גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

איראן החליפה יעד: למה כווית ובחריין חוטפות את האש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסלמה במצר הורמוז כבר פחות מפחידה את שוק הנפט העולמי, כווית ובחריין חוטפות את רוב האש מאיראן בשל הערכה שארה"ב לא תגיב על כך בחומרה, והתחקיר בוול סטריט ג'ורנל על תנאי הכליאה של פלסטינים בישראל ● כותרות העיתונים בעולם    

עשן במנאמה, בחריין, לאחר פגיעת כטב''ם איראני / צילום: Reuters, Stringer
עשן במנאמה, בחריין, לאחר פגיעת כטב''ם איראני / צילום: Reuters, Stringer

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב
בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה

1למה שוק הנפט כבר פחות חושש מהורמוז?

האם מצר הורמוז מאבד ממעמדו כנקודת החולשה המרכזית של שוק האנרגיה העולמי? בריאיון לאל מוניטור מעריך ג'יהאד אזור, מנהל מחלקת המזרח התיכון ומרכז אסיה בקרן המטבע הבינלאומית, כי השווקים הפכו בשנה האחרונה עמידים בהרבה לשיבושים במצר, בעיקר בזכות השקעות שביצעו מדינות המפרץ בתשתיות יצוא חלופיות. לדבריו, סעודיה הרחיבה את השימוש בצינור הנפט המוביל לים האדום, איחוד האמירויות הגדילה את יכולת היצוא דרך נמלים שמחוץ להורמוז, וגם מדינות נוספות פיתחו נתיבי אספקה שמקטינים את התלות בנתיב השיט הרגיש בעולם.

לדברי אזור, ההתפתחויות הללו מסבירות מדוע גם לאחר חידוש התקיפות באזור בשבוע האחרון, מחירי הנפט אמנם עלו אך לא זינקו כפי שקרה בתחילת המלחמה. השוק, לדבריו, למד להסתגל לסיכון, והיצע הנפט העולמי הפך מגוון יותר. עם זאת, הוא מדגיש כי הסכנה לא נעלמה אלא השתנתה. אם לא יושג הסכם קבע בין ארצות הברית לאיראן עד סוף השנה, האיום המרכזי יהיה פחות מחסור פיזי בנפט ויותר לחץ אינפלציוני ועלייה ממושכת במחירי האנרגיה.

בנוסף, הוא מצביע גם על המדינות שעלולות להיפגע יותר מכולן במקרה של הסלמה נוספת. לדבריו, עיראק, קטר ואיראן עצמה עדיין תלויות במידה רבה במעבר דרך הורמוז, בעוד שמדינות כמו סעודיה, עומאן ואיחוד האמירויות נהנות מתשתיות מגוונות יותר ומרזרבות פיננסיות שמאפשרות להן לספוג זעזועים. הוא מוסיף כי גם מדינות רבות באסיה ובאפריקה, התלויות ביבוא אנרגיה ודשנים מהמפרץ, עלולות לסבול מעליית מחירים ומהפרעות באספקה. במקביל הוא מציין כי השקעות הענק של מדינות המפרץ בבינה מלאכותית ובמרכזי נתונים עשויות להפוך בשנים הקרובות למנוע צמיחה חדש שיקטין עוד יותר את התלות בהכנסות מנפט.

מאת ג'ק דאטון, מתוך אל מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.

2האם איראן מצאה את החוליות החלשות במפרץ?

במאמר דעה בפורן פוליסי האמריקאי טוענים החוקרים רוב גייסט פינפולד ודניה ת'אפר כי מאז הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן שינתה טהרן את אסטרטגיית התקיפות שלה במפרץ. במקום להתמקד באיחוד האמירויות, שספגה את עיקר המתקפות במהלך חודשי הלחימה, היא מפנה כעת את הלחץ לעבר בחריין וכווית. לטענת הכותבים, שתי המדינות נתפסות בעיני איראן כיעד אידיאלי: הן חשובות מספיק כדי להעביר מסר לוושינגטון ולבעלות בריתה, אך אינן מרכזיות מספיק כדי להבטיח תגובה אמריקאית רחבת היקף. כך יכולה טהרן להמשיך להפעיל לחץ צבאי מבלי להידרדר לעימות כולל.

לדבריהם, המעבר לבחריין ולכווית אינו מקרי. שתי המדינות קטנות יחסית, תלויות במעבר דרך מצר הורמוז, מארחות אינטרסים אמריקאיים חשובים ונחשבות פגיעות יותר משכנותיהן הגדולות. בעוד שבחריין בחרה לאורך השנים בקו תקיף כלפי איראן ואף הצטרפה להסכמי אברהם, כווית ניסתה דווקא לשמור על יחסים פרגמטיים עם טהרן. למרות האסטרטגיות השונות, שתיהן הפכו למטרות, מה שמלמד, לטענת הכותבים, כי המדיניות האיראנית אינה מבחינה בין ידידות ליריבות אלא מחפשת את נקודות התורפה האזוריות.

המאמר מזהיר כי הבעיה עמוקה יותר מהמתקפות עצמן. הכותבים טוענים שהיעדר תגובה צבאית משמעותית מצד ארצות הברית, למרות ששתיהן נחשבות בעלות ברית מרכזיות שלה, עלול לפגוע באמינות ההרתעה האמריקאית ולעודד את איראן להמשיך במדיניות של "לחץ סלקטיבי". במקביל הם מזהירים מפני סימנים לפיצול בתוך מדינות המפרץ, כאשר כל מדינה מנסה לקדם הבנות משלה מול איראן. לטענתם, כל עוד מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ אינה פועלת כגוש אחד, טהרן תמשיך לנצל את הפערים בין חברותיה ולבחור בכל פעם מחדש את "החוליה החלשה" הבאה.

מאת רוב גייסט פינפולד ודניה ת'אפר, מתוך פורן פוליסי. לקריאת הכתבה המלאה.

3בוול סטריט ג'ורנל טוענים: כך השתנו תנאי הכליאה של הפלסטינים מאז 7 באוק'

בראשית של וול סטריט ג'ורנל פורסמה היום (ד') כתבת תחקיר רחבת היקף על תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים פלסטינים בישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר. הכתבה מתבססת על ראיונות עם אסירים משוחררים, מסמכים רפואיים, דוחות של גופים ישראליים ובינלאומיים ועדויות של ארגוני זכויות אדם, ומתארת תמונה של החמרה משמעותית בתנאי הכליאה. בין היתר, מובאות טענות על אלימות פיזית, מחסור במזון, הזנחה רפואית, צפיפות קשה, תנאי תברואה ירודים ואף מקרי תקיפה מינית לכאורה. כמה מהמרואיינים סיפרו כי הוכו במהלך חיפושים או הוחזקו בתנוחות מכאיבות במשך שעות, ואחרים טענו כי סבלו מרעב ממושך וממחסור בטיפול רפואי.

לצד העדויות, העיתון מציג נתונים שלפיהם מספר העצורים הביטחוניים הפלסטינים בישראל גדל מכ־5,200 לפני המלחמה לכ־9,300 כיום. במקביל, דוחות של משרד המשפטים הישראלי, ארגוני רפואה ובית המשפט העליון העלו בשנים האחרונות ביקורת על הצפיפות, תנאי המחיה והפיקוח על בתי הכלא. הכתבה מזכירה גם מספר מקרי מוות במעצר שנבדקו בידי רופאים מטעם המשפחות, אשר העלו חשדות להזנחה רפואית או לתת תזונה.

מנגד, הכתבה מביאה בהרחבה גם את עמדת הרשויות בישראל. שירות בתי הסוהר דוחה את הטענות להתעללות שיטתית ומסר כי כל האסירים מוחזקים בהתאם לחוק הישראלי והבינלאומי, מקבלים טיפול רפואי בסיסי, וכל תלונה נבדקת. הממשלה הסבירה בעבר כי לאחר מתקפת חמאס הוחלט להקשיח את תנאי הכליאה כחלק ממדיניות הרתעה נגד מחבלים. עם זאת, מציין העיתון כי בישראל ומחוצה לה גובר הלחץ להגביר את הפיקוח על מתקני הכליאה, לחדש ביקורי פיקוח של הצלב האדום ולספק תשובות מפורטות יותר לטענות שהצטברו מאז תחילת המלחמה.

מאת פליז סולומון ואנת פלד, הוול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

איך שומרים על מותג מנצח לאורך זמן: כנס MAD יוצא לדרך

כנס MAD של גלובס מתמקד השנה בסוד ההצלחה ובאתגרים של מותגי Legacy ובשאלה איך שומרים על רלוונטיות לאורך זמן ● בכירי תעשיית השיווק, הדיגיטל והפרסום ייפגשו על במה אחת כדי לנתח את המלהכים הבולטים ● וגם: הצצה ראשונה לתוצאות מדד המותגים של גלובס

נדב חנין , סמנכ''ל שיווק ודיגיטל, אל על בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

סמנכ״ל השיווק של אל על: ״קצב המצטרפים לפליי קארד גבוה. נותנים הטבות שאין בשום מקום אחר״

בכנס MAD של גלובס סיפר נדב חנין, סמנכ"ל השיווק של אל על, על המאבק סביב מועדון FLY CARD, הכניסה של החברה לעולם המלונות והאטרקציות, ועל שמירה על רלוונטיות כמותג ותיק ● עוד הסביר מה היתרונות על חברות התעופה האחרות ולמה הצרכן הישראלי מעדיף לטוס עם אל על

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

"סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת

לגלובס נודע כי אברמוב אמר למקורביו שהאירועים סביב מסעדות ג'פניקה נובעים מסירובו לשלם דמי פרוטקשן ● לאומי פרטנרס השקיעה לאחרונה 200 מיליון שקל ברכישת 20% מהחברה-האם של ג'פניקה, והעסקה כרגע נמשכת כסדרה

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון: מזכר הבנות לרכישת וויקום מובייל בכ-265 מיליון שקל

העסקה, אם תושלם, צפויה לחזק את פעילות הסלולר של הקבוצה ● בבזק צופים חיסכון של כ-50 מיליון שקל בטווח הקצר ועד כ-100 מיליון שקל בטווח הארוך

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

התלונה המפתיעה של מטופלים בתרופות הרזיה, והחברה שמסמנת את הלהיט הבא בשוק

ענקית הפארמה נובו נורדיסק חתמה על הסכם עם חברה המפתחת שתל עם תרופות GLP-1, כדי להתמודד עם בעיית הנשירה מהטיפול ● מנתחים פלסטיים מדווחים על תלונה חוזרת – הרזיה באוזניים, וזו לא רק בעיה אסתטית ● וגם: חברה ישראלית קיבלה 8 מיליון אירו כדי לקדם את התרופה שלה לאחד הזיהומים הנפוצים בבתי חולים ● השבוע בביומד

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל Wix מנהל סדר יום הפוך וטוען: "נותנים יותר מדי קרדיט ל־AI"

בראיון לפודקאסט האמריקאי 20VC, התייחס אבישי אברהמי ליכולת ה־AI והשפעתה על שוק העבודה: "לא מצליחה בהרבה דברים" ● ביחס למניית Wix שנפלה בשנה האחרונה ב־65%: "זה חלק מהחיים בשוק המניות" ● וגם: באיזו שעה הוא מתעורר בכל יום

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בהסכמת הממשלה: בג"ץ ביטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

ועדת האיתור תדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנהל רמ"י, בהם יהודה אליהו ● נקבע כי אליהו יישאר בתפקידו עד 22 ביולי, ולאחר מכן ימונה ממלא-מקום בהתאם להוראות החוק ● השופטים ציינו כי תוצאות ההליך הנוכחי לא שוללות את מינויו של אליהו לממלא-המקום

מייסדי Oak, שי מורג וטל מרום / צילום: עומר הכהן

שי מורג משיק חברת סייבר חדשה עם גיוס סיד של 60 מיליון דולר

Oak, החברה החדשה של יזם הסייבר הישראלי, מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים ● החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובסן פרנסיסקו, ומגייסת עובדים נוספים למרכז הפיתוח בישראל

גבי רוטר ושרון טל, בפאנל משותף בהנחיית ד''ר לירון שופן / צילום: כדיה לוי

"לא מייצרים חיבור דרך פוסט באינסטגרם": כך הופכים מוצר אופנה למותג

מה גורם לצרכנים לחזור שוב ושוב לאותו מותג? שרון טל, המעצבת הראשית של משכית, וגבי רוטר, יו"ר קבוצת קסטרו, הסבירו בפאנל "אייקונים לא יוצאים מהאופנה", בהנחיית ד"ר לירוי שופן בכנס MAD של גלובס מדוע אותנטיות, מורשת וחוויה עדיין מנצחות גם בעידן הרשתות החברתיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

צבא ארה"ב: פתחנו בגל תקיפות חדש באיראן

צבא ארה"ב הודיע שפתח לפני שעה קלה בגל תקיפות נוסף באיראן ● דוברת ממשלת איראן: יותר מ-30 אזרחים נהרגו בתקיפות צבא ארה"ב בימים האחרונים ● טראמפ: נתקוף את תחנות הכוח והגשרים של איראן ● גורמים אמריקאים: "התקיפות - להסרת איומים"; במשמרות המהפכה איימו שלא יחזרו לשולחן המו"מ ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock

8 מופלאות קטנות: אנליסטים בטוחים - כדאי לשים לב למניות הללו

החברות הקטנות ביותר בבורסה האמריקאית רשמו זינוק חריג מתחילת השנה ● האם מדובר בתיקון של עיוות תמחור היסטורי, או בבועה ספקולטיבית מסוכנת? ● מבט לעומק מדד Russell Microcap והמניות בו שעשויות לרשום צמיחה תלת-ספרתית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות חדות בבורסה בתל אביב; מדד הבנקים מזנק במעל 3%

מדד ת"א קופץ בכ-1.5% ● הערב: האינפלציה בישראל תרד כנראה לשפל של כ-5 שנים ● השקל מתחזק ל-2.99 שקלים, מחירי הנפט מטפסים ● מיטב, מרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל ירדו לרמת שפל היסטורית ו"אינם משקפים את הסיכונים הכלכליים והפיננסיים" ● אקסל: נקסטוייב זכתה בפרויקט ראשון בתחום החלל; צופה הזמנות נוספות

גל מלכה בקמפיין פליי אול / צילום: צילום מסך

טיסה חינם? האותיות הקטנות בהצעות של חברות כרטיסי האשראי

מאחורי שטף הטיסות חינם ובזול שמציאות חברות האשראי, יש גם שורות קטנות ● אתר הטיפוח והאיפור המצליח Guilty שוב מחליף ידיים ● פירמת רואי החשבון פאהן קנה מקימה חברת AI ארגוני ● וגם: פארק ילדים חדש בבמעלות-תרשיחא ● אירועים ומינויים

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

היום הגרוע בתולדות IBM: ממה השוק חושש, ואילו מניות דווקא הרוויחו?

אזהרת רווח לרבעון השני של IBM הקריסה את המניה ● בחברה טענו כי ברקע עומדים הסטת תקציבים לשבבי זיכרון ואבטחת סייבר ובשוק תהו עד כמה מדובר במגמה רוחבית ● ויש גם מניות שהרוויחו

מיכל תמרי, סמנכ''לית שיווק בתנובה, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

מיכל תמרי, סמנכ"לית שיווק בתנובה: "מותג לגאסי לא נמדד בעבר שלו, אלא בכמה הוא רלוונטי"

בכנס MAD של גלובס טענה מיכל תמרי, סמנכ"לית שיווק בתנובה, כי "מותגי לגאסי צריכים להיזהר מהתרפקות על העבר" ● לדבריה, בין תנובה לצרכנים נוצרה מערכת יחסים לאורך השנים, שבמסגרתה נוצרות גם ציפיות ומחויבויות

הפגנת חותים / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה

כפי שהוכח בתקיפת נמל התעופה בצנעא השבוע, לישראל ולערב הסעודית יש אויב משותף בתימן, גם אם הסעודים חוששים מכניסה אקטיבית ללחימה ● מומחים מאמינים: "ישראל מחוייבת לזהות את ההזדמנות ולהיכנס לאירוע. זו הזדמנות פז"

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

לאחר הפרידה מוולט: סיבוס תציע לעובדים לגהץ כרטיסי כאל

לגלובס נודע כי מנכ"ל סיבוס איתן זינגר הציג ללקוחות החברה מהלך שעיקרו להפוך את כרטיס ההטבות שמחזיקים מאות אלפי עובדים בישראל לכרטיס חיוב של כאל ● החברה חוברת לכאל ומחפשת מועדוני לקוחות לחבור אליהם

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס: נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית חזקים

סוכנות הדירוג מסכמת את מחצית שנת 2026, ולא מרמזת על לחצים כלשהם להעלאה או להורדה של הדירוג הנוכחי ● החלטת הדירוג הבאה של מודי'ס צפויה רק בעוד כמה חודשים, ובשוק מעריכים כי לא צפוי שינוי בדירוג או באופק הדירוג ● בינואר האחרון עדכנה חברת הדירוג את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה"

חברת הכנסת אפרת רייטן. פרסום ברשת איקס, 08.07.26 / צילום: שלומי אמסלם

ישראל מלאה בעורכי דין. איך זה שכמעט אין בה שופטים?

ההשוואה הבינלאומית מגלה ששיעור השופטים בישראל נמוך ביחס למערב • השופטים שכן נמצאים במערכת עובדים ביעילות, אבל מה זה אומר על האיכות? • המשרוקית של גלובס