הכנסת ה-25 נכנסה לישורת האחרונה שלה, ורגע לפני פיזור הכנסת - המליאה אישרה בהיעדרות רה"מ בנימין נתניהו את חוק יסוד לימוד תורה, כחלק מהדיל שהושג בין רה"מ והמפלגות החרדיות ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים. כעת, בנוסף לחוק יסוד לימוד תורה, הקואליציה תנסה "לנקות שולחן" ולאשר שורה של חוקים שנויים במחלוקת.
לפי הסיכום בין הצדדים, הקואליציה תאשר את החוקים החשובים לחרדים - ובראשם חוק יסוד לימוד תורה שכאמור אושר ונכנס כבר הערב לספר החוקים, וחוק העריקים שיעלה בהמשך השבוע, ובתמורה יקודמו גם החוקים להחלשת תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת. החרדים דורשים ששני החוקים שלהם יוצבו בראש סדר החקיקה.
רגע לפני ההצבעה, פרסמו הודעה משותפת ראשי כמה מפלגות ובה קראו לח"כים של הקואליציה שלא להצביע בעד "פגיעה קשה בצה"ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ"ל": "רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהיה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים".
החתומים על ההודעה המשותפת: ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר ישר גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, וחילי טרופר ויועז הנדל. בניגוד לשאר חבריו במפלגות הציוניות באופוזיציה, יו"ר כחול לבן בני גנץ לא חתם על המכתב.
חוק יסוד לימוד תורה
מה מטרת החוק? הצעת החוק נועדה להגדיר את לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל . על פי המסתמן, החרדים הסכימו לפשרה שתאפשר את אישור החוק במתכונת "רזה", כך שרק הסעיף הראשון וההצהרתי שלו יישאר.
הפרטים: מדובר באחד מחוקי "הדגל" של המפלגות החרדיות, שרוצות להביא הישג - גם עם סמלי - לציבור הבוחרים המאוכזב שלהם. בעקבות ה"ריכוך" והלחץ שהפעיל נתניהו על החרדים, החוק יאושר בלי הסעיף השני, לפיו "מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה".
עמדת הייעוץ המשפטי: המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי הבהירה בוועדת הכנסת שמחיקת סעיף 2 לא תביא לשינוי של ממש במציאות המשפטית אחרי אישור החוק - שעשוי להביא למצב שבו תלמידי ישיבות יקבלו הטבות כשל לוחמים. "אתם רוצים לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם", אמרה. "המחיקה של סעיף 2 לא משנה דבר".
התגובות במערכת הפוליטית: ח"כ משה גפני בירך על האישור בוועדה ומסר: "מדינת היהודים מחזירה את כבוד התורה ולומדיה למקומה הראוי", וכך גם יתר חברי הכנסת החרדים. באופוזיציה תקפו בחריפות אחרי אישור החוק בקריאה ראשונה. בנט הגיב: "אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה - יישאר לנצח". איזנקוט: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו".
החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש
מה מטרת החוק? מטרת החוק היא להחליש את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה, תוך ניסיון להשלים חלקים מהמהלך לפני פיזור הכנסת, ואחרים לגנוז לעת עתה בגלל סד הזמנים הקצר.
הפרטים: הנוסח המעודכן מאפשר לממשלה לקבל ייצוג נפרד בבג"ץ, לדחות חוות דעת של הייעוץ המשפטי ולפעול בניגוד להן. הוא מגביר את סמכויות הפיקוח של שר המשפטים על היועץ המשפטי. המהלך נתפס כצעד שיעניק לממשלה חופש פעולה רחב יותר מול הייעוץ המקצועי.
עמדת הייעוץ המשפטי: היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שהצעת החוק תכרסם בתפקידה, התנגדה אליו נחרצות. לטענתה, "הכינוי חוק 'פיצול' הוא מטעה. אין זה פיצול אלא ריסוק". לדבריה, החוק הזה יהפוך את שומרי הסף ואת האמונים על אכיפת הדין במדינת ישראל ל"כאלה התלויים בדרג הפוליטי".
החוק להחלשת התקשורת
מה מטרת החוק? מטרת רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי היא לבצע שינוי מקיף ומורכב בשוק התקשורת, משימה שקרעי הודה בגלוי כי הוטלה עליו על ידי ראש הממשלה נתניהו. בפועל החוק מעניק הטבות כלכליות משמעותיות לבעלי הון, בעלי גופי תקשורת, המקורבים לממשלה.
הפרטים: פרטי החוק כוללים אסדרה חדשה של שידורי החדשות והקשרים המסחריים בשוק, כאשר לצורך קידומו המהיר הוקמה ועדה מיוחדת בכנסת שהפקיעה סמכויות מוועדת הכלכלה. החוק קודם בהליך מזורז ביותר, תוך ניסיונות לדלג על שלבי ניסוח משפטיים מקובלים.
הצד שלו: לפי גרסת קרעי, מדובר ברפורמה מקצועית הכרחית, והוא דחה את הביקורת נגדו בטענה שגורמי המקצוע נוקטים "עמדת שמאל" ואף קרא לפיטוריה של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק.
התנגדות הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע: כל גורמי המקצוע והמשפט התייצבו נגד החוק. היועמ"שית הזהירה כי הוא מסכן את התקשורת החופשית, רשות האסדרה קבעה כי נפלו בו פגמים מהותיים, והייעוץ המשפטי לכנסת הגדיר את המהלך כתקדים מסוכן ופגם היורד לשורש הליך החקיקה. הצוות המשפטי של ועדת התקשורת המלווה את הדיונים אף הצהיר כי הוא אינו יכול לסמוך את ידיו על נוסח החוק בשל החורים והפגמים הרבים שנפלו בו בהליך החקיקה הדורסני, המובל בלוח זמנים דחוק ובאופן שעשוי להוביל לפסילתו בבג"ץ.
רפורמת הכשרות
מה מטרת החוק? הצעת החוק מבקשת לבטל את התחרות בשוק הכשרות שנפתחה בעבר , ולהחזיר את השליטה הבלעדית לרבנות הראשית.
הפרטים: מי שמקדם את הרפורמה הוא שר המשפטים יריב לוין בכובעו כשר לשירותי דת. במסגרתה, אלפי משגיחי כשרות צפויים לעבור להיות מועסקים על ידי המועצות הדתיות במקום על ידי בעלי העסקים עצמם . היא למעשה תבטל את הרפורמה של השר לשעבר מתן כהנא שפתחה את השוק לתחרות. כל רבני הערים יוכפפו לרבנות הראשית, ואלפי משגיחי כשרות שהועסקו על ידי בעלי עסקים - יועסקו בידי רשויות כשרות מקומיות.
החשש - וההתנגדות: על פי המתנגדים, החקיקה עלולה להוביל לעלות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים בשל העסקת המשגיחים, והעלאת יוקר מוצרי המזון ובשל כך גידול ביוקר המחיה.
חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה
מה מטרת החוק? הצעת החוק לאפשר הפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, ולהרחיב אותה מעבר למצב כיום.
הפרטים: לפי החוק החדש, שאותו מובילה חה"כ לימור סון הר מלך, ניתן יהיה להפריד בין נשים לגברים לא רק בכיתות אלא גם במרחבים ציבוריים ובהם קפיטריות, מעבדות וספריות. המהלך מבטל את החלטת בג"ץ, שקבעה כי אין לקיים לימודים בהפרדה מגדרית במסגרת תארים מתקדמים.
ההתנגדות: ההצבעה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החינוך לוותה בטונים צורמים, כשמיד לאחר אישור החוק פרצה מהומה במקום וחלק מהנוכחים קראו "בושה" לעבר חברי הקואליציה. חלק מחברי האופוזיציה מחו: "הממשלה ממשיכה להוביל את ישראל למקומות חשוכים, תוך פגיעה מכוונת בזכויות נשים.




















