11.8 מיליון שקלים גייס גדי איזנקוט ו־30 מיליון שקלים גייס נפתלי בנט כערבויות לטובת קמפיין הבחירות הקרוב, והיד עוד נטויה. המיקוד במפלגות החדשות אינו מקרי. בעוד שהמפלגות ותיקות נהנות ממימון מובטח בהתאם למספר מושביהן בכנסת היוצאת, החדשות נדרשות למצוא דרכים יצירתיות לגייס הון כדי להניע את הקמפיינים. שימוש זה בערבויות מעלה שאלות על זהות הערבים, הסוגיה הציבורית הטמונה בשיטה זו, והאם מעורבות מסוג זה נושאת עמה תועלת עבור המעורבים.
● 92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה
● בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור
כך, עיון ברשימות התורמים ומעמידי הערבויות למפלגות החדשות, כפי שעולה מהדיווחים למבקר המדינה, מעלה כי בנט 2026, למשל, גייסה ערבויות משורה של בכירים. אסף ונד, ממייסדי Hippo, העמיד ערבות בסך שני מיליון שקלים. עומר קפלן ממייסדי ומנכ"ל ZYG, ממייסדי איירון סורס, מרקו טלמון, פרופ' יואב שוהם, גיל רובישטיין וניר נובק - כולם העמידו ערבות של מיליון שקל כל אחד.
מצב דומה מאפיין את הקמפיין של איזנקוט, הנהנה מתמיכה של שורה ארוכה של אנשי עסקים ויזמים - בהם אלפרד אקירוב, מייסד ובעל השליטה באלרוב, שמחזיקה בכ־14.45% ממניות חברת כלל ביטוח, ושמואל חרל"פ, מבעלי כלמוביל.
לעומת הכספים הגדולים הללו, מפלגות "זהות" של משה פייגלין והכלכלית החדשה של ירון זליכה פועלות לגיוס תרומות וערבויות, אך בשונה ממערכות עבר בהן גייסו מיליונים, הן נשענות כעת על סכומים צנועים יותר מהציבור וללא מעורבות בולטת של אנשי עסקים.
השיטה העוקפת
הריצה לכנסת, ובפרט בראשות מפלגה חדשה, דורשת ממון. לפי החוק, תרומה מותרת למפלגה מוגבלת בתקרה של 14 אלף שקלים, ואסור לגייס תרומות מתאגידים אלא רק מאנשים פרטיים. במציאות הפוליטית הנוכחית, התרומות הן בבחינת "כסף קטן" עבור מפלגות חדשות המתמודדות מול מפלגות מבוססות, המנהלות את קמפייני הבחירות שלהן על בסיס יחידות מימון להן הן זכאיות בהתאם למספר המנדטים שלהן בכנסת היוצאת.
כדי לגייס את ההון הדרוש להתמודדות שאינה נשענת על מנגנוני המימון של הכנסת, מפלגות חדשות נדרשות למצוא דרכים לעקוף את מגבלות שיטת התרומות המסורתית. כאן נכנסות לתמונה הערבויות. הן מאפשרות למפלגה לקבל מקדמות מהמדינה או ליטול הלוואות בנקאיות בסכומים משמעותיים, שכן המקדמות מהמדינה מוענקות בכפוף להעמדת הערבויות הללו. בכך, הערבויות מסייעות למפלגה לגשר על פערי תזרים מזומנים, לשלם לספקים ולהניע את הקמפיין עוד לפני שהכספים מהמדינה מגיעים לקופתה. בניגוד לתרומות, ערבות אינה מוגבלת בסכום.
הערבים הסדרתיים
רשימת הערבים חושפת אנשי עסקים מובילים מהשורה הראשונה. אקירוב ויונתן קולבר, מנכ"ל כור תעשיות לשעבר, מהווים דוגמה בולטת למעורבות מתמשכת מסוג זה, שכן שניהם שמו את הז'יטונים הפעם על מפלגתו של איזנקוט. ואין זו הפעם הראשונה בה הם מעמידים ערבויות למפלגות חדשות. בבחירות 2021 העמיד קולבר ערבות בסך ארבעה מיליון שקלים ואקירוב ערבות בסך 2.5 מיליון שקלים למפלגתו של גדעון סער. קודם לכן, במהלך שלוש מערכות הבחירות שנערכו ברצף ב־2019, היה אקירוב מתומכיו הבולטים של בני גנץ. במצטבר, אקירוב ובנו תרמו למפלגת חוסן לישראל סכום של 11,500 שקלים והעמידו ערבות בסך שני מיליון שקלים. ב־2021, כאשר התמודד גנץ שוב, הוא לא נזקק לסיוע זה לאור המימון לו הייתה זכאית המפלגה מכוח 15 המנדטים שצברה.
אם נביט לאחור לעשורים הקודמים, הרי שאקירוב היה מקורב לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, וקודם לכן נמנה עם תומכיו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון - כך לפי פרסומים. גם קולבר עצמו העמיד בעבר ערבות בסך 750 אלף שקלים למפלגתו של בני גנץ. דמות בולטת נוספת היא שמואל חרל"פ, אשר יחד עם בנו אסף העמיד ב־2021 ערבויות בסך 1.5 מיליון שקלים לגנץ. בבחירות הקרובות בחר חרל"פ להעמיד ערבות בסך 986 אלף שקלים לאיזנקוט. יונתן גרינוולד, שהעמיד בעבר ערבות בסך שני מיליון שקלים לגדעון סער, העמיד ערבות בסך מיליון שקלים ב־2019 עת רצו בנט ושקד ברשימה משותפת, כך פורסם.
לצד הפרקטיקה של העמדת ערבויות בסכומים גבוהים, נשמרת הפרקטיקה של מתן תרומות המוגבלת בחוק לתקרה של 14 אלף שקלים. עיון ברשימות מעלה שמות של בכירים נוספים במשק ובמגזר ההייטק הנוקטים בדרך זו. כך למשל יו"ר הולמס פלייס ריצ'י הנטר, שתרם 14 אלף שקלים למפלגתו של בנט, ומייסד מלאנוקס איל וולדמן, אשר תרם סכום דומה לאיזנקוט. חגי שלום תרם לאיזקוט 13,500 שקלים. צביקה סטפק, מבעלי מיטב דש, התייצב אף הוא לצד איזנקוט עם תרומה בגובה 14 אלף שקלים, לאחר שתרם בעבר למפלגת העבודה ב־2014. אליהם מצטרף גם ניר זוהר, נשיא Wix, שעל פי פרסומים חתום על מסמך ההקמה של המפלגה ונתן תרומה בגובה 13,500 שקלים.
"אנחנו בדמוקרטיה"
אלפרד אקירוב מסביר לגלובס כי "מדובר בערבות, לא בתרומה. המפלגה חייבת להחזיר את הכסף עם ריבית והוצאות". ביחס לכך שהעמיד ערבויות למפלגותיהם של סער וגנץ, הוא עונה: "אם אני מאמין באדם ומפלגה - אני נותן". בשיחה עם שמואל חרל"פ, הוא שולל זיקה בין פוליטיקה לעסקים וטוען כי "אדם לא צריך לתמוך כדי שיצא לו משהו מזה, אלא כי הוא מאמין בפוליטיקאי ובדרך שלו". הוא מצהיר כי "אסור בשום אופן להשתמש בפוליטיקאי לקידום עסקי ואני פוסל ומגנה כל קשירה בין פוליטיקה לעסקים".
שניהם, בדומה לערבים אחרים, קיימו פגישות אישיות עם איזנקוט בטרם החליטו להעמיד את הערבות - בסך מליון כל אחד. התרשמותם ממנו הייתה חיובית. כששאלנו את אקירוב אם הוא חושש איך הצד הפוליטי השני יגיב, הוא מדגיש כי "אנחנו בנתיים עדיין בדמוקרטיה. אם תהיה דיקטטורה אולי זה יהיה אחרת".
לעומתם, תורם שביקש להישאר בעילום שם מסביר כי האפקט של מתן הערבות עלול להיות שלילי. לדבריו, "התבטאות כזו או אחרת, כמו העמדת תרומה, עלולה לגרום נזק לחברה, כי תמיד יהיה מחנה שלא חושב כמוני". אותו גורם מציין כי דאגתו העיקרית נעוצה בפעולות מהצד השני של המפה הפוליטית. הוא מתריע כי "מקבלי ההחלטות יכולים לנקום על השמעת דעות שלא מוצאות חן בעיניהם עם תקנות או הכבדות".
