פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, הצפוי הערב (ד'), מעמיד את השוק הפיננסי בישראל בצומת המשלב אופטימיות זמנית לצד דאגה לטווח הארוך. בטווח הקצר, אפשר להתעודד' לאחר שבמאי ירדו המחירים ב-0.3% והאיפלציה השנתית עמדה על 1.9%. הכלכלנים צופים שגם מדד חודש יוני ירשום ירידה של כ-0.1%.
● מודי'ס: נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית חזקים
● הממשלה מנסה להעביר מאות מיליוני שקלים רגע לפני הבחירות
המשמעות של מדד שלילי זה, בשילוב "אפקט הבסיס" (כאשר מדד יוני אשתקד שעמד על 0.3% יוצא מהחישוב השנתי), היא צניחה של קצב האינפלציה השנתי מרמה של 1.9% אל סביבת ה-1.5%, הרמה הנמוכה ביותר מזה כחמש שנים, מאז מחצית 2021, רגע לפני שגל האינפלציה העולמי של תקופת הקורונה וצווארי הבקבוק בשרשראות האספקה החל להכות בשווקים.
נתון זה מציב את ישראל עמוק בתוך יעד יציבות המחירים (1.0%-3.0%), "הישג יוצא דופן בהשוואה בינלאומית, במיוחד בתקופה שבה מדינות רבות בעולם נאבקות באינפלציה דביקה ומתחדשת", אמר עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.
שוק ההון יקבל בוודאי זריקת עידוד לקראת פתיחת המסחר מחר בבוקר, המשמעות של הירידה באינפלציה היא שיפור הסיכויים שבנק ישראל ימשיך להוריד את הריבית, ייתכן כבר בהחלטה הבאה בבספטמבר, בשורה בעיקר למניות הנדל"ן, הצריכה והמניות החברות במדד המניות הקטנות (ת"א 90).
קליין "מאשים" את הירידה במחירי הדלק, ההלבשה והפירות והירקות. "בחודשים הבאים האינפלציה צפויה לרדת לחלקו התחתון של יעד יציבות המחירים (1.0%-2.0%), הדבר מחזק את הערכתינו המוקדמת שתהליך הפחתת הריבית לא הסתיים".
ההתמתנות הזו נתמכת גם בנתונים עמוקים יותר מהמשק: סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על ירידה חדה בציפיות של חברות בענפי השירותים והמסחר לגבי מחירי המכירה שלהן ביולי - הרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. גם קצב ההתאוששות של הביקוש המקומי והפעילות העסקית נותר מתון יחסית.
הסיכונים שאורבים
מוקדם להסתנוור. מתחת לפני השטח רוחשים סיכונים - "הגידול המתוכנן בהוצאות הביטחון עלול לערער את המשמעת הפיסקלית, להוביל לעלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר ולהגביר את הסיכון הפיננסי של ישראל", כתב השבוע אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.
הירידה הנוכחית בגירעון (ל-3.3%) מוגדרת כזמנית בלבד. תוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון צפויה לפי בנק ישראל להקפיץ את הגירעון לכ-5.5% עד סוף השנה, ולהוביל לעלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר של מדינת ישראל.
בנק ישראל צופה גירעון גבוה של 4.2% גם בשנת 2027 וזאת בהנחה שלא תפרוץ מלחמה נוספת ושהמשק יצמח בקצב גבוה. תחזית זו אף אינה כוללת את תוכנית ראש הממשלה להגדלת תקציב הביטחון בכ-350 מיליארד שקל בעשור הקרוב. במיטב מציינים שלפי ניתוח בנק ישראל, יישום התוכנית יעלה את יחס החוב לתמ"ג מכ-70% ל-82% בתוך עשור, בהנחת המשך הסיוע האמריקאי, ולכ-84% ללא הסיוע.
"להערכתנו", אומר זבז'ינסקי, "זהו תרחיש סביר, גם מבלי להביא בחשבון זעזועים נוספים בעשור הקרוב, ביטחוניים או כלכליים, שעלולים להתרחש ולהכביד עוד יותר על מצבה הפיסקלי של ישראל".
בנוסף, הסנטימנט החיובי כלפי השקל נחלש לאחרונה. פיחות אפשרי של השקל מול הדולר, המושפע מהתפתחויות ביטחוניות ופוליטיות, "עצירת מגמה של התחזקות השקל תציף את עליות המחירים בסעיפים הדולריים, כגון הנסיעות חו"ל ועוד, ועשויה להעלות את האינפלציה, במיוחד על רקע התייקרות מחירי היבוא בעולם".
בשורה התחתונה, המדד מחר צפוי לספק בשורה חיובית ומדד נמוך שיקל על בנק ישראל בטווח המיידי, אך ענני הגירעון והסיכונים הגאו-פוליטיים ימשיכו להעיב על עתיד הריבית והאינפלציה בישראל.
