גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)
שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

לפחות 93 בקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו בשנה וחצי האחרונות נגד עסקים, בטענה שלא התקינו מערכת עזר לשמיעה, כנדרש בחוק. בקשות אלה הוגשו על-ידי אותם שני עורכי דין - ערן פלסר ושלומי אבני. מרבית הבקשות לאשרן כתביעות גם הוגשו על-ידי שלושה תובעים ייצוגיים בלבד, נגד עסקים שונים.

התובעים מעמידים את סכומי הבקשות על בין מאות אלפי שקלים ועד למיליונים לכל עסק. הבקשות מוגשות נגד חנויות מזון, חשמל ועד בגדי נשים, והן עובדות כך: התובעים הייצוגיים, שהם בעלי מוגבלות, מגיעים לעסקים, ובודקים אם הותקן מכשיר עזר לשמיעה בעמדות שירות. בהמשך, חוקר פרטי מטעמם בודק בסניפים נוספים.

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
דעה | התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

כל הבקשות שנבדקו על-ידי גלובס הוגשו באמצעות פלסר ואבני, בשנים 2025-2026. איתור התיקים, שנעשה בסיוע "תולעת המשפט", מעלה כי הבקשות הוגשו כולן נגד חנויות שהן חלק מרשתות, חלקן של סניפים בודדים. הסיבה לכך היא שתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייבות להתקין בכל עסק שהוא חלק מרשת "לולאת השראה", המסייעת בשמיעה, וזאת ללא תלות בגודל העסק, בעוד שבחנות שאינה חלק מרשת, הגודל המינימלי שעליו חלה החובה הוא 150 מ"ר. בתביעה טוענים עורכי הדין כי הנפגעים בקבוצה הם 700 אלף בעלי מוגבלות שמיעה.

"זו עננה שיושבת על הראש, שיכולה לגרום לסגירה של העסק", אומרת בעלת עסק קטן, שנתבעה על מאות אלפי שקלים. "אנחנו עסק שכונתי. הוא הגיע אלינו חודש אחרי שפתחנו את הסניף השני. זה מלחיץ. הוא ממשיך בהליך".

עו"ד פלסר הגיש 44 בקשות בשנת 2025, כולן בשל טענה להפרת חובת התקנת מכשיר עזר לשמיעה. בשנת 2026 הגיש עורך הדין 22 בקשות כאלה. עו"ד שלומי אבני, המצהיר באתר שלו שהוא בעל מוגבלות בעצמו, הגיש 28 בקשות כאלה בשנת 2025 ושלוש תביעות בשנת 2026.

הסתלקות מתוגמלת

מרבית הבקשות עדיין פתוחות, אך אלה שנסגרו מסתיימות באופן דומה - הסתלקות מתוגמלת. זהו מצב שבו התובע והנתבע מגיעים להסכמה שלפיה התובע מושך את בקשתו להכיר בתביעה כייצוגית, בתמורה לתשלום כספי אישי עבורו ועבור עורך דינו, לצד הסכמות נוספות, אשר צריכות לקבל את אישור בית המשפט.

הליכים אלה מסתיימים בהסכם הכולל התקנת מערכת עזר לשמיעה, תרומה של בין 1,000 לכמה אלפי שקלים לעמותת כבדי שמיעה, ותשלום שכר-טרחה לעורכי הדין, בסכומים הנעים בין 8,000 לכמה עשרות אלפי שקלים. התובע הייצוגי מקבל בין 1,000 שקל לכמה אלפים בודדים.

אחת התביעות הגדולות שאותן ביקשו לאשר, על סכום של 8 מיליון שקל, הייתה נגד רשת סודוך, והיא הסתיימה בהנגשת המערכת, בתרומה של 7,500 שקל לעמותה, 11,500 שקל שכר-טרחה ו-3,540 שקל לתובע הייצוגי.

אין פנייה מוקדמת

במרבית המקרים, התובעים לא מבצעים פנייה מוקדמת לעסקים כדי להביא אותם להתקין את המערכת ללא הליך משפטי. אין חובה כזאת בחוק היום, וגם אין פסיקה מחייבת.

לשם השוואה, במקרה של בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא של הנגשת אתרי אינטרנט, בשנת 2024 קבע השופט עודד מאור כי הן מחייבות פנייה מוקדמת לעסק. לאחר פסק הדין נרשם שינוי משמעותי: מ-1,669 בקשות בנושא נגישות בסך-הכול בשנת 2023, ירד המספר דרמטית ל-109 בשנת 2025 - ירידה של 93%. כשני שלישים מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנה שעברה בתחום הנגישות הן תביעות עזרי השמיעה.

לדברי עו"ד רונית סיטון זלקינד, ראש תחום תובענות ייצוגיות במשרד פירון, "קשה לעסקים קטנים להכיר את התקנות של הנגישות על בוריין. הייתי מצפה שעורכי הדין יתנו 'גרייס' של פנייה מוקדמת. מדובר בעניין פתיר לעומת העלויות המשפטיות הגבוהות מאוד".

היא מוסיפה כי המטרה של התובעים ועורכי הדין שמייצגים אותם במקור ראויה, אך הם "הפכו את זה לעסק, בלי לשלוח מכתב שיוביל לתיקון, והחליטו 'לחפש בכוח' את ההפרות, רק בשביל להגיש הליכים משפטיים, במקום להפנות את תשומת-ליבו של העסק".

גם השופטים לא בולמים את מבול התביעות בנושא, ולא דורשים פנייה מוקדמת. הם מאשרים פעם אחר פעם את ההסתלקות המתוגמלת. באחת התביעות שהגיש עו"ד אבני בשם מרשו, כתב השופט כי מדובר ב"סוגיה חשובה של אכיפה אזרחית בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות".

עורכי הדין פלסר ואבני מפנים להחלטה בתיק שלהם, שבו בית המשפט ציין כי "מרבית ההליכים שנקט המבקש הסתיימו בדרך של פשרה - סיום הליכים בדרך זו, יש בה כדי להעיד כי אין מדובר בתביעות 'סרק' שהוגשו, ומכאן יש לגזור דווקא על תום-לב בהגשת התביעות".

"כלי להוצאת כספים"

סגן השר לשעבר אביר קארה, המנהל שנים מאבק נגד מבול הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות כלפי עסקים קטנים, אומר כי "בתי המשפט בישראל הפכו לכלי להוצאת כספים, על-ידי תובעים ועורכי דין סדרתיים. ישראל חריגה מאוד בהשוואה בינלאומית בדרישה להתקנת 'לולאת השראה' (מכשיר עזר לשמיעה). בשום מדינה שבדקנו אין חובה להתקין את המכשיר".

לדברי קארה, "את החובה הזו דחפו לוביסטים של חברות שמוכרות את המכשיר, המחוקק בטיפשותו חסך לחברות הללו את הצורך בשיווק מוצר לא יעיל, שאיש אינו משתמש בו, למעט תובעים סדרתיים ועורכי דין שרואים במכשיר הזה ובבית המשפט כלי להוצאת כספים מאזרחים תמימים".

קארה מוסיף כי לטעמו מדובר בהפרה "כל כך אזוטרית של החוק, שבמקסימום אמורה להסתכם בקנס מינהלי של 500 שקל, בוודאי לא בתביעות של מיליונים. הנזק למדינה מהתביעות הללו אדיר, והאזרחים הכי טובים במדינה - שבונים עסק, מעסיקים עובדים ותורמים לכלכלה הישראלית ולביטחונה - נרדפים".

התיקון שעוד לא עבר

קארה היה מיוזמי התיקון לשינוי חוק תובענות ייצוגיות בכל הנוגע לעסקים הקטנים והבינוניים, שמוביל משרד המשפטים. מדובר בתיקון נרחב שנועד לטפל גם בתופעה זו, שעבר קריאה ראשונה, אך החקיקה מתקדמת באיטיות.

אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים. אלה מוגדרים כעסק המעסיק עד חמישה עובדים, או עם מחזור שנתי של 2 מיליון שקל. זאת בשל העלויות המשמעותיות הכוללות ייצוג משפטי.

שינוי נוסף שייטיב עם העסקים הקטנים, שהם הנפגעים העיקריים, הוא חיוב התובעים לבצע פנייה מוקדמת לעסקים, בדרישה לתקן את ההפרה, לפני הגשת התביעה בעילות הנחשבות לקלות ערך. התשלום עבור הפנייה יהיה 2,000 שקל.

תיקון נוסף הוא שתביעות יוגשו ללא סכום התביעה הכולל, אלא רק סכום התביעה האישית. בדברי ההסבר לחוק צוין כי בחלק מהמקרים מדובר ברצון להפעיל לחץ לא הוגן על הנתבעים כדי להגיע עימם להסדר. החוק החדש יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי לחמש בשנה.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בשנת 2024, ומאז לא התקדמה. לדברי קארה "נמשיך לעבוד קשה כדי שזה יקרה כבר בשבועות הקרובים".

תגובת עורכי הדין

תגובת עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני: "מדובר כנראה בעוד כתבה מגמתית שמקדמים בעלי עסקים שבמשך שנים פוגעים בשוויון ובנגישות לאנשים עם מוגבלות, כדי לחסוך כסף או טרחה על גבה של אוכלוסייה מוחלשת. לאחר מאמץ רב ומאבק משפטי ממושך, אנשים עם מוגבלות הצליחו לגרום למדינה לחוקק חוקים ותקנות המחייבים בהנגשה ואיסור על הפליה. אולם בעלי עסקים רבים העדיפו לנצל את העובדה המצערת שאין למדינה משאבים יעילים לאכוף את הדין.

"בישראל יש יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות שכוללים מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בשמיעה, עבורם הדין מחייב הנגשה במערכת עזר לשמיעה שיכולה לסייע להם להבין טוב יותר את נציג השירות. בלעדיה הם צריכים להתאמץ ולנחש מה הוא אומר, לנסות לקרוא שפתיים (ורבים מהם לא יודעים לעשות זאת), לעצבן את מי שאחריהם בתור ומאבדים סבלנות וכך הלאה.

"האדם עם מוגבלות זכאי לשירות נגיש ושוויוני כמו כל לקוח, בלי שעליו להגיע למקום מפלה ולהכריז על עצמו כחריג המבקש חסד".

עוד כתבות

גבול סוריה (ארכיון) / צילום: Reuters, Hamad Almakt

"טורקיה לא יכולה לנצח": התרחיש שעלול להוביל למלחמה חדשה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באו"ם מפנים לראשונה אצבע מאשימה כלפי חמאס, שלושה תרחישים ליחסים בין טורקיה וישראל, ועומאן מוצאת את עצמה בתפקיד מאתגר ● כותרות העיתונים בעולם    

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

פיטורים וסגירת סניפים: כך על פי הערכות ייראה המיזוג בבנק דיסקונט

כפי שנחשף בגלובס, דיסקונט - הבנק הפחות יעיל במערכת - מתניע מהלך למיזוג מרכנתיל שבבעלותו, כדי "לשפר את היעילות ואת הגמישות התפעולית" ● בעבר טען דיסקונט כי הדבר אינו עומד על הפרק ● במרכנתיל מועסקים כ-1,500 עובדים, והוא מפעיל 74 סניפים

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה OpenAI בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

הייתם משלמים על המחשב הזה 11 אלף שקל?

אסוס מוציאה לשוק את Zenbook Duo, הכולל שני מסכי OLED מלאים בגודל 14 אינץ', מקלדת ניידת ועט מגע ● העיצוב יוקרתי והסוללה מחזיקה יום עבודה אינטנסיבי, אך המחיר בהתאם

פגיעת כטב''ם אוקראיני בבית זיקוק רוסי / צילום: Reuters, VANTOR

אוקראינה תקפה בלב רוסיה, ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות

תקיפות אוקראיניות ברוסיה בחודש האחרון השביתו חלקית את בתי הזיקוק של רוסיה ● כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ההשבתה משאירה ואקום בשוק העולמי, שגם בזן ובז"א נכנסות אליו ● אבל לשינוי בשוק יש גם מחיר יקר לצרכנים

המייסדים: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

רבע מהעובדים יפוטרו: חברת התוכנה המבטיחה של ההייטק מתרחקת מישראל

רדיס, מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם ההייטק הישראלי, הודיעה על פיטורי 27% מהעובדים בישראל - כך נחשף באתר גלובס ● מאז הקמתה לפני 15 שנה, שני המייסדים עזבו, ובראשה עומד מנכ"ל אמריקאי ● מנגד, בחברה מדגישים כי מרכז הפיתוח בארץ הוא עדיין הגדול בעולם

פוטין, מנהיג רוסיה וג'ינפינג, מנהיג סין / צילום: Reuters, China Daily CDIC

הפורום החשאי בין סין לרוסיה נחשף, ואיתו תוכנית שצריכה להטריד את המערב

תחקיר ה"דר שפיגל" הגרמני, "אינסיידר" האירופי ו"לה מונד" הצרפתי, חושף את עומק מערכת היחסים בין רוסיה לסין ● בין היתר, דנו המדינות בדרך לשבש את השימוש בסטארלינק של אילון מאסק ופיתוח מערכות הגנה אוויריות שיתחרו עם חץ הישראלית

קרנות ביטקוין. הניבו תשואות גבוהות בהרבה מאלה שהשיגו המשקיעים בהן / צילום: Shutterstock

המשחק הפסיכולוגי שהמשקיעים לא מצליחים להפסיק לשחק

לקנות את מה שחם מרגיש כמו ההחלטה הנכונה באותו רגע, אבל לעתים קרובות מדי זה נגמר בדמעות

ביג פאשן גלילות / צילום: דרור מרמור

תמורת כ־60 מיליון שקל: פיצה הר סיני במגעים למכירת מחצית מהרשת

לאחר שורת עסקאות והשקעות בענף המסעדנות, גם "פיצה הר סיני" במגעים למכירת 50% מהרשת לאיש עסקים שזהותו לא נחשפה ● במקביל, המסעדן והבעלים, דוד טור, מקדם תוכנית להתרחבות ארצית לצד פלטפורמת משלוחים עצמאית

בר רפאלי, ד''ר ענבל גת, ד''ר שירה אור / צילומים: אייל נבו, אלון שפרנסקי, יחצ

מיזם הלונג'ביטי החדש שגייס את בר רפאלי

בר רפאלי, ד"ר ענבל גת, ד"ר שירה אור והיזם ערן אור משיקים את חברת המד-טק והקוסמטיקה Factor X, המתמחה בלונג'ביטי ● וגם: לוריאל ישראל עברה למשרדים חדשים בנתניה, ובזק שלחה משלחת עובדים לפולין כחלק ממסורת החברה ● אירועים ומינויים

ניתוח חברה - כפרית / צילום: יח''צ

חוסן מקומי, צמיחה עולמית: ההזדמנות שטומנת חברת התעשייה הקיבוצית

חברת התרכיזים לתעשיית הפלסטיקה התאוששה מהפגיעה הכואבת ב־7 באוקטובר, ורצה הלאה לגיוון הפעילויות ותחומי ההתמחות שלה ולהתרחבות גלובלית מסקרנת ● כיצד היא מגדרת מפני התחזקות השקל, והאם המהלכים שלה הם יותר משינויים קוסמטיים? ● ניתוח חברה, מדור חדש

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הוזילה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל ליזמים פרטיים תרמה להפחתת תעריף החשמל בכ־6.2% בין השנים 2020–2025 ולשיפור בזמינות התחנות ● עם זאת, המחקר מזהיר כי מחסור בתחנות חדשות ותחרות מוגבלת מאפשרים ליצרנים פרטיים ליהנות מרווחיות גבוהה על חשבון הצרכנים.

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דריכות בישראל בצל ההסלמה: "מקווים שיעשו טעות"

צבא ארה"ב: "מצר הורמוז פתוח, כוחות צבא ארה"ב פרוסים ומוכנים להבטיח שחופש הניווט יישאר" ● אחרי התקיפה האמריקאית: אזעקות נשמעו במדינות המפרץ • בכיר אמריקאי: משמרות המהפכה שיגרו טיל לעבר אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז. האונייה נפגעה • שר ההגנה של ארה"ב: "איראן עשתה בחירה גרועה, עכשיו היא משלמת" ● עדכונים שוטפים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האם מסורת של 12 שנה בשווקים עומדת להישבר?

מדד S&P 500 עלה בכל חודש יולי מאז 2014, אך השנה המגמה עלולה להשתנות ● התרחיש השורי של וול סטריט נשען על שלוש הנחות: ירידת מחירי האנרגיה, יציבות בריבית והמשך מרוץ ה-AI ● במורגן סטנלי מזהירים שכולן בסכנה

שר החוץ הגרמני, יוהאן ואדפול / צילום: RALF HIRSCHBERGER

קרב באיחוד האירופי: גרמניה מנסה לטרפד הטלת סנקציות על ההתנחלויות

גרמניה הודיעה שכל החלטה של האיחוד האירופי על הגבלת סחר עם התנחלויות מחייבת הסכמה פה-אחד של המדינות החברות ● הדרישה מקטינה משמעותית את הסיכוי לאישור הצעד ● כמה מדינות באירופה, ובהן אירלנד, ספרד והולנד, מקדמות צעדים עצמאיים להגבלת הסחר עם התנחלויות

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

קלפי / צילום: איל יצהר

יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

הכנסת הנוכחית תמלא את ימיה - אירוע שלא קרה מזה 38 שנים • אבל עד כמה באמת קשיח התאריך הזה, והאם הקואליציה תוכל לדחות אותו בהמשך? • המשרוקית עושה סדר

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברוב של 63 ח"כים: אושר חוק יסוד לימוד תורה

מליאת הכנסת אישרה את החוק במסגרת הדיל עם החרדים ורגע לפני שהכנסת מתפזרת ● לפני ההצבעה: ראשי מפלגות באופוזיציה פרסמו הודעה משותפת נגד החקיקה ● עד הפיזור שצפוי בסוף השבוע, הקואליציה ממשיכה בבליץ במטרה להספיק לאשר כמה שיותר חוקים ● מחוק יסוד לימוד תורה - ועד חוק העריקים והחוק להחלשת תפקיד היועמ"ש: הרשימה המלאה - ותמונת המצב הפוליטית

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו היום?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מלון בזל בתל אביב / צילום: ICNQ DESING

120 מיליון שקל לשני פרויקטים ברחוב הירקון: מי עומד מאחורי העסקאות?

שתי עסקאות ביצוע חדשות צפויות להוביל להתחדשות של שני נכסים של איש העסקים מקסים מלול בקו החוף של תל אביב: מלון בזל הוותיק יעבור הסבה למלון יוקרה, ובמקביל יוקם פרויקט מגורים חדש בסמוך לשגרירות שווייץ ● חברת המשכנתאות BlackEdge קיבלה רישיון אשראי מורחב ותצא לדרך עם מסגרת מימון של 580 מיליון שקל ● והשף יובל בן נריה פותח פופ-אפ "קפה טאיזו" במלון דן קיסריה ● אירועים ומינויים