גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

האיום המודרני על תשתיות לאומיות כאן, אך ישראל עדיין עסוקה במלחמה הקודמת

פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ־11 מיליון דולר בכל שעת השבתה ● היקף הנזק ממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת, וכמה מפת האיומים על התשתיות חרגה מהממד הפיזי ● מהן נקודות התורפה של ישראל ואיך להיערך למציאות החדשה

חוות שרתים. פגיעה עלולה להביא לאפקט דומינו של קריסת מערכות / צילום: Shutterstock
חוות שרתים. פגיעה עלולה להביא לאפקט דומינו של קריסת מערכות / צילום: Shutterstock

הכותבים הם חוקר בכיר ב"מיינד ישראל" ויועצת בכירה ב"מיינד ישראל" והמדענית הראשית לשעבר במשרד האנרגיה

מלחמת "שאגת הארי" חשפה שישראל אינה ערוכה לתמורות במפת האיומים על הביטחון הלאומי, בין השאר לאחר שגבולות הגזרה התרחבו לראשונה גם לתקיפות של מערכי מחשוב ותקשורת - באופן המלמד על חשיבותן העולה כתשתיות לאומיות קריטיות. למגמה זו השלכות מרחיקות לכת על הדרך שבה על ישראל להיערך להגנה על נכסיה הלאומיים, שפגיעה בהם עלולה לשתק את עוצמתה ואף לאיים על יתרונה האיכותי הצבאי.

מטריקס מתרחבת בשוק הביטחוני ורוכשת שליטה בחברה ב-73 מיליון שקל
בתוך יממה, שני אירועים מהמזרח הנחיתו מכה על מניות השבבים

הנחיתות הצבאית של איראן הביאה אותה לנקוט אסטרטגיה המתמקדת בשימוש במנופי לחץ כלכליים־מדיניים כנשק לכל דבר, ובראשם חסימת מצר הורמוז. שיבוש התנועה הימית באחד מצווארי הבקבוק הקריטיים בשרשרת האספקה הגלובלית, שבו עוברים מדי יום כ־20 מיליון חביות נפט (כחמישית מהצריכה העולמית) וכ־20% מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי, הביאה לזינוק מיידי במחירי האנרגיה.

במקביל, העימות התפתח למערכה רב־ממדית המשלבת תקיפות סייבר עם תקיפות קינטיות ישירות של תשתיות אנרגיה ומחשוב לאומיות. מעבר לניסיונות לפגוע בנכסי האנרגיה של מדינות המפרץ וישראל, כולל אסדות הגז ומתחם בתי הזיקוק בחיפה, איראן תקפה גם את מרכזי הנתונים של אמזון (AWS) במדינות המפרץ וכן ביצעה תקיפות סייבר כנגד תשתיות מים ואנרגיה בישראל.

הריכוזיות היא נקודת תורפה אסטרטגית

האיומים הללו מחייבים את ישראל בשינוי פרדיגמה. הריכוזיות של משק האנרגיה, התלות בשרשראות אספקה גלובליות והניהול של תשתיות החשמל והמחשוב כמערכים נפרדים הן נקודות תורפה קריטיות.

כ"מדינת אי", שאינה מחוברת לרשתות חשמל אזוריות ואין ברשותה מערך גיבוי ממדינות שכנות, ישראל חשופה במיוחד למתקפות על תשתיות האנרגיה שלה. פגיעה בתשתית החשמל לא מסתכמת בנזק למשק האנרגיה; היא עלולה לייצר אפקט דומינו שיביא לקריסת מערכים קריטיים אחרים הנסמכים עליה, בהם כאמור תשתית המחשוב. על פי הערכת "מיינד ישראל", השבתה של למעלה מ־24 שעות של חוות שרתים בישראל תגרום לנזק מוערך של כ־11 מיליון דולר לשעה.

מעבר לנזק הכלכלי המיידי, חוות שרתים הן חוליה קריטית בשרשרת האספקה הלאומית, המבטאת את הקשר הגורדי שבין עולמות המחשוב והאנרגיה. מצד אחד, הן צרכניות ענק של הספק חשמלי רציף, כאשר כל תנודה קלה במתח עלולה להביא להשבתת מערכות חיוניות. מנגד, משק האנרגיה המודרני מנוהל בעצמו על תשתית ענן, כאשר מערכות הניהול והבקרה על הייצור נשענות באופן מלא על אותן חוות שרתים.

עדות לחשיבות חוות שרתים בישראל היא אישורה בקריאה ראשונה של הצעת חוק הקוראת להכיר בהן כתשתית לאומית. קידום ההצעה אמנם הושהה, אך מדובר עדיין בצעד הכרחי ראשון.

נקודת תורפה פוטנציאלית נוספת היא התלות הגבוהה של תשתיות המחשוב בעננים ציבוריים מסחריים של ענקיות ההייטק. עדות לכך היא הודעת מיקרוסופט מספטמבר 2025 על ביטול הגישה של יחידת 8200 לשירותי הענן וה־AI שלה בעקבות הפרה של תנאי השימוש (על פי פרסומים בתקשורת, לצורך מעקב המוני אחר פלסטינים בעזה ובגדה המערבית). החשיפה לסוג זה של סיכון, לצד הסכנה של פגיעה פיזית בחוות שרתים או בכבלי תקשורת תת־ימיים, כפי שהומחשה במלחמה באיראן, עלולה להשפיע באופן ישיר ומיידי על זמינותם של שירותים קריטיים בישראל.

לא ניתן עוד לנתק בין העולם הדיגיטלי לפיזי

הלקחים משאגת הארי מחייבים את ישראל להיערך לתרחישי קיצון כמו מצור ימי ואיומים משולבים של תקיפות קינטיות וסייבר על תשתיות לאומיות. כדי להבטיח רציפות תפקודית של המשק גם בתרחישים מסוג זה נדרשת רפורמה מבנית עמוקה, המשקפת את ההבנה שתשתיות לאומיות לא יכולות להתנהל עוד כמערכות נפרדות אלא באופן הוליסטי, וכי לא ניתן עוד לנתק בין העולם הדיגיטלי לפיזי.

לשם כך, "מיינד ישראל" ממליצה על אסטרטגיה שבמרכזה מעבר לניהול אחוד של כלל התשתיות הקריטיות בישראל. בטווח המיידי, יש להקים מנהלת תשתיות משולבות בכפיפות ישירה למל"ל. גוף מתכלל זה יאחד את משרדי הממשלה, מערך הסייבר וחברות התשתית תחת מסגרת־על אחת בעלת סמכויות ביצוע, שתקבע סטנדרטים אחידים להקשחת מתקני תשתית ואתרי אחסון דלק וכימיקלים, תפעיל מרכז שליטה ובקרה לניטור איומים ותייצר תגובה מתואמת למניעת אפקט דומינו של קריסת מערכות.

האסטרטגיה המוצעת כוללת בין השאר את קידום מודל המיקרו־גריד הרלוונטי במיוחד ליישובי ספר ולחוות שרתים, ומאפשר להן לייצר, לאגור ולנהל את צריכת האנרגיה שלהן גם בנפרד מהרשת הארצית.

ברמה הגיאופוליטית, על ישראל לנצל את המצב בשוק האנרגיה בעקבות חסימת הורמוז, ולמצב את עצמה כחלופה יבשתית בטוחה כחלק משרשראות אספקה עמידות לשיבושים כגון Pax Silica ויוזמת מסדרון הודו־מזרח תיכון (IMEC).

בטווח הארוך יותר, יש לפעול לגיוון תמהיל האנרגיה הלאומי באמצעות הסרת חסמים בירוקרטיים לייצור אנרגיה סולארית ושילוב פתרונות אגירה מתקדמים, כחלופה מבוזרת וחסינה יותר בהשוואה לתחנות כוח גדולות וקווי הולכה במתח עליון, המהווים מטרות אסטרטגיות נוחות. בנוסף, יש לממש את ההתחייבויות הבינלאומיות בפרויקט Fort Foundry One וליצור מסלול רגולטורי מהיר לרישוי כורים גרעיניים מודולריים קטנים עבור פארק שבבי ה־AI המתוכנן בנגב. במקביל, יש לקדם מהלך דיפלומטי אקטיבי מול ארה"ב כדי למתן את ההתנגדות הטורקית ולאפשר את חיבורה של ישראל לרשת החשמל האירופית באמצעות פרויקט הכבל התת־ימי.

יישום האסטרטגיה המוצעת אינו עוד סעיף בתוכנית עבודה שנתית. מדובר בצורך מיידי, שנועד לספק מענה לקשת האיומים המתרחבת על הביטחון הלאומי, ולהבטיח את חסינותן של התשתיות הקריטיות בשעת חירום, תוך הבטחת החוסן האנרגטי והריבונות הטכנולוגית של ישראל בטווח הארוך.

עוד כתבות

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

שני אינדיקטורים מרמזים: למשקיעים יש בעיה

מדד פופולרי של בנק אוף אמריקה מרמז על אופוריה מוגזמת בשווקים ומאותת כי כדאי לשקול הפחתת סיכון. והוא לא היחיד

פוטין טובל באמבטיית קרח / צילום: ap, Mikhail Klimentyev

כך הפך פוטין את המרדף אחר אריכות ימים לפרויקט של 26 מיליארד דולר

חזירים ננסיים, הדפסת איברים, קריותרפיה וגנטיקה: נשיא רוסיה הפך את המחקר למניעת הזדקנות לאחת העדיפויות של הקרמלין

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

מערכת המיקוש SKORPION2 של DND / צילום: DND

שלוש מדינות באירופה כבר רכשו את מערכת הנשק הזו

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניות שחובה להחזיק – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

"אל תקנו מניה רק כי המליצו עליה בטיקטוק": הטיפים של מנהל ההשקעות ● מדד ● המדד שקפץ 220% בשנה וחצי ומסתמך רק על שתי מניות ● שתי המצטרפות החדשות לת"א ואלו שתקועות בדרך ● וגם: הסלמה באיראן? הכוח האמיתי שמניע את שער הדולר

ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה / צילום: GEMINI-AI

הריטריט היוקרתי שבו ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה

הצצה למפגש בן שלושה ימים, שבו קבוצת יורשים בעלי הון של 7 מיליארד דולר לומדת את סודות השמירה על העושר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דריכות בישראל בצל ההסלמה: "מקווים שיעשו טעות"

צבא ארה"ב: "מצר הורמוז פתוח, כוחות צבא ארה"ב פרוסים ומוכנים להבטיח שחופש הניווט יישאר" ● אחרי התקיפה האמריקאית: אזעקות נשמעו במדינות המפרץ • בכיר אמריקאי: משמרות המהפכה שיגרו טיל לעבר אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז. האונייה נפגעה • שר ההגנה של ארה"ב: "איראן עשתה בחירה גרועה, עכשיו היא משלמת" ● עדכונים שוטפים

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

אנליסט הנדל"ן שי ליפמן הורשע בהסדר טיעון; הצדדים מבקשים 18 חודשי מאסר

ליפמן, שהיה אנליסט בולט בתחום הנדל"ן בבית ההשקעות ווליו בייס, נאשם כי ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו וסחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים, באופן שהניב לו 225 אלף שקל ● במקור הואשם ליפמן בכך שקיבל 400 אלף שקל ● בא-כוחו: "שי לוקח אחריות לטעויות שנפלו בהתנהלותו, ומבקש לשים את הפרשה מאחוריו ולהמשיך בחייו"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים

רשות שוק ההון במהלך רחב למאבק בתופעת שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה ● הגופים המוסדיים יחויבו בשורת צעדים אקטיביים טרם אישור כל בקשת משיכה ● משמעות המהלך היא כי רשות שוק ההון תקשה על גופים שמנסים לשדל למשוך מוקדם את כספי הפנסיה

להשקיע בנדל''ן כשהריבית יורדת - המדריך למשקיע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה כדאי להשקיע כשהריבית יורדת: טיפ הזהב שעדיין עומד במבחן הזמן

מניות הנדל"ן אולי מנצחות לאורך זמן את העלייה במחירי הדיור בישראל, אך לאחרונה הן הציגו תשואות חסר משמעותית בת"א ● האם ירידת הריבית, שנחשבת לגורם העיקרי שמזיז את הענף, מבשרת על שינוי במגמה? "אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לכל מניות הנדל"ן כמקשה אחת" ● אנליסטים מסמנים: החברות שצפויות ליהנות מהריבית היורדת, ומאילו עדיף בינתיים לשמור מרחק

ספינה של גורדון על נהר הריין / צילום: יחצ

3,500 אירו לשבוע: הצצה לצד הפחות מוכר של עולם הקרוזים

הפלגה בספינת נהר שונה לחלוטין מספינת יוקרה בים - לא רק בגלל המסלול אלא גם בשל מספר הנוסעים המצומצם ● האחים שירי וגיא גורדון, שהפכו השנה לישראלים הראשונים שחוכרים ספינות כאלה, חושפים את העלויות מאחורי ההנאות, ומסבירים למה חשובים הקשרים עם קרנות פרייבט אקוויטי

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

לנדמרק מגדל B / הדמיה: ישר אדריכלים

בכמה נמכרה דירה בקומה ה-33 בתל אביב?

שתי עסקאות בוצעו לאחרונה בפרויקט לנדמרק בשרונה: הבניין שבו בוצעו העסקאות נמצא עדיין בבנייה ויכלול שתי קומות מסחר, מעליהן 27 קומות משרדים, ומקומה 31 ואילך - מגורים ● הדירה בקומה ה־33 נמכרה ב־3.85 מיליון שקל, מחיר מהגבוהים באזור

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אחד מכל שישה נוסעים: זו המדינה שכבשה את נתב"ג ביוני

לפי רשות שדות התעופה, כ-70% מהנוסעים טסו בחודש החולף עם חברות תעופה ישראליות, כאשר אל על הובילה בפער גדול על המתחרות ● יוון הייתה היעד הפופולרי ביותר, ואחריה ארה"ב, קפריסין ואיטליה ● בחודש יולי צפויים לעבור בנתב"ג 2.3 מיליון נוסעים

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

“יביא לטלטלה בשוק”: הוגש ערעור על פסק הדין שעורר סערה בענף ההתחדשות העירונית

בית המשפט המחוזי קבע כי חלוקת תמורות אחידה בין דירות בגדלים שונים אינה שוויונית, וחייב את היזם לשלם דמי איזון לבעלת דירה גדולה ● בעלי הדירות בפרויקט מערערים לעליון ומזהירים מפני השלכות רוחב על ענף ההתחדשות העירונית

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

הזוג שמחזיק כבר 4 דירות להשקעה ועדיין חולם על דירה משלו למגורים

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי