גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

השיווק כפי שהכרנו אותו מת. ולא, זה לא אומר שיפטרו אתכם

גארי סרויס, שותף בקרן הענק אינסייט, הציג בכנס MAD את מפת הדרכים לשרידות בעידן הבינה המלאכותית ● כמו כן, הוא הסביר מדוע מודלים כמו קלוד וצ׳אט ג׳יפיטי מייבשים את האינטרנט מגולשים וניפץ את מיתוס הפיטורים ההמוניים ● וגם: ה־אסטרטגיה שתציל את הארגון שלכם מהעולם החדש והבלתי נודע של ה־AI

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס
גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

"הוציאו את המתים", צורח ג'ון קליז בקטע מתוך הסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש", שאיתו בחר גארי סרויס מקרן אינסייט לפתוח את הרצאתו בכנס MAD 2026 של גלובס. "אבל אינני מת", מתעקש אחד הנוכחים בסרט, אך הציבור סביבו לא קונה את זה. "הוא נראה חלש", הם אומרים. "אני בסדר גמור!", הוא ממשיך להתעקש. הסצנה מסתיימת במכת נבוט על הראש. עכשיו כבר אין ספקות.

"השיווק כפי שהכרנו אותו מת", אומר סרויס, "ואתם, האיש עם הנבוט - אתם תיאלצו לתת לו את המכה האחרונה". מול קהל המורכב רובו מאנשי שיווק הוא ממהר לפייס, ומציין כי התעשייה עשתה דברים יפים ומלאי יצירתיות שנבנו על הבנה עמוקה של בני אדם. עם זאת, הוא מבהיר כי "כדי להמשיך הלאה, נצטרך לשחרר חלק גדול ממה שעבד לנו עד 2019. למזלנו, אחרי כל מוות, יש יורש".

אינסייט היא קרן הון סיכון המחזיקה ב־550 השקעות פעילות ומנהלת הון בהיקף של 90 מיליארד דולר. הקרן פעילה מאוד גם בישראל, וברזומה שלה אקזיטים בחברות כמו וויז, מאנדיי וסנטינל וואן. כשותף בצוות Onsite של הקרן, התומך מקצועית בסטארטאפים שבהם היא משקיעה, סרויס מכיר את הנושא משני צדיו. מצד אחד הוא מלווה סטארטאפים בכל תחומי החיים שנדרשים כעת לשנות את מהלכי השיווק שלהם, ומצד שני הוא עובד מקרוב עם חברות ששיווק הוא ליבת העשייה שלהן, אשר מתכוונות להוביל בשוק שינוי הופך עולמות.

"ההצפה הפכה לשגרה שלנו"

סרויס מבקש להרגיע את הקהל. הוא מדגיש כי גם אם תחושת העומס סביב הבינה המלאכותית מתישה - אין זה אומר שהרכבת ברחה. בפועל, לדבריו, איש אינו מסוגל לעקוב אחרי הקצב המהיר של השינויים.

"אנחנו בעידן מאוד מבלבל", הוא מתאר, "אפילו מהכותרות בעיתונים אנחנו לא מקבלים מסרים ברורים לאיזה כיוון העולם הולך, ואיך כדאי להתמודד עם כל מה שקורה". הוא מציין כי בשנה האחרונה הגיעו לא פחות מ־85 הכרזות משמעותיות מצד חברות הבינה המלאכותית על מוצרים או יכולות חדשות, ומודה כי "אף אחד לא יכול לעקוב אחרי כל זה. אפילו אני לא מצליח לעקוב אחרי כל החידושים, וזה חלק מהגדרת התפקיד שלי".

לדבריו "הניסיון הבלתי פוסק להבין את המתרחש בעולם יצר תחושת חוסר אוריינטציה, אשר הפכה להיות חלק מחוויית העבודה היומיומית שלנו".

לפעמים, הוא מציין, "ישנם חידושים שמתעלים על כל השאר, ודורשים הכרה". הוא מדגים זאת עם 'קלוד מיתוס', ככלי שמשנה את כללי המשחק ומחייב את המשתמשים להתאים את עצמם מחדש, "בדיוק כשחשבת שסוף סוף יש לך את זה".

מילת הקסם הנוכחית היא Agentic AI, בינה מלאכותית מבוססת סוכנים כדוגמת קלוד קוד או בייס 44. סרויס מציג נתונים המראים כי 79% מארגוני האנטרפרייז אימצו סוכני בינה מלאכותית ברמה כזו או אחרת, כש־23% מהם כבר עברו משלב הפיילוט לשימוש קבוע. עם זאת, "רק ב־11% מהמקרים הם מהווים חלק מהתהליך הישיר מול הלקוח, כלומר לא רק מאחורי הקלעים. ההבטחה הגדולה עוד לא מומשה", מבהיר סרויס, ומסכם כי "חברות אשר יסגרו את הפער הזה הכי מהר, יבדלו את עצמן מיתר הקטגוריה שלהן".

סקר של Boston Consulting Group שהציג סרויס בכנס, מלמד כי 32% מהחברות מובילות את השינוי ומפעילות סוכני בינה מלאכותית בכל תחומי הפעילות, כאשר 8% מהן מוגדרים כאוטונומיים לחלוטין. 26% מהחברות נמצאות בשלבי הטמעה לאחר פיילוטים מוצלחים, אך נתקלות בקשיי הסתגלות של העובדים. הקבוצה הגדולה ביותר, המונה 42% מהחברות, נמצאת תחת הגדרת "סיכון" - כאשר הסיכון הוא להישאר מאחור. בארגונים אלו, הבינה המלאכותית מסייעת לעובדים לבצע משימות בדרכים הישנות בלבד, מבלי לשנות את שיטות העבודה הקיימות.

למצוא חן בעיני בוט - לא בעיני הצרכן

השינוי העמוק ביותר מנקודת מבטו של מנהל השיווק הוא שהצרכן המודרני כבר לא צריך לדבר עם החברה כדי לקבל החלטה על מוצריה. בעבר, כדי לקבל הצעת מחיר או להשוות, היינו נכנסים לחנות פיזית או לפחות גולשים לאתרים ומנועי השוואת מחירים.

היום המצב שונה בתכלית. אנחנו פשוט שואלים את הצ'אט מהו המוצר העדיף, וזה נכון גם למוצרי צריכה פשוטים וגם למוצרים עסקיים מורכבים. סרויס מדגיש כי "עד שהרוכש מגיע למקום שבו אנחנו יכולים להשפיע עליו, הוא כבר קיבל חלק גדול מן ההחלטה. יש לו לפחות את רשימת המועמדים הקצרה".

משמעות הדבר היא ששלבי השיווק, הכוללים את הצגת המוצר והבידול שלו, חייבים להתבצע מתוך מחשבה על בוטים, במטרה שהם יבחרו בנו - ולא הצרכן האנושי. הנתונים תומכים בשינוי התפיסתי הזה, שכן כיום 69% מהשאילתות המופנות לגוגל מוגדרות כ־"שאילתות אפס קליקים". אלו מצבים שבהם דף התוצאות, כולל רכיב הבינה המלאכותית, מעניק למשתמש את התשובה המלאה מבלי שיהיה צורך להיכנס לאף אתר ברשימה שהוצגה.

ככל שמודלי השפה משתכללים, כך הצורך של קהל היעד ליצור קשר ישיר עם האתרים הולך ופוחת. בחיפוש רגיל בגוגל נרשם קליק אחד על כל 5-30 דפים נצפים, אך בפרפלקסיטי, מנוע המבוסס על ציטוט מקורות אמינים, היחס הוא לחיצה אחת לכל 195 שאלות. ב־ChatGPT, היחס עומד על לחיצה אחת לכל 1,255 שאלות, מה שמעיד על כך שהמשתמשים כמעט ולא פונים למקורות שעליהם מתבסס המודל. קלוד נחשב למודל ה"אקסטרקטיבי" ביותר, כזה שממצה את התובנות מן המקורות בצורה מיטבית, ובו רק באחד מכל 20 אלף מקרים המשתמשים מרגישים צורך להמשיך מן התשובה אל המקור הראשוני. הפער הזה ממחיש כי המשתמשים מסתפקים כמעט תמיד במידע המעובד, מבלי לחוש צורך להגיע אל המקור.

אז אולי כדאי פשוט לשלוח לקהל היעד אימייל? סרויס מציע לשקול זאת שוב, שכן 41% מקהל היעד מזהה כשהודעה נכתבה על ידי בינה מלאכותית, דבר שיש לו השלכות שליליות על האהדה למותג. הוא מוסיף כי "ממילא כולם כבר מפעילים סוכני AI על תיבת הדואר הנכנס שלהם, כך שאם התוכן שלך לא מועיל להם, הם לא יקבלו אותו".

במקום זאת, אם גולש כבר מגיע לאתר, סרויס מדגיש שכדאי מאוד להציג לו את מה שהוא רוצה לשמוע. בהקשר הזה כלי ה־AI פועלים לטובת המותגים, שכן הם מאפשרים להתאים את האתר מיידית לצרכיו של כל משתמש. "אני שונא את המונח פרסונליזציה", הוא אומר, "זה נשמע קצת קריפי. אני מעדיף תפור למידותיך, ובעתיד מילת המפתח תהיה תפירה לפי מידה להמונים (Bespokeness at scale)".

פיטורים המוניים? לא בטוח

בוודאי הרגשתם שההייפ סביב הבינה המלאכותית גבוה משמעותית מהמימוש בפועל. סרויס מציג סקר של חברת Boston Consulting Group, שבו 96% ממנהלי השיווק הסכימו שהבינה המלאכותית משנה את השוק מהקצה אל הקצה, אך רק 32% מהם הצליחו להסביר מה הם עצמם עושים באופן שונה ומהותי.

מנהלים רבים מדמיינים עולם שבו העובדים שלהם מוחלפים בסוכני AI שלעולם לא חולים, מקטרים או זקוקים לחופש. כאן מגיעה אולי הבשורה הגדולה של סרויס לקהל שלו, שכן לדעתו הבינה המלאכותית לא צפויה לחסוך בעובדים. "איך אני יודע? כי אני רואה מה קורה בחברות הכי חדשניות בתחום", הוא מסביר.

הבינה המלאכותית מאפשרת לעשות יותר - גם בכמות וגם באיכות, ולהשלים משימות שבלעדיה לא ניתן היה לבצע כלל. כפי שמציין סרויס, "בני אדם יודעים למלא נהדר כל זמן פנוי שלהם. במקרה הטוב, הם ממלאים אותו באמביציה. ארגון שרוצה להמשיך לעשות את אותו הדבר ולהישאר במקום יוכל לעשות זאת באמצעות בינה מלאכותית תוך צמצום כוח האדם, אך ארגונים ששואפים לעשות יותר זקוקים לעובדים שלהם. סרויס מציב את הבחירה בפני הקהל ותוהה "האם הארגון שלכם רוצה פחות עובדים ולהישאר במקום, או להישאר עם מצבת העובדים שלו אבל לעשות איתם הרבה יותר? זה מה שיעשו המתחרים שלכם".

אם כך, מהו המקור לפיטורים ההמוניים שאנו רואים לאחרונה? "מנהלים חושבים שזה נשמע טוב לומר שפיצחנו את הבינה המלאכותית ולכן אנחנו מתייעלים", אומר סרויס, אך מדגיש שזו אינה הסיבה האמיתית. "חלק מהפיטורים נובעים מגיוסי יתר לאחר מגפת הקורונה, וחלקם נובעים מהערכה של מנהלים כי הבינה המלאכותית תאפשר להם להתייעל, עוד לפני שהדבר בא לידי ביטוי בפועל".

השינוי הדרמטי שמתרחש נוגע להגדרות התפקיד. 67% ממנהלי השיווק בארגונים הגדולים מאמינים כי הבינה המלאכותית תשנה את הגדרות התפקיד בארגון מהיסוד, ולא בעולם עתידי כלשהו, אלא בטווח של השנה הקרובה. סרויס מציג כמה תפקידים חדשים באגף השיווק של ארגון העתיד, ביניהם אחראי לבדיקת מסרים באמצעות AI, אחראי לניהול סוכני AI יצירתיים, וכן מאמן ובודק סוכני מכירות דיגיטליים.

הצורך בשינוי המהיר הזה יוצר, לדברי סרויס, "מגדל בבל חדש בין שפת האדם לשפת המכונה. כאשר אין תיאום, יוצא AI Slop", כלומר מסרים שברור שמכונה כתבה ובני אדם ימצאו אותם מוזרים ולא מושכים. הוא מוסיף כי "אנחנו צריכים לעבור לעידן הדו־לשוניות של המותג וללמוד לדבר בשתי השפות בצורה אחידה".

שפת המכונה היא זו שתביא את הצרכן אליך, על ידי כך שהיא תשכנע את הבוטים להציע לצרכן את המוצר או השירות שלך. מנגד, שפת בני האדם היא זו שתסגור את העסקה באמצעות רגש, סיפור ואמון - הרכיבים הייחודיים לבני אדם. "לא פלא שחברות רבות הופכות את המנכ"ל לפנים של המותג", אומר סרויס. "הן יודעות שדווקא בעולם שבו כל המסרים נכתבים על ידי אותן מכונות, מסרים אנושיים הם אלה שעושים את ההבדל. אנשים חייבים להישאר בשליטה במקום שבו אתם רוצים להדגיש את הקול הייחודי שלכם".

הדו-לשוניות הזו בין אדם למכונה לא הומצאה בעידן הבינה המלאכותית. איקאה, הוא מציין, עושה זאת כבר שנים. בצד המכונה יש לה את ניהול המלאי המדוקדק, התמחור ומפרט המוצר השקופים שנשארים אחידים ורלוונטיים בכל העולם. בצד האדם, יש לה את עיצוב חללי התצוגה באופן המעורר הרגשה כאילו מישהו חי בהם, ואת החוויה השוודית - כמו שמות המוצרים שמרגישים מוכרים ומנחמים למרות שאין להם משמעות אמיתית, או האוכל השוודי שמוגש בקפיטריה וקשור לחוויית המותג ולא לרהיטים. אנחנו לא פוגשים הרבה בני אדם במהלך קניה באיקאה, ועבור רוב הצרכנים אין ממש פנים המזוהות איתה, אבל אנחנו מרגישים את הטאץ' האנושי בחוויית הקניה, לצד היעילות של המכונה.

באינסייט עצמה, אומר סרויס, 60% מההשקעות שהקרן בוחנת לא הגיעו אליה דרך האתר או בכנסים, וגם לא בשיטת חבר מביא חבר - אלא מודלי בינה מלאכותית מצאו אותן עבורה.

אוקיי, אז מה לעשות הלאה?

אם יצאתם מבולבלים מכל זה, ושוב חשתם שאתם חייבים לרוץ קדימה כדי לא להישאר מאחור אך אינכם בטוחים כיצד לעשות זאת, סרויס מציע כמה עקרונות פעולה. העיקרון הראשון הוא לקשור את תוכנית הבינה המלאכותית לתוצאות ברורות. עליכם להפסיק עם התנסויות הרנדומליות במוצרים חדשים שיוצאים לשוק, להחליט מה אתם רוצים שהבינה תעשה עבורכם, לקבוע מטרות מדידות, ואז באמת לעקוב אחר התוצאות הללו.

לאחר מכן, יש לשקול מחדש את התפקידים בארגון. אפשר לאחד תפקידים מסוימים, לפצל אחרים ולבחון היכן הבינה משתלבת בתוכם.

המלצה מעניינת נוספת היא להפחית כדי להשאיר מקום. קשה מאוד לבנות עולם חדש תוך כדי שממשיכים לתפעל את העולם הישן באותה קיבולת כבעבר, לכן סרויס ממליץ למנהלים לשאול את עצמם איזו פעילות ניתן להקפיא כדי לפנות את הצוותים למשימת הטמעת הבינה המלאכותית. בהקשר זה הוא מפנה לספר Subtract, שכתב חוקר פתרון הבעיות ליידי קלוץ מאוניברסיטת וירג'יניה.

"הבינה המלאכותית דורשת מאיתנו כל הזמן עוד ועוד, זו ברירת המחדל שלה", אומר סרויס. "אבל אנחנו חייבים קודם כל להפחית, זו פעולה נחוצה שכמעט הכי פחות מיושמת בעולם העסקי. בלי להפחית תחילה, אין מקום למה שאנחנו רוצים להוסיף, ושום מהלך שלנו לא באמת ייטמע".

אז, האם השיווק באמת מת? רק אם לא נציל אותו. "אתם עומדים שם עם הנבוט", מסכם סרויס את ההרצאה. "לכם יש את הכוח. אתם יכולים להרוג חלקים מסוימים בשיווק, כדי שיהפוך להיות חזק יותר".

*** גילוי מלא: הכנס בחסות בנק הפועלים, אל על, נספרסו, בזק, תנובה, מפעל הפיס, וולט, מקאלן ונור

עוד כתבות

הבניין שקרס במיאמי. 98 הרוגים / צילום: Shutterstock

דירות מוצעות למכירה באתר אסון סרפסייד בפלורידה. אף אחת מהן עדיין לא נמכרה

יזם נדל"ן מוביל מדובאי מנסה כבר יותר משנה למכור את הדירה הראשונה באתר שבו קריסת בניין מגורים גבתה את חייהם של 98 בני אדם

מתחם ביג פאשן גלילות / צילום: ליאור טייטלר

דיור מוגן במקום משרדים: הפתרון של ביג ורמת השרון למגדל השני בגלילות

חברת מרכזי הקניות התעכבה עם קידום הקמת המגדל הנוסף במתחם בגלילות, בעיקר בשל ההאטה החריפה בשוק המשרדים ● כעת היא פועלת בתמיכת העירייה להסב מחצית מהשטח לדיור מוגן

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בארה"ב; נטפליקס צוללת, מניות הטכנולוגיה והשבבים נופלות

הסנטימנט השלילי במניות השבבים אמש בוול סטריט הגיע לבורסות במזרח, טוקיו צנחה בכ-4% ● מניית סופטבנק נחתכה בכ-9% ● המשקיעים מגיבים גם להסלמה נוספת בתקיפות ארה"ב נגד איראן, מחירי הנפט מטפסים ● הבורסה התנודתית בדרום קוריאה סגורה לרגל חג מקומי ● נטפליקס צוללת לאחר הדוחות

יונדאי קונה חשמלית 2026

החל מ-175 אלף שקל: המכונית שהפכה לסמל המעמד הבינוני המבוסס

קונה החשמלית היא אופציה מעניינת עבור מי שרוצה חשמלית מודרנית שאינה סינית ● היא בנויה היטב, ידידותית לנהיגה, מפגינה יעילות אנרגטית ומתומחרת תחרותית. ריגושים תצטרכו לחפש במקום אחר

מלון אוריינט בירושלים, נמצא על קרקעות הפטריארכיה / צילום: Shutterstock

פרשת הפטריארכיה היוונית והקרקעות בירושלים הסתיימה: לא יהיה דיון נוסף

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף בפרשת קרקעות הפטריארכיה בירושלים, ובכך סיים את המחלוקת המשפטית ● נקבע כי מסמך הביניים שנחתם בין הצדדים לא היה חוזה מחייב, ולכן קק"ל לא תקבל את 13 מיליון הדולר שדרשה

זום גלובלי / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Denes Erdos

מכה לטראמפ: נאלץ להחזיר סכומי עתק שנגבו בניגוד לחוק

בית המשפט בארה"ב מאלץ את הממשל להחזיר סכומי עתק של מכסים שנגבו שלא כדין ● הפרלמנט בהונגריה הדיח את הנשיא המקורב לאורבן ● ופסיקה דרמטית בארגנטינה: דגי זהב הם "יצורים בעלי זכויות" ● זום גלובלי

מתוך קמפיין הפועלים

מיני-אירנה עוקצת את מיני-קורח, והפועלים שוב לוקח את הדאבל

הבנק אחראי לפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני באהדה מתברגת ביטוח 9 ● לפי יפעת בקרת פרסום, כאל השקיעה את הסכום הגבוה ביותר - בפרסומת שברשות השנייה דרשו לשנות, כפי שנחשף בגלובס

מאחורי הקאמבק של ענקית החיפוש לצמרת מדד המותגים / אילוסטרציה: ap

במקום הראשון: הקאמבק של ענקית החיפוש

אחרי כמעט עשור שבו נעדרה מהפסגה, גוגל חזרה למקום הראשון במדד המותגים של גלובס ● מסגירת הפער מול OpenAI בתחום ה־AI ועד לניצול הוואקום שהותירו אמזון ומיקרוסופט בשוק המקומי: מה עומד הוביל להתאוששות של ענקית החיפוש

דירה בשיפוץ / אילוסטרציה: כדיה לוי

פחות דירות יד שנייה עוברות שיפוץ לפני מכירה. מה עומד מאחורי המגמה?

לפי נתוני הכלכלן הראשי, למרות התחרות הקשה מול הקבלנים, נרשמה ירידה במוכנות של משקיעים לשפץ דירות יד שנייה לפני מכירה

אהוד טננבאום / איור: גיל ג'יבלי

האקר ישראלי נעצר באירופה בחשד שניהל אימפריית הונאות של 100 מיליון אירו בחודש

רשויות האכיפה בהולנד ובבלגיה הודיעו כי פירקו רשת בינלאומית של כ-20 מוקדי הונאה שבהם פעלו יותר מ-700 מתחזים ליועצים פיננסיים ● לפי דיווחים בתקשורת ההולנדית, החשוד המרכזי הוא אהוד "אודי" טננבאום, מההאקרים המוכרים בעולם, שנקשר בעבר לפריצה למחשבי הפנטגון ונאס"א

אילו מותגים הכי מעדיף הצרכן הערבי?

מדי שנה, סקר מדד המותגים 2026 כולל פילוח מיוחד של החברה הערבית ומגלה הבדלי העדפות ביחס לשאר הציבור ● מעדיפים רכבי יוקרה, ובוחרים במותגים בינ"ל

מטה מרק בדרמשטט גרמניה / צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

מרק הגרמנית סוגרת שני מרכזי פיתוח בישראל ומפטרת מאות עובדים

לגלובס נודע כי ענקית התרופות הגרמנית תסגור את המרכזים שלה בירושלים וברחובות, המרכז ביבנה יעבור שינוי משמעותי ● מרק פועלת בארץ מעל 50 שנה בשישה מרכזים שונים ועל פי אתר האינטרנט שלה מעסיקה מאות עובדים

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

יו"ר הפד החדש מחויב להורדת האינפלציה, ולא מפחד להסתכסך עם טראמפ בדרך

בנאום ראשון בקונגרס סימן יו"ר הפד החדש, קווין וורש, את הורדת האינפלציה כמטרה עליונה: "תהפוך לנחלת העבר" ● בדרך הוא מתכנן לשמור על הבנק לא פוליטי ● אבל לפי ממומחים, אינפלציה אינה היעד היחיד שבו ארה"ב צריכה להתרכז

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

המשרד להגנת הסביבה לעיריית ת"א: עצרו את עבודות החפירה בשדה דב

לטענת המשרד, עבודות החפירה בשדה דב אינן עומדות בהנחיות שנקבעו בעקבות גילוי זיהום אפשרי בתרכובות PFAS בקרקע ● מזהיר כי "חפירת קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת, ופינויה ללא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התוכנית או העתיד להתגורר בה"

מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בחינות לשכת עורכי הדין: כמה עברו, ואיזו אוניברסיטה נמצאת בראש?

לשכת עורכי הדין פרסמה את תוצאות בחינות ההסמכה ממועד יוני 2026 ● שיעור המעבר בקרב הנבחנים לראשונה עמד על 60.86%, ושיעור המעבר הכללי היה כ-42% ● האוניברסיטה העברית שוב מככבת, וגם המכללה למינהל רושמת הישג ● ומה הקשר בין שיעור המעבר לבין מקום ההתמחות?

דפנה זוהר מייסדת קרן פיורטק / צילום: ap, Business Wire

עם אקזיט ענק והנפקה בנאסד"ק: יזמת הביוטק שמסתערת על שוק מפתיע

דפנה זוהר, מייסדת קרן הביוטק PureTech, רשמה בשנתיים האחרונות אקזיט של 14 מיליארד דולר והנפקה לוהטת בנאסד"ק ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההשראה מאביה, החוקר פרופ' דוד אלמלא, חושפת את העניין האישי שלה בפיתוח תרופות חדשות לדיכאון ומגלה ממה אסור ליזמים להתעלם בדרך לשוק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מניות השבבים נפלו, שפיר הנדסה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● השקל נחלש מול הדולר במעל 1% ● יצרנית התרופות רפא זינקה במעל 10% ביום הבכורה שלה בבורסה ● שפיר הנדסה קפצה לאחר שזכתה במכרז להארכת כביש 6 ● מניות השבבים הדואליות איבדו גובה, על רקע הלחצים שסופג הסקטור בבורסות בעולם ● מדד ת"א־נפט וגז קפץ על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת ה AI הסינית Moonshot משיקה מודל חדש וטוענת: מתקרבים ל-OpenAI ולאנתרופיק

הסטארט־אפ הסיני מונשוט הציג את Kimi K3, שלדבריו מתקרב לביצועי המודלים המתקדמים ביותר של OpenAI ואנתרופיק ואף עוקף דגמים מסוימים במשימות תכנות וסוכני AI ● ההכרזה מטלטלת את מניות השבבים ומציתה מחדש את ההשוואות ל"רגע דיפסיק"

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות