החוק לשינוי מעמד היועצת המשפטית לממשלה אושר במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. 65 חברי כנסת הצביעו בעד ו-51 התנגדו. ראש הממשלה נתניהו נעדר מההצבעה. החוק צפוי להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה.
עד כה הוגשו 5 עתירות לבג"ץ נגד החוק. בין העותרים לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה ומכון זולת יחד עם חבר הכנסת גלעד קריב ואישי ציבור נוספים.
החוק, שהתייחס בתחילת הדרך לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, פוצל כך שהחלק שאושר נוגע רק להגדרת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה והחלשתו לעומת המצב הקיים היום.
הצעת החוק מעגנת לראשונה בחוק את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לפי ההצעה, היועץ יעניק ייעוץ וחוות-דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, אך בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות-דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים. ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי.
לפי החוק, הממשלה רשאית להחליט שהיועמ"ש לא ייצג אותה אם לא תקבל את העמדה המשפטית של היועמ"ש, והיא תהיה רשאית להציג רק את עמדתה.
החוק לא כולל בגרסתו הסופית התייחסות להליכי המינוי של היועמ"ש ולהליכי הדחתו מכהונה, אך הוא קובע כי עד סוף ינואר 2027 הממשלה תידרש לקבל החלטה מחודשת ביחס להליך המינוי והעברה מכהונה של היועמ"ש.
בעתירה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נטען כי החוק מסכן את זכויות האדם, מחליש את שלטון החוק ומפרק את קו ההגנה הראשון מפני שימוש בלתי חוקי בכוח השלטון. עוד נטען כי החוק מאפשר לממשלה לפעול ללא אחד ממנגנוני הבקרה המרכזיים המגנים על זכויות האדם ועל שלטון החוק.
התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירה כי "מדובר בעוד חוליה בהפיכה המשטרית: חוק שמאפשר לממשלה לקבוע בעצמה שחוות דעת משפטית 'לא משקפת את הדין', לעקוף את היועמ"ש באמצעות עורכי דין פרטיים ולהכפיף את שומר הסף המרכזי במדינה לפוליטיקאים - כלומר, שלטון שמחליט לבד מה מותר לו".
