לפני פחות מחמש שנים נדמה היה שלהיילו יש את כל המרכיבים הדרושים כדי להפוך לאחת מחברות השבבים הגדולות שצמחו בישראל. היא פעלה באחד התחומים הלוהטים בעולם הטכנולוגיה, פיתחה שבבי בינה מלאכותית מתקדמים, הוקמה על ידי יוצאי יחידה 81, גייסה מאות מיליוני דולרים והגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר. עבור רבים בתעשייה היא סימלה את התקווה שישראל תצליח להצמיח ענקית שבבים עצמאית נוספת.
● חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א
● יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל
כעת, כך לפי מידע שהגיע לגלובס, החברה מנהלת מגעים מתקדמים למכירת פעילותה לחברת שבבים אמריקאית הנסחרת בנאסד"ק, זאת בעסקה של עשרות מיליוני דולרים בודדים. לפי גורמים, החברה מבקשת למכור את כלל פעילותה, אולם בין המתווים הנבחנים נמצא גם תרחיש של רכישת הקניין הרוחני וחלק מהעובדים בלבד. לדברי הגורמים העסקה תצא לפועל בשבועיים-שלושה הקרובים, ובכך תסיים היילו את דרכה כחברה עצמאית. עוד לדבריהם, בעלי המניות צפויים למחוק את השקעתם.
רשימת המשקיעים שנראתה בלתי מנוצחת
מעט מאוד סטארט־אפים ישראליים הצליחו לרכז סביבם רשימת משקיעים מרשימה כמו זו של היילו. לאורך שנות פעילותה השקיעו בחברה שורה של קרנות הון סיכון בינלאומיות, משקיעים אסטרטגיים ואנשי עסקים מהבולטים בישראל - מגופים פיננסיים מובילים כמו פועלים אקוויטי ופלטפורמת OurCrowd, ועד אימפריות הרכב הישראליות דלק רכב של גיל אגמון, קבוצת שלמה, קרסו מוטורס, חברת מכשירי תנועה (יבואנית סוזוקי) וטלקאר (יבואנית קיה), כמו גם קרן מניב מוביליטי.
אל הכוח המוסדי הזה הצטרפה נבחרת עילית של אנג'לים ואנשי עסקים בולטים, ובהם המיליארדר עידן עופר, אלפרד אקירוב, אבי באום (יו"ר חילן), והמשקיע הראשון והיו"ר המיתולוגי של החברה, זהר זיסאפל ז"ל, לצד רקפת רוסק־עמינח, שהשקיעה בחברה ואף מונתה ליו"ר הדירקטוריון שלה. אל מאמצי החברה הצטרפו בתפקידים מקצועיים וניהוליים גם איל וולדמן (מייסד מלאנוקס), שמונה לחבר במועצה המייעצת, ומולי אדן (לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית) שמונה לדירקטור בדירקטוריון.
את הגושפנקה הבינלאומית החותמת את רשימת המשקיעים מעניקים משקיעים אסטרטגיים יוצאי דופן, ובראשם תאגיד האלקטרוניקה היפני NEC וענקית הרובוטיקה והאוטומציה השוויצרית ABB, לצד שיתוף פעולה אסטרטגי ביפן עם ענקית ההפצה NEXTY Electronics מקבוצת טויוטה.
אלא שכעת, כך לפי גורמים, אותה רשימת משקיעים נוצצת ניצבת בפני אחד מסיפורי המחיקה הכואבים והבולטים של תעשיית ההייטק המקומית בשנים האחרונות. מי שסומנה בעבר על ידי גיל אגמון כ"מובילאיי הבאה", רושמת כעת קריסת ערך מהדהדת. דלק רכב לבדה נאלצה למחוק סכום עתק של 242 מיליון שקל מהשקעתה בחברה.
המחיקה הזו מגיעה לאחר תקופה ממושכת שבה היילו סבלה ממחסור חמור במזומנים, מה שאילץ את דלק רכב להעמיד לה בינואר הלוואת חירום של עד 12 מיליון דולר בריבית חודשית גבוהה. זאת, בדרך לניסיון הנפקה שהיה אז לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - חצי לעומת גיוסי העבר.
ההסכמה בענף: הבעיה לא הייתה בטכנולוגיה
למרות סופה של החברה, כמעט כל מי ששוחח עם גלובס במסגרת הכנת הכתבה חוזר על אותה נקודה: היילו לא נפלה בגלל מוצר לא טוב. "הטכנולוגיה הייתה מצוינת", אומר אחד הגורמים, "המהנדסים היו מהטובים בתחום. הבעיה הייתה שהחברה הקדימה את זמנה".
לדברי גורמים נוספים, שוק שבבי הבינה המלאכותית למכשירי קצה התפתח בקצב איטי משמעותית מהתחזיות שעל בסיסן גויסו מאות מיליוני הדולרים. החזון שלפיו מצלמות, רובוטים, מכונות תעשייתיות ומערכות חכמות יריצו מודלי AI מתקדמים באופן מקומי עדיין נתפס כרלוונטי, אולם קצב האימוץ היה איטי מכפי שהשוק והמשקיעים ציפו. "הם בנו מוצר לשוק שבסופו של דבר יגיע", אומר אחד הגורמים, "אבל הם הקדימו את זמנם".
מעבר לאתגרי השוק, היילו פעלה באחד התחומים היקרים ביותר בעולם הטכנולוגיה. בניגוד לחברות תוכנה, חברת שבבים לא יכולה להוסיף עוד לקוח ללא עלות. כל דור חדש של שבבים דורש שנים של פיתוח, תכנון, סימולציות, ייצור ובדיקות, בעלויות של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים.
"זה עסק עתיר הון בצורה קיצונית", אומר לגלובס גורם בתחום. "אתה מדמם כסף מהר מאוד. כל דור חדש של שבב עולה הון, ואם אין מכירות שמכסות את ההשקעה או גיוס הון נוסף, מגיע שלב שבו צריך לקבל החלטות קשות".
בשנים האחרונות נוספה גם עלייה בעלויות הייצור. הביקוש העולמי למעבדי AI זינק, יצרני השבבים הגדולים התחרו על קיבולת הייצור, והמחירים במפעלי הייצור בטייוואן עלו בהתאם. עבור חברה כמו היילו, שלא מייצרת בעצמה אלא מסתמכת על יצרני שבבים חיצוניים, מדובר היה בלחץ נוסף על מבנה העלויות. "בחברת שבבים אין הרבה מקום לטעויות", אומר אחד הגורמים. "כששורפים מזומנים בקצב כזה, בסופו של דבר צריך לבחור בין גיוס נוסף, מכירה או חדלות פירעון".
במקביל, השוק עצמו השתנה במהירות. פריצת הדרך של ChatGPT והמרוץ לפיתוח מודלי שפה גדולים הפנו את עיקר ההשקעות לשבבים למרכזי נתונים. אנבידיה הפכה למנצחת הגדולה של המהפכה, ומיליארדי דולרים זרמו לפיתוח תשתיות מחשוב לענן. כך, היילו המשיכה להאמין בשוק ה־Edge AI ואף התאימה חלק ממוצריה לעידן החדש, אולם מוקד תשומת הלב של הלקוחות והמשקיעים כבר עבר למקום אחר. גם כאשר החברה הציגה יכולות טכנולוגיות מרשימות, היא התקשתה למשוך את היקף ההזמנות שנדרש כדי להצדיק את מבנה העלויות שלה.
המאמצים להצלת החברה ועתיד המרכז בישראל
גורמים בענף מספרים שבחודשים האחרונים נעשו ניסיונות אינטנסיביים למצוא פתרון שיאפשר את המשך פעילות החברה. לצד חיפוש אחר רוכשים ומשקיעים, נבחנו מתווים שונים שנועדו לשמר את הפעילות ואת הידע שנצבר בחברה. לדברי אותם גורמים, גם משרד הביטחון היה מעורב במאמצים שנועדו לבחון כיצד ניתן לשמר בישראל את היכולות הטכנולוגיות וההון האנושי של החברה. עם זאת, בסופו של דבר, הפתרון שהתגבש היה קידום עסקת מכירה.
כעת כאמור מתנהלים מגעים מול חברת שבבים אמריקאית ציבורית, כאשר מסתמן שהחברה הישראלית מבקשת למכור את כלל פעילותה - אולם עדיין לא ברור אם הרוכשת תסכים לקלוט את כל הפעילות או שתבחר לרכוש בעיקר את הקניין הרוחני וחלק מצוות המהנדסים.
מעבר למחיקת ההשקעה ולסיומה של אחת מחברות השבבים הבולטות בישראל, אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את הגורמים המעורבים היא עתידו של ההון האנושי. היילו בנתה לאורך השנים צוות של מהנדסי שבבים, ארכיטקטים ואנשי תוכנה המתמחים בפיתוח מאיצי בינה מלאכותית, תחום שנחשב לאחד המבוקשים בעולם.
אחת השאלות שעדיין פתוחות היא כיצד ייראה שיתוף הפעולה עם הרוכשת האמריקאית, ואם מרכז הפיתוח והידע ימשיכו לפעול מישראל גם לאחר השלמת העסקה.
במובן הזה, הסיפור של היילו לא מסתכם במחיקת השקעה של מאות מיליוני דולרים או בסיומה של חברה אחת. הוא נוגע גם לשאלה רחבה יותר: האם ישראל מסוגלת לשמר את הידע שנצבר בחברות חומרה גם כאשר הן אינן מצליחות להפוך לענקיות עצמאיות. אם העסקה תושלם, ייתכן שהפטנטים ימשיכו לחיות תחת בעלים חדשים. השאלה היא האם גם המהנדסים, הניסיון והחדשנות שצמחו כאן ימשיכו להיבנות בישראל.
מטעם היילו לא נמסרה תגובה.
