גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

הכנסת הנוכחית תמלא את ימיה - אירוע שלא קרה מזה 38 שנים • אבל עד כמה באמת קשיח התאריך הזה, והאם הקואליציה תוכל לדחות אותו בהמשך? • המשרוקית עושה סדר

קלפי / צילום: איל יצהר
קלפי / צילום: איל יצהר

יש תאריך לבחירות: באופן רשמי נקבע היום כי תאריך פיזור הכנסת יהיה 17 ביולי, המשמעות - הבחירות יתקיימו ב-27 אוקטובר. התאריך הזה תואם את תאריך הבחירות ה"מקורי", כפי שזה נקבע בחוק יסוד: הכנסת. לפי סעיף 9 לחוק היסוד: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". או במספרים: 27 באוקטובר 2026.

האם עד אז הכנסת ממשיכה כרגיל?

לפי סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת, "הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת". ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר כי "יש פה הבדל בין החוק לנוהל. חוקית, קיימת רציפות: הכנסת היוצאת ממשיכה לכהן, כאמור בחוק היסוד.

"אבל הנוהל הוא שהכנסת נכנסת לפגרה לפני הבחירות - הפעם מ־17 ליולי - ובתקופה זו התנהלותה מאוד מצומצמת. לפי הנוהג שהתקבע לפחות ב־20 השנים האחרונות, וכן לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, כמעט כל פעילות, ובטח חקיקה, אמורה להתבצע תחת הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה במסגרת מה שנקרא 'ועדת הסכמות' שמקדמת רק דברים דחופים ורק בהסכמה".

אלא שלדבריו, "זה לא אומר שהכנסת לא יכולה לנסות להעביר דברים בתקופה זאת. חריג בולט לנוהל היה ב־2019, אז ניסו להעביר את חוק המצלמות בקלפיות, כשבוע לפני הבחירות לכנסת ה־22, ללא הסכמה רחבה, אך הניסיון נכשל" (משום שלא היה רוב נדרש של 61 ח"כים).

"בעבר חקיקה בזמן בחירות הייתה יותר נפוצה. מאז תחילת שנות האלפיים יש ריסון יותר גדול של הכנסת, יש נוהג של לחוקק רק בהסכמה, ובעיקר חקיקה דחופה - כמו חקיקות סביב הקורונה. אבל רק משום שזה נוהל ולא חוק מפורש, אין כאן הבטחה לעתיד. עם זאת, מה שיעלה בלי הסכמה יהפוך לעניין משפטי. בסופו של דבר, אני לא מאמין שינסו לעשות דברים כאלו".

מתי בפעם האחרונה הכנסת מילאה את ימיה?

לפני 38 שנים. הכנסת האחרונה שהלכה לבחירות במועד הקבוע בחוק הייתה הכנסת ה־11, שכיהנה בין 1984 ל־1988. זו הייתה הכנסת של ממשלת הרוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר, שטכנית נחשבה לשתי ממשלות. הכנסת האחרונה שמילאה את ימיה במקביל לממשלה אחת שהחזיקה מעמד הייתה הכנסת השביעית (1969־1973), וגם אז הבחירות לא נערכו בדיוק במועד.

אפשר לדחות את הבחירות מעבר לתאריך שנקבע?

סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות".

גם סעיף 9א עצמו משוריין ברוב של 80 ח"כים, ובכך מהווה את אחד משני סעיפים יחידים בספר החוקים שמשוריינים ברוב של יותר מ־61. שפירא מסביר כי "סעיף 9א מיועד למצבים כמו מלחמה, כשאי אפשר לקיים בחירות. דחיית בחירות אפשרית עד הרגע האחרון, משום שמלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע ולא יודעים מתי הדבר יקרה".

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא ביהמ"ש העליון נעם סולברג התייחס לאחרונה לאפשרות של דחיית הבחירות בשעת חירום. הוא אמר שבמקרה שלא ניתן לקיים בחירות חופשיות, שוויוניות ונגישות לכל הבוחרים, הרי ש"דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת עשויה להיות מוצדקת - ובלבד שלא תהפוך לכלי בידי השלטון להאריך את כהונתו".

סולברג מנה שישה עקרונות מנחים לבחינת דחייה מסוג זה: קיומו של הכרח לדחותן; דחייה לזמן מוגבל; השפעת הדחייה על התחרות (עיקרון "הפלורליזם המוסדי"); היותה של הדחייה מוצא אחרון; שקיפות הנימוקים להחלטה; וקיומו של הסדר חזרה לשגרה.

האם זה קרה בעבר?

כפי שמסביר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש מספר תקדימים לדחיית הבחירות. הפעם הראשונה הייתה כבר בקום המדינה: הכרזת העצמאות קבעה שהשלטונות הנבחרים והחוקה ייכונו עד 1 באוקטובר 1948. אלא שמלחמת העצמאות קבעה מציאות אחרת בשטח, ודוד בן־גוריון קבע שיש צורך קודם כל לנצח בה ורק לאחר מכן לכונן את המוסדות הלאומיים.

"לא נוכל, אולי, לקיים כל מצוות הדמוקרטיה, ולא נגשים כמה חוקים דמוקרטיים, בגלל הכורח העליון לנצח במלחמה על קיומנו ועל חירותנו הלאומית", בן־גוריון אמר במועצת העם הזמנית. שם הוחלט לקבוע את הבחירות מחדש לינואר 1949, וכך היה. בחירות אלו היו במקור למועצה המכוננת ולא לבית המחוקקים, אבל זו חוקקה כבר בפברואר את חוק המעבר והפכה לכנסת הראשונה.

הפעם הבאה מחזירה אותנו לבחירות לכנסת השמינית, שמסבירה למה בעצם אפילו הכנסת השביעית, שמילאה את ימיה, לא התפזרה בדיוק במועד. בחירות אלו היו אמורות להתקיים ב־30 באוקטובר 1973. אלא שב־6 באוקטובר פרצה מלחמת יום הכיפורים להפתעת כולם. היה חשש שהדבר לא יאפשר לקיים בחירות במועדן. מאחר שבאותה עת סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת עוד לא היה קיים, הכנסת חוקקה (ברוב של 67 מול 1) חוק מיוחד, שדחה את הבחירות ל־31 בדצמבר אותה שנה.

עוד כתבות

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

חזרה למלחמה עם איראן? המלכוד של טראמפ והתאריך המסתמן

טראמפ מוצא כל סיבה למסיבה, מהמונדיאל דרך חגיגות 250 שנה לעצמאות ארה"ב ועד יום הולדתו ה-80 - וכך הוא הגיע לטעות האסטרטגית של הסכם המסגרת עם איראן ● עם סיום המונדיאל ייאלץ טראמפ להחליט כיצד לנהוג, כי במקרה שמלחמת ההתשה במרחב הורמוז תימשך עד בחירות האמצע – הוא לא רק יפסיד את הרוב בבית הנבחרים

ניל, כלב הים העצום ששיגע את אוסטרליה / צילום: ap

כלב הים העצום שהפך לסנסציה עולמית עזב את אוסטרליה

ניל, פיל ים ממשפחת כלבי הים, בן ה-5 שהפך לסנסציה בינלאומית בזכות נטייתו לחסום כבישים, למעוך גדרות ולמשוך המוני מעריצים לחופי טסמניה, שב בימים האחרונים לים ● הרשויות המקומיות מקוות שהפופולריות העצומה שלו לא תסכן אותו כשישוב לביקור הבא

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אחד מכל שישה נוסעים: זו המדינה שכבשה את נתב"ג ביוני

לפי רשות שדות התעופה, כ-70% מהנוסעים טסו בחודש החולף עם חברות תעופה ישראליות, כאשר אל על הובילה בפער גדול על המתחרות ● יוון הייתה היעד הפופולרי ביותר, ואחריה ארה"ב, קפריסין ואיטליה ● בחודש יולי צפויים לעבור בנתב"ג 2.3 מיליון נוסעים

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

יואלי אור, מנכ''ל ומייסד שותף קאנדו דרונס / צילום: בועז צרפתי

סמח"ט גולני לשעבר הנפיק חברת רחפנים קטנה בבורסה, והוא בטוח: "אין סיכון למשקיעים, השוק רותח"

תא"ל (במיל') יואלי אור, שייסד את קאנדו דרונס, שוטח את החזון שלו לתחום החם בשווקים ובשדה הקרב: "מה שהתחיל בשוק הביטחוני יעבור בשנים הבאות לשוק האזרחי" ● על השותף רמי לוי: "נותן אומץ ויציבות" ● ולמרות הפסדים והערת "עסק חי" בדוחות, הוא טוען: "שוק הרחפנים נמצא בשלב הכי רותח שלו, ואין עוד חברה בשוק שדומה לנו"

השקעתם בבורסה? כך המס על הרווחים יכול לרדת אפילו לאפס

אם חציתם את גיל 60, ייתכן שאתם זכאים לשלם רק 10% על הרווחים בחשבון המסחר שלכם ● גם במוצרים פיננסים אחרים מסתתרות הטבות שעשויות לחסוך סכומים גבוהים ● ומהן הטעויות הנפוצות לקראת הפרישה? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

הוויתור של ארדואן במטרה לקבל מטוס F-35 מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: נשיא טורקיה מעוניין למכור את מערכת ההגנה האווירית הרוסית שמנעה ממנו לקבל מטוסי F-35 בעבר, קטאר רושמת נזקים אדירים כתוצאה ממבצע "שאגת הארי", והחברות של איל וולדמן ואיש העסקים הפלסטיני הסתיימה אחרי המלחמה ● כותרות העיתונים בעולם    

פוטין טובל באמבטיית קרח / צילום: ap, Mikhail Klimentyev

כך הפך פוטין את המרדף אחר אריכות ימים לפרויקט של 26 מיליארד דולר

חזירים ננסיים, הדפסת איברים, קריותרפיה וגנטיקה: נשיא רוסיה הפך את המחקר למניעת הזדקנות לאחת העדיפויות של הקרמלין

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו מחר?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יואב לרנר / צילום: ענת לרנר

נחבט מהריבית: המשקיע שאיגד שכונה שלמה כדי להציל השקעה בערד

יואב לרנר רצה להפוך מגרש עם נוף לים המלח שרכש בערד - לפרויקט תיירות ייחודי ● אך גם לאחר שהתאגד עם בעלי קרקע נוספים בשכונה, לא הצליח להתגבר על המכשולים ● למרות זאת, הוא מאמין בפרויקט: "בהשקעות סופרים את הכסף במדרגות"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק להגבלת תפקיד היועמ"שית אושר לקריאה שנייה ושלישית

החוק לצמצום כוחו של היועמ"ש אושר בוועדת חוקה ● בהצעת החוק נכתב כי בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תחשב כמשקפת את הדין הקיים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סכסוך ירושה: האם הבת זכאית לפירוט החשבונות של האם המנוחה?

דירה בנתניה הוגדרה כמפוצלת אף שבאחת היחידות לא היה מטבח, יורשת קיבלה גישה לחשבונות אמה המנוחה חרף התנגדות אחותה, ובעלי זכויות בקבוצת רכישה חויבו בהוצאות של כ־280 אלף שקל לאחר שמחקו תביעה ● 3 פסקי דין בשבוע

יריב גרינברג / צילום: שלומי יוסף

שנים הוא לא משך משכורת. עכשיו הוא מוביל את אחד הקיבוצים העשירים בישראל

מעברות החל את דרכו העסקית עם הקמת מפעל מטרנה המיתולוגי, שנמכר בהמשך לאסם ● מאז יצא לסדרת רכישות, שהפכו אותו לבעלי שבע חברות - ומיצבו אותו בעשיריית הקיבוצים העשירים בישראל ● המנכ"ל יריב גרינברג מספר איך מקבלים החלטות כשבעלי המניות הם גם החברים במשק, ומה עומד מאחורי היציאה מהבורסה

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניות שחובה להחזיק – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

"אל תקנו מניה רק כי המליצו עליה בטיקטוק": הטיפים של מנהל ההשקעות ● מדד ● המדד שקפץ 220% בשנה וחצי ומסתמך רק על שתי מניות ● שתי המצטרפות החדשות לת"א ואלו שתקועות בדרך ● וגם: הסלמה באיראן? הכוח האמיתי שמניע את שער הדולר

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

נתניהו מתרכז באיזנקוט, אבל מתברר שיש עוד מישהו שנושף בעורפו

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: במבט ראשון לא ניכר שינוי, אבל המהפך מתגלה כשיורדים לפרטים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק בהיקף המשכנתאות בחודש יוני; גידול בביקושים למסלולי הפריים

לפי בנק ישראל, ביוני 2026 נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.1 מיליארד שקל, החודש הרביעי בגובהו בארבע השנים האחרונות ● הורדות הריבית האחרונות תורמות לחיזוק מסלולי הפריים במשכנתאות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים

רשות שוק ההון במהלך רחב למאבק בתופעת שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה ● הגופים המוסדיים יחויבו בשורת צעדים אקטיביים טרם אישור כל בקשת משיכה ● משמעות המהלך היא כי רשות שוק ההון תקשה על גופים שמנסים לשדל למשוך מוקדם את כספי הפנסיה