גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

מתחת לרדאר: באוצר מכינים את הקרקע למהפכת מס. זו הסיבה

השינויים הטקטוניים בהייטק העולמי והישראלי בצל מהפכת ה-AI, שכוללים פיטורים וצמצום משרות, הביא את משרד האוצר להיערך לתרחיש שבו הכנסות המדינה ממסים ייפגעו דרמטית ● המס על ההון יגדל, וגם מס החברות? מומחים משרטטים את האפשרויות שעל הפרק

הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: יוסי זמיר
הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: יוסי זמיר

בפברואר 2017 ביל גייטס הדהים את העולם כשהציע להטיל מס על רובוטים. "אם כיום פועל מייצר ערך של 50 אלף דולר למפעל, ההכנסה שלו ממוסה ומשמשת למימון הוצאות המדינה. אם רובוט מחליף פועל, הייתי רוצה לחשוב שהוא ימוסה באותה רמה", אמר אז. במרוצת השנים מאז ועם הכניסה לעידן הבינה המלאכותית, הרעיון הזה לא קנה אחיזה, אבל הסוגיה של עדכון מערכת המס לשינויים בכלכלה מעסיקה גופים בינלאומיים רבים - וכעת גם את משרד האוצר בישראל.

תושב חוזר הגיע להסדר עם רשות המסים, ואז היא התחרטה. ארבע פעמים ברצף
סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

משרד האוצר מקדם מדיניות מס חדשה בעקבות ההתפתחויות בענף ה־AI. במסגרת קול קורא של אגף הכלכלן הראשי, המשרד מבקש מהציבור התייחסויות לאופן הרצוי של גביית המס בעידן החדש, כשמצד אחד באוצר רוצים לשמור על כושר התחרות של ישראל בתחום, ומצד שני רוצים להבטיח את המשך הכנסות המדינה, גם תחת שינויים כאלו. בין ההצעות שצפויות לעלות ולהבחן: מע"מ על שירותים דיגיטליים והגדלת הנתח של מס החברות מכלל המסים.

מיסוי ככלי לתמריץ חיובי

בעבודה שתגובש בתוך 90 יום מבקשים באוצר לבחון כיצד יראו שוק העבודה, הפעילות הכלכלית, ההשקעה במשק ודפוסי הצריכה בתרחישים שונים ובנקודות זמן שונות בעשור הקרוב בעקבות התפתחות ה־AI, זאת כדי להבין מה יהיה תמהיל מקורות ההכנסה ממסים ומכך להתאים מדיניות מס לעידן החדש. ואולם, מדגישים באוצר כי המטרה היא לא רק לשמור על הכנסות המדינה ממסים אלא גם להשתמש במיסוי ככלי לתמריצים חיוביים שישמרו את התחרותיות במשק.

כך למשל, ייבחנו תרחישים שונים הקשורים לשוק העבודה: היקף ומבנה הביקוש לעובדים ובפרט בענפי ההייטק שעובדיו משלמים כשליש ממס ההכנסה בישראל; היעלמותן של משרות ויצירת משרות חדשות; חלוקת ההכנסות ומערכת המס בין מיסוי הון למיסוי על עבודה; וכיצד סוכני AI שישפיעו על החלפת מטלות אנושיות ישפיעו על התפלגות השכר. כן תבחן שאלת התחרות על כוח האדם ובחינת הערך המוסף של ישראל בנושא והערך של מיקומו הפיזי של העובד לעומת הנוכחות המסחרית של החברה.

סוגיה נוספת שתעסיק רבות את האוצר היא סוגיית הקניין הרוחני וההשקעות: איזו סביבת מיסוי נדרשת כדי לשמר בישראל קניין רוחני; חשיבות ההון הפיזי כמו חוות שרתים והקרבה שלהם לפעילות המחקר והפיתוח והמטה של החברות; בחינה של מודלים עסקיים חדשים לגמרי כמו כריית נתונים ושילוב סוכנים אוטונומיים ואיך הן ישפיעו על הפירמות ועל המדינה; וכיצד ניתן להתיחס למשאבי התשתיות והאנרגיה העצומים הנדרשים והיחס ביניהם ובין הקניין הרוחני.

עוד נושא לא פחות חשוב הוא פעילותה של ישראל בנושא המיסוי במסגרת כללי המשחק הבינלאומיים. כך למשל, מדיניות המס של ישראל תצטרך להשתלב יחד עם מדיניות ה־OECD. בנוסף, רק לאחרונה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים כי יטיל מכסים על מדינות שימסו חברות טכנולוגיה אמריקאיות, ואולי בכלל לישראל עדיף שלא לעצב מדיניות מס אלא לאמץ מדיניות שתותווה בהמשך. הסוגיה מסתבכת עוד יותר כשמדובר בשירותים חוצי גבולות וביכולת להסיט רווחים למקלטי מס.

צוות הבחינה מונה לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והוא פרסם קול קורא לארגונים ומומחים להציע הצעות. סמוטריץ' כתב לכלכלן הראשי שמואל אברמזון כי "מדיניות המיסוי היא כלי מרכזי בידי המדינה לעיצוב סביבה המעודדת חדשנות. ה־AI מחוללת דפוסי פעולה חדשים: חברות עתירות קניין רוחני, רזות בכוח אדם ונשענות על סוכנים אוטונומיים, המפיקות ערך כלכלי ביעילות גבוהה יותר. מערכת המס הישראלית הקיימת לא עוצבה עבור מודלים אלו. נדרשת היערכות מיסויית שתעודד הקמת חברות מבוססות AI בישראל, תמשוך חברות וקניין רוחני לשטחה, ותמנע הגירתן למדינות מתחרות".

לצד זאת, שר האוצר מנה גם אתגר משלים: "שחיקה פוטנציאלית של בסיסי המס המסורתיים". זאת משום שהכנסות המדינה נשענות על מיסוי הכנסה מעבודה, מסי צריכה ומסי חברות המממנים את השירותים הציבוריים. "ככל שסוכני בינה מלאכותית יחליפו מטלות אנושיות בהיקף משמעותי, חלקם של העובדים בתוצר עלול להצטמצם ועמו הכנסות המדינה ממיסוי שכר".

מה קורה בעולם

ואכן, במדינות העולם הנושא עוד נמצא בחיתוליו. אין הטלת מס מיוחד על AI אבל כן קיימת היערכות כמו מיסוי גלובלי לחברות רב־לאומיות גדולות, מיסוי חברות בינלאומיות לפי המקום שבו נוצר הערך הכלכלי, וכן מיסוי של פלטפורמות דיגיטליות. לעומת זאת, יש מדינות רבות שבהן נהוג להעניק תמריצים והטבות במס כדי למשוך השקעות בתחום.

אפרת בכר־נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, מספרת לגלובס שהמכון כבר עובד על נייר עמדה שתוגש לאוצר. לדבריה מדובר בעבודה שמקדימה את זמנה ביחס לעולם, ושאמנם יש מגמות ויוזמות שבוחנות שינויי מס, "אבל חשוב גם להבין מה לא ממסים כדי ליצור תמריצים". לדבריה, כתוצאה מהגדלת ההכנסות שתייצר ה־AI ניתן יהיה להגדיל את שיעור מס החברות מסך המסים וכן לבצע שימוש בכלי המע"מ - "זאת כדי להבטיח שהתועלת המיסויית תהיה בצריכה ולא ביצירת הערך. זה עונה על הקושי הגדול במיסוי שירותים דיגיטליים ונכסים בלתי מוחשיים".

"המע"מ בישראל לא גבוה וניתן להעלותו ולהטילו על שירותים דיגיטליים ונכסים וירטואליים, אבל זה נושא שנמצא בתחילת הדרך וצריך לוודא שלא יוצרים נטל בירוקרטי, נטל מס כפול או מוגזם", מציעה בכר־נתנאל. "צריך להבין איפה נוצר הערך, כמה בני אדם נדרשים לייצר אותו והאם ניתן למסות בכלים הקיימים היום או שצריך לבחון שכבות מס נוספות. ישראל צריכה להיות בחזית אבל לא לבד, כי אם היא תהיה קיצונית מדי העולם יגיב לזה בצורה שעלולה להיות לא רצויה".

"השוק קורס לתוך עצמו"

הנושא רלוונטי במיוחד לישראל, שמחצית התוצר שלה בשנה האחרונה הגיע מפעילותן של חברות העוסקות ב־AI. "אני חושבת שמה שקורה בהייטק הוא סנונית ראשונה. ההייטק הכי רווחי למשק כי הוא מייצא והמדינה לוקחת מס על היצוא, וגם כי יש בו משכורות גבוהות. אבל יהיו עוד הרבה חברות כמו בייס 44 שיודעות לייצר הכל מאדם אחד או צוות של שניים־שלושה, ושם אין רווח ממס על שכר", אומרת בכר־נתנאל.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה ששוק העבודה עובר שינוי מהותי: "השוק קורס לתוך עצמו כי ה־AI מעלימה את המושג 'זמן', כבר לא ניתן למדוד פרודוקטיביות דרך זמן. הערכות שמרניות מדברות על כך שכ־20% ממקומות העבודה ייסגרו בתוך כחמש שנים והיתר יחליפו או יתאימו משרות".

לדבריה, המגמה תקרה גם בישראל "אבל ייתכן שלאט יותר. ברור שאם אירוע כזה מתרחש הוא משנה מהיסוד את מערכת המס ונראה שבממשלה מבינים את זה. ייתכן שרואים שם עוד דברים כמו חברות שנרשמות מחוץ לישראל, רמת השקעות, ייסוף השקל ומבינים שהסתמכות המדינה על אקזיטים לא תחזיק מעמד ושצריך לחשוב על האירוע כמאקרו־כלכלי. בעולם כבר בוחנים איך מתמודדים עם חברות ה־AI שמציעות לעסקים סוכנים במקום עובדים, ואיך למסות את אותו מקטע ש'נעלם' מהשוק".

עוד כתבות

מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף

יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל

טאואר תשקיע כ־3 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור שלה ביפן, בתמיכת מענקים ממשלתיים, ומעלה את יעדי ההכנסות והרווח ל־2028 ● במקביל, אינטל הודיעה השבוע על השקעה של 5 מיליארד אירו במפעל באירלנד, בעוד שהתוכניות להתרחבות בישראל "עדיין נמצאות בבחינה"

כטב''ם / צילום: Shutterstock

סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן

זינוק חריג ביצוא מטאיפיי, זאת לאחר שהסעודים רכשו אלפי כטב״מים במחיר גבוה מהשוק ומחדדים את מרוץ החימוש האזורי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

האמריקאים לא מפנים מתדלקים מנתב"ג, 50 אלף כרטיסי טיסה בסכנה

הקפאת פינוי מטוסי התדלוק האמריקאים מעכבת את פינוי עמדות החניה בנתב"ג, וברשות שדות התעופה מזהירים כי ללא פתרון מיידי יידרשו לבטל כ־10 טיסות ביום החל מ־23 ביולי ● זאת דווקא לקראת שבועות של עומסי שיא, שבהם צפויים לעבור בנמל עד 94 אלף נוסעים ביום

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל Wix מנהל סדר יום הפוך וטוען: "נותנים יותר מדי קרדיט ל־AI"

בראיון לפודקאסט האמריקאי 20VC, התייחס אבישי אברהמי ליכולת ה־AI והשפעתה על שוק העבודה: "לא מצליחה בהרבה דברים" ● ביחס למניית Wix שנפלה בשנה האחרונה ב־65%: "זה חלק מהחיים בשוק המניות" ● וגם: באיזו שעה הוא מתעורר בכל יום

מייסדי סטארק פאוור. מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

אנרגיה לוהטת: בתוך מספר חודשים גייסו פורשי נופר 665 מיליון שקל

סטארק פאוור שהקימו נדב טנא ושחר גרשון, הפועלת בתחום פיתוח תשתיות אנרגיה ודאטה סנטרס בארה"ב, צירפה גם את מגדל למשקיעיה בסכום של 90 מיליון שקל

צילום: Shutterstock

8 מופלאות קטנות: אנליסטים בטוחים - כדאי לשים לב למניות הללו

החברות הקטנות ביותר בבורסה האמריקאית רשמו זינוק חריג מתחילת השנה ● האם מדובר בתיקון של עיוות תמחור היסטורי, או בבועה ספקולטיבית מסוכנת? ● מבט לעומק מדד Russell Microcap והמניות בו שעשויות לרשום צמיחה תלת-ספרתית

תחנת רכבת שדרות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בשדרות רוצים לגייס הייטקיסטים, שיתקשו להגיע לתל אביב

מאז 2019 נוספו לשדרות, אופקים ונתיבות יותר מ־40 אלף תושבים, במקביל לפיתוח מואץ ● אולם, מאז קוצצו 11 רכבות יומיות בקו לת"א ושירות הלילה בוטל ● במשרד התחבורה ממשיכים להצהיר על תוכניות, והתושבים דורשים: "רוצים שיהיו פה אנשים? תנו לנו תנאים נאותים"

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

המנכ"ל הודה: "כשלנו" - ומניית IBM צוללת במעל 22%

מניית חברת התוכנה הודיעה כי היא תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה צפויות לפספס את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● המנכ"ל ייחס את התוצאות המאכזבות לחולשה במגזר התוכנה וציין כי מספר עסקאות לא נסגרו בלוחות הזמנים שהחברה ציפתה להם

בנק מרכנתיל / צילום: איל יצהר

"תדהמה וזעם": ועד עובדי מרכנתיל מתנגד למיזוג עם בנק דיסקונט

במכתב חריף ששלח יו"ר ועד עובדי מרכנתיל להנהלת דיסקונט, כתב כי קיבל "בתדהמה, בזעם ובשאט נפש" את הפרסומים לגבי בחינת המיזוג עם הבנק ● עוד נמסר כי הוועד יפעל מיידית מול ההסתדרות להכרזה על סכסוך עבודה, וכי יינקטו צעדים ארגוניים לשם הגנה על עובדי הבנק, במידת הצורך

אורי יהודאי וישי דוידי / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי

רפא סידרה לקרן פימי צ'ק של חצי מיליארד שקל. כמה הרוויח בן דודו של ישי דוידי?

יצרנית התרופות הירושלמית גייסה בדרך של הצעת מכר סכום של 600 מיליון שקל, נמוך בעשרות אחוזים מהתכנון המקורי ● זאת בשל תנאי השוק הקשוחים שכבר הובילו לביטול סידרה של הנפקות ● בני משפחת לוין, צאצאי המייסד ד"ר בוריס לוין, מכרו מניות בסכום של 68 מיליון שקל

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הצעד של ארקיע בעקבות המצב הביטחוני המתוח עם איראן

חברת התעופה מחזירה האפשרות להזמין טיסות עם אופציה לביטול חינם עד 48 שעות לפני מועד ההמראה ● האפשרות תחול על הזמנות שיבוצעו עד 31 באוגוסט, עבור טיסות ארקיע היוצאות עד 31 באוקטובר

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד

וורן באפט / צילום: ap

וורן באפט מתכנן להיפרד מכל מניותיו בברקשייר האת'וויי

באפט הודיע כי יתרת אחזקותיו בברקשייר האת’וויי יועברו לקרנות פילנתרופיות עד סוף 2034 ● לראשונה זה 20 שנה, קרן גייטס נותרה מחוץ לרשימת מקבלי התרומות בעקבות בדיקה פנימית של קשריה עם ג'פרי אפשטיין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: העליות מהבוקר התמתנו; הדולר צנח מתחת לרף ה-3 שקלים - וננעל מעט מעליו

יום המסחר ננעל במגמה מעורבת (ת"א 35 עלה ב-0.7%, ת"א 90 השיל 0.3%) ● הדולר צנח לשפל יומי אל מתחת לרף ה-3 שקלים, אך התאושש וננעל מעט מעליו ● יום המסחר התנהל בצל גל נוסף של חילופי מהלומות צבאיים בין ארה"ב לאיראן ● סקטור הטכנולוגיה זינק, טאואר ריכזה עניין לאחר שהעלתה משמעותית את יעדיה הפיננסיים והודיעה על הרחבת הייצור ביפן ● מנגד, הבנקים והביומד העיקו

אילוסטרציה: Shutterstock

מסלול המשכנתא שזינק תוך חודש ביותר מחצי מיליארד שקל על רקע ירידת הריבית

הירידות בריבית ובאינפלציה משכנעות לווים רבים לשנות את תמהיל ההלוואות, אבל גם לפזר את החוב בין המסלולים השונים ● מסלול הפריים, הצמוד לריבית בנק ישראל, זינק תוך חודש ביותר מחצי מיליארד שקל, ובענף מזהירים ש"כמו שהיא יורדת, היא יכולה לשוב לעלות"

תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף

באוצר חוששים: הרפורמה הגדולה בתחבורה הציבורית לא תעלה להצבעה

הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות תקועה לפני הקריאה הסופית ועלולה ליפול עם פיזור הכנסת ● על פי גורמים המעורים בפרטים, המפלגות החרדיות תוקעות כעת את הסוגייה, בין היתר בטענה לפגיעה בסטטוס קוו בהקשרי השבת

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים 100% מניות: "ישראל תיהנה מהסלמה עם איראן"

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, מזהיר מסקטור השבבים בארה"ב ובפרט מספייס אקס: "שוויים התנפחו, צריך להיזהר מחברות חלום" ● הנטייה החיובית שלו לשוק בת"א נמשכת, בעיקר אחרי ירידה של 10%, הוא משוכנע שהשקל יחזור להתחזק, ומסמן כמה הזדמנויות

איסמעיל גרוש ויוסי מוסלי / איור: גיל ג'יבלי

רימונים וירי על ג'פניקה: שתי משפחות הפשע שמגלגלות מעל מיליארד שקל

על פי החשד, האירועים האלימים האחרונים שכללו פגיעה בסניפי ג'פניקה הם תולדה של סכסוך בין שתי משפחות פשע ותיקות ובעלות הון גבוה: ג'רושי ומוסלי ● כך הן פועלות ואיך צברו את הונן

המחירים ביוני צפויים לרדת שוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

שפל של 5 שנים: מה צפוי היום בנתוני האינפלציה

גורמים עונתיים, ירידת מחירי הדלק והתחזקות השקל גרמו ככל הנראה למדד יוני להתברג באמצע יעד האינפלציה ולתמוך בהמשך הורדת הריבית ● אך פיחות השקל והוצאות הביטחון מזכירים שהשקט הנוכחי עלול להיות זמני

רחוב באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הלאומנות האיראנית הקיצונית רושמת התחזקות במדינה, חוקרים ישראלים ואמריקאים פעלו יחדו לפתח תוכנית לערעור המשטר באיראן, וחברת הטכנולוגיה הישראלית שמספקת אמצעי מעקב לשוטרים בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם