.8 מיליון שקל ● המוכרים זכו בדירה במסגרת תוכנית דיור ממשלתית, הקונים הם זוג צעיר, שרכשו את הדירה למטרות מגורים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניות שחובה להחזיק – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

"אל תקנו מניה רק כי המליצו עליה בטיקטוק": הטיפים של מנהל ההשקעות ● מדד ● המדד שקפץ 220% בשנה וחצי ומסתמך רק על שתי מניות ● שתי המצטרפות החדשות לת"א ואלו שתקועות בדרך ● וגם: הסלמה באיראן? הכוח האמיתי שמניע את שער הדולר

עמוס שוקן / צילום: אביב חופי

קבוצת הארץ דה מרקר תפטר 35 עובדים

באסיפה שנערכה הערב עם הועד נמסר כי 19 עיתונאים בהסכם קיבוצי יפוטרו בחודש הקרוב והיתר עובדים שאינם בהסכם קיבוצי ● החלוקה הפנימית טרם התבררה אולם על פי הערכות דה מרקר צפוי להיפגע ומחלקת החדשות של הארץ וכן האנגלית ייפגעו פחות ● 5 משרות נוספות יצומצמו ללא פיטורים

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

העסקה עם כצמן עלתה לצחי אבו ביוקר: ארי נדל"ן איבדה רבע מהשווי

בצל ההסכמות לרכישת השליטה בג'י סיטי ב-661 מיליון שקל, חברת הנדל"ן המניב שבשליטת צחי אבו איבדה 25% מתחילת השבוע, ונסחרת מתחת לשווי של ג'י סיטי אותה היא מתעתדת לרכוש

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מדוע איראן תקפה השבוע ספינות שעברו במצר הורמוז?

לפי מחקר חדש מהו התחום עם השכר הגבוה ביותר בהייטק? ● לאיזו חברה יש את פעילות הנדל"ן הרביעית בגודלה בישראל? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

נשק במפעל IWI / צילום: כדיה לוי

הצבא שהתחמש ב-1,000 רובים מתוצרת ישראל

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

סניף של סופר-פארם / צילום: אייל טואג

סופר פארם ממנה חמישה חברי הנהלה חדשים

רשת הפארם הגדולה בישראל ממנה חמישה חברי הנהלה חדשים, כולם מינויים פנימיים ● לשכת רואי החשבון קיימה את האירוע השנתי באילת, ומשרד הפרסום LEAD ממנה סמנכ"ל קריאייטיב חדש ● אירועים ומינויים

ישראל מנגיסטו / צילום: אסף אברהם

היזם שלא קיבל זימון ל-8200 "בגלל שם המשפחה" והיום חולם על הנפקה

ישראל מנגיסטו היה בין התלמידים המובילים בכיתה, אבל כשהחברים שלו קיבלו זימונים לממר"ם ו־8200, הוא נשאר בחוץ: "מי שלא היה במיינסטרים לא התקבל ליחידות החשובות" ● מאז הוא הכשיר דורות של מתכנתים, הפך ליזם ומחכה להנפקה ● שיחה קצרה עם מייסד־שותף הסטארט־אפ Trado

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"ק עלה ב-1.3%, מניות השבבים זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% בערב בו וול סטריט חזרה להתמקד בסיפור ה־AI, תעודת הסל על השבבים זינקה ● שבע המופלאות בתמחור הזול ביותר מזה יותר מעשור ● פפסיקו ירדה לאחר תוצאות מעורבות לרבעון ● ההימור של אריק טראמפ על הביטקוין מחק יותר מ־600 מיליון דולר מהונו ● חברת השבבים SK הייניקס תתמחר הלילה את הההנפקה הגדולה ביותר של חברה זרה בארה"ב

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

הזוג שמחזיק כבר 4 דירות להשקעה ועדיין חולם על דירה משלו למגורים

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"השלכות כבדות": למה איראן לא יורה לעבר ישראל?

למרות שיגורי הטילים לעבר מדינות המפרץ וירדן, טהרן נמנעת בשלב זה מעימות ישיר עם ישראל ● מומחים מסבירים: "המשטר מבין שהמחיר יהיה כבד בהרבה" ● שאלת השעה