באפריל האחרון נערכה בנאסד"ק אחת ההנפקות המדוברות של תעשיית הביומד השנה. חברת Seaport, המפתחת תרופות לדיכאון, חרדה ופוסט טראומה, זכתה להצלחה מסחררת וכבר נסחרת ב־1.1 מיליארד דולר. מאחורי ההצלחה הזאת עומדים היזמים של חברה מצליחה אחרת, קרונה ת'רפיוטיקס, שפיתחה תרופה במנגנון חדש לסכיזופרניה ונמכרה לענקית הפארמה BMS ב־14 מיליארד דולר. הצלע העסקית של הצוות המוביל היא דפנה זוהר, ישראלית תושבת בוסטון.
● ריסטרט לגוף דרך האוזן? מה אומרים מאות מחקרים על עצב הוואגוס
● אחרי שש שנים בפיתוח: החברה שמנסה לקרוא גלי מוח נחשפת עם גיוס של 52 מיליון דולר
זוהר, שייסדה את PureTech - קרן הון סיכון במודל ייחודי להשקעות ביוטק, מספרת בראיון לגלובס על הדרך שלה להצלחה, ומסמנת את העתיד לא רק לסיפורט ולחברות בריאות הנפש, אלא גם עבור הביוטק האמריקאי והישראלי.
אקזיט ראשון כבר בגיל 16
זוהר, בתו של החוקר ויזם הביוטק הסדרתי פרופ' דוד אלמלא, נולדה בישראל, ובגיל ארבע עברה לבוסטון עם משפחתה. אביה יצא אז לקריירה זוהרת בהרווארד וכיזם בתחום פיתוח התרופות.
איך התחלת את הדרך העסקית שלך?
"מגיל צעיר נמשכתי לעולם העסקי, ואת החברה הראשונה שלי הקמתי בגיל 16. ראיתי שקרובי משפחה בניו יורק מייבאים שעונים מרוסיה והחלטתי שגם אני יכולה לעשות זאת. מכרתי את השעונים לחנויות קטנות ברחבי העיר, והבנתי שאני אוהבת לייצר חברות יש מאין".
זוהר מכרה את העסק הזה אחרי שנה. למעשה, זה היה אקזיט ראשון.
מה היה הדבר הבא?
"בגיל 20 חזרתי לישראל והצטרפתי לחממת היזמות של סטף ורטהיימר בתפן", היא מספרת. ההצלחה הראשונה הגיעה במהירות. "רשמנו פטנט בתחום האריזות ומכרנו אותו לחברה אמריקאית, וזה היה הניסיון הראשון שלי בתחום רישום ומסחור הפטנטים. אחר כך פיתחנו נעל מיוחדת לסוסים, לשוק הווטרינרי, וזה גם הצליח יחסית. היו הרבה רעיונות טובים, ואחרים שהשקעתי בהם המון, וחבל".
אז היא פגשה את ישי זוהר, שנישאה לו בהמשך. השניים הקימו את חברת שמן זית זיתא, שנמכרה לחברת שמן ב־4 מיליון שקל. "אז את החיים היזמיים האמיתיים שלי בעצם התחלתי בישראל, ואני חושבת שזה מאוד עזר לי עם השנים", היא אומרת.
בכל זאת, בני הזוג חזרו לבוסטון. זוהר נחשפה לתחום הביוטק בזכות אביה. "היו לו חברים מהתחום, מדענים מהרווארד ו־MIT, שפנו אליו כדי לקבל עצה כיצד להקים ולנהל חברת ביוטק, כי הוא כבר עשה את זה". אלמלא חשב שבתו ובן זוגה, שבגיל צעיר כבר היו יזמים עם הצלחות מוכחות, יוכלו לעזור לו ולחבריו לקחת את ההמצאות שלהם קדימה.
השראה נוספת קיבלה זוהר מהמהנדס והיזם הסדרתי פרופ' בוב לנגר מ־MIT. לנגר מוכר היום בין היתר כמייסד חברת מודרנה, אך במעבדה שלו עובדים בכל רגע נתון עשרות סטודנטים על פיתוחים פורצי דרך בשילוב שבין הנדסה לביולוגיה (מה שבישראל אוהבים לכנות "ביוקונברג'נס"). הפיתוחים הללו כבר הניבו חברות רבות.
"פגשתי את בוב דרך רשת הקשרים שלי בבוסטון ואמרתי לעצמי - אם נוכל למסד את מה שאבא שלי עושה ומה שבוב עושה, נוכל להגיע כאן למשהו".
"הגלולה שלנו להשמנה הקדימה את זמנה"
הרעיון היה להקים קרן הון סיכון, אבל לא קלאסית אלא כזו שגם יוזמת את החברות וגם מעורבת בניהולן. מאז, קמו קרנות נוספות כאלה, כמו Roivant ו־Bridge Bio, אך באותו זמן, בתחילת שנות האלפיים, הדוגמאות היחידות למודל דומה היו קרנות שקמו כדי למסחר המצאות מהאוניברסיטאות, כמו קרן הון הסיכון של אימפריאל קולג' בבריטניה, או הדסית ביו־אחזקות הישראלית.
"ראינו שהמודל הזה הגיוני, שאפשר למשוך באופן יזום חדשנות מהאקדמיה ולתת אותה בידיים של אנשים שמכירים את 'עמק המוות' בין המצאה למוצר, ויודעים לעבור אותו. החלטנו להיות האנשים האלה".
קרן פיורטק הוקמה בבוסטון ב־2005 על ידי בני הזוג זוהר, לנגר וד"ר אריק אלקנו, בעבר מומחה לביומד בחברת הייעוץ מקינזי. אחת החברות הראשונות שיזמה הקרן הייתה ג'לסיס, שפיתחה גלולה לטיפול בהשמנה. ישי זוהר ניהל את החברה מ־2006 עד שהמוצר נמכר לחברה האיטלקית Theras, ב־2024, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים תזרימיים.
"אני חושבת שג'לסיס הקדימה את זמנה", אומרת זוהר. "היא הגיעה לשוק בתקופה שבה אף אחד לא רצה לגעת בתחום ההשמנה. עדיין ניתן לרכוש את הגלולה, היא עוזרת להמון אנשים".
מאחר שמודל הקרן היה דומה יותר למודלים מוכרים בשוק האירופי, פיורטק הונפקה בלונדון ב־2016 וגייסה 300 מיליון דולר. מאז ידעה החברה עליות וירידות, הונפקה גם בנאסד"ק ונמחקה משם, והיום נסחרת לפי שווי של כ־400 מיליון דולר בלונדון. היא הקימה חברות בתחום המיקרוביום, ההתקרחות והתרופות הדיגיטליות, אך קרונה היא ללא ספק ההצלחה הגדולה שלה עד היום.
כשהמעטפות נפתחו, התברר שזו הצלחה
איך קרונה, התרופה לסכיזופרניה, נולדה?
"זה קרה כשפגשתי את פרופ' סטיב פול, מחוקרי המוח המובילים בעולם. הוא היה חוקר ב־NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב, ושותף בפיתוח של תרופות לדיכאון כמו סימבלטה וזיפרקסה. בחברת אלי לילי עבד על תרופה בשם Xanomeline, שפותחה לאלצהיימר וסכיזופרניה, אבל היא גרמה תופעות לוואי חמורות ולכן החברה החליטה לא לקדם אותה.
"לנו היה רעיון: לחבר את המולקולה של אלי לילי למולקולה אחרת שמגבירה את זמינות התרופה במוח ומדכאת את הפעילות שלה בכל הגוף. הצלחתי לשכנע את סטיב להצטרף אלינו כמנכ"ל החברה שתיבנה סביב התרופה הזאת".
החברה הוקמה ב־2009 בתוך פיורטק, צמחה והפכה לעצמאית, אבל עדיין במעורבות גבוהה של הקרן. היא הנפיקה בנאסד"ק ביוני 2019. ההנפקה הייתה מוצלחת אבל הרגע המכונן היה פרסום תוצאות שלב II של הניסויים הקליניים שלה בנובמבר באותה השנה. לא היו לשוק ציפיות גדולות מתחום הסכיזופרניה, כנראה, אבל כשנפתחו המעטפות והתברר שמדובר בהצלחה, נסק שווי החברה מ־400 מיליון ל־3 מיליארד דולר, מסוג ההצלחות שכמעט רק שוק הביוטק יכול לספק.
מאז החברה ידעה בעיקר עליות, עד שנמכרה לבריסטול מאיירס ב־2024.
במקביל, פיתחה פיורטק את טכנולוגיית ה־Glyph, במסגרת חברת סיפורט. "זו טכנולוגיה ממש מדליקה שלקחנו מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה", מספרת זוהר. "החוקרים שפיתחו אותה, מומחים להולכת תרופות דרך מערכת הלימפה, הראו שאפשר לעטוף את התרופה כך שהגוף מזהה אותה כמולקולת שומן ממקור תזונתי. כתוצאה מכך, הוא מפחית את הכמות שמגיעה לכבד ומגביר את הכמות שמגיעה למוח".
הרעיון היה שאפשר כך להפחית רעילות לכבד ולהגביר זמינות למוח של תרופות קיימות, שנפסלו בשל פרופיל היעילות/רעילות שלהן.
סטיב פול החליט להצטרף לזוהר גם בחברה החדשה, ואחרי ההצלחה של קרונה, הכל היה פתוח עבור צוות היזמים. "הצלחנו לגייס יותר מ־300 מיליון דולר מקרנות מובילות כמו Arch Ventures וסופינובה", מספרת זוהר. ב־2024 היא החליטה לפרוש מהנהלת פיורטק כדי להוביל בעצמה את החברה כמנכ"ל. פול כיהן כיו"ר. היא עדיין נחשבת יועצת בכירה לפיורטק ומבעלי החברה.
בדרך: תרופות חדשות לדיכאון
כעת סיפורט משתמשת בטכנולוגיית ה"הגלפה" בפיתוח תרופות לדיכאון ולחרדה, שייתנו מענה למטופלים שאינם מגיבים לתרופות הקיימות. "המוצר הראשון שלנו הוא מוצר 'מוגלף' לחומר שידוע כנוגד חרדה טבעי בגוף. הוא מופיע בזמן ההיריון, ואז יורד עם סיומו. עזיבתו את הגוף עלולה להיות אחד הגורמים לדיכאון אחרי לידה. אם סתם נותנים אותו כתרופה, 95% לא מגיע למוח. באמצעות 'הגלפה' של החומר, העלינו את הכמות במוח פי 9".
בניסוי שערכה החברה, היא הכניסה אנשים לסטרס כשביקשה מהם לנאום בציבור או לפתור תרגילי חשבון על הלוח מול קהל. לאחר מכן החוקרים נטלו דגימת רקמה מהלחי, כדי לבדוק את כמות הקורטיזול. "ההתערבות אכן גורמת לעלייה מהירה ברמות הקורטיזול והתרופה אכן ממתנת את התגובה הזאת במובהקות מאוד גבוהה, דומה רק לזו שיש לנוגדי חרדה חזקים כמו קסנקס".
כעת ממשיכה החברה לניסוי שלב IIb לדיכאון מאז'ורי עם חרדה, ובמקביל מפתחת מוצר "מוגלף" נוסף לטיפול בדיכאון ובחרדה, על בסיס התרופה Agomelatine. "התרופות הללו עובדות יותר טוב מ־SSRI, אבל מצטברות בכבד ולכן לא קיבלו אישור בארה"ב".
בחברה עובדים על מוצר מסקרן נוסף - "פלסטיגן לא הלוצינטיבי", כלומר LSD ללא ממסטל. "מדובר בתרופה דומה במבנה שלה ל־LSD, שיכולה לגרום גמישות רבה יותר במוח, כלומר להיווצרות של קשרים חדשים בין תאי עצב, אבל בלי לעורר הזיות. אנחנו מאמינים שגמישות מוחית חשובה מאוד בטיפול בפוסט טראומה, וגם בדיכאון".
זוהר אינה מסתירה את העובדה שהיא מתעניינת בבריאות הנפש גם משום שבתה סובלת מדיכאון, אך היא רואה גם את ההשפעה העולמית. "מדובר במיליונים רבים מאוד של בני אדם שחיים עם דיכאון ועם בעיות נפשיות אחרות שהמוצר שלנו יכול לעזור להם. מדובר באימפקט עצום, וגם כמובן בשוק עצום. קשה למצוא שוק גדול יותר, אולי מלבד השמנה". גם לתחום הזה, אגב, החברה מכוונת בהמשך, עם תרופות ש"מוגלפות" קצת אחרת ולכן מגיעות בריכוזים גבוהים למעי.
הצרות שיכולות להרוס כל תרופה
מה הלקחים שלך מכל כך הרבה שנים של ייזום וניהול חברות פיתוח תרופות?
"זה תחום כל כך מורכב, שהמשקיעים חייבים לסמוך על ההנהלה, ונותנים המון פרמיה לאמינות של ההנהלה. לכן אם אמרת למשקיעים משהו, זה חייב להיות 100% מעוגן במציאות. יש נטייה בתחום הזה, ובכלל ליזמים, וישראלים הרי הם יזמים בנשמתם, לרצות להציג את עצמך באור הכי טוב האפשרי, אבל אסור לגלוש להבטחות יתר. זו תעשייה קטנה, כולם מכירים את כולם. עדיף שייקח לך עוד קצת זמן לפיתוח, ושיתמחרו את כל אי הוודאויות שלך בשווי שלך, אבל לשמור על השם הטוב שלך".
זוהר מציינת לקחים נוספים ספציפיים לתעשיית התרופות: "קשה מאוד לתרגם מנגנונים חדשים לקליניקה, ולכן כדאי לחפש חידושים בסביבה של מנגנונים שאנחנו כבר יודעים שהם עובדים. עוד לקח הוא שתופעות לוואי כמו אין אונות, השמנ ה או הפרעות שינה יכולות להרוס לך את התרופה וחייבים להתגבר עליהן.
"ניהול ניסויים קליניים הוא מקצוע בפני עצמו - אתה חייב לדעת בדיוק מי המטופל שלך ואיך מפחיתים למינימום את השפעות הפלצבו. חייבים לעבוד עם אנשי מקצוע בתחום".
עד כמה הקשר העסקי עם ישראל חזק?
"אנחנו בוחנים כל הזמן טכנולוגיות שמגיעות מישראל. הייתי רוצה לראות את ישראל מתבססת כמקום שאפשר לעשות בו ניסויים ראשונים בבתי חולים. יש לישראל כל מה שצריך לשם כך - מחקר מעולה, מדע מעולה, בתי חולים אוניברסיטאיים מעולים".
שמענו דברים דומים לאחרונה מד"ר ג'רמי לוין, שהיה מנכ"ל טבע. הוא אמר שהבעיות של תחום הביומד בארה"ב יכולות לספק את ההזדמנות הזו לישראל.
"אני וג'רמי היינו יחד בדירקטוריון של ארגון BIO במשך שלוש שנים, והייתי מאוד מעורבת בניסיון להשפיע על המדיניות בארה"ב. היום אני רק שולחת מכתבים, ויש לי פודקאסט בשם Biotech Hangout, שבו אני משוחחת עם עיתונאים ואנליסטים ומנסה להשפיע כך.
"אני מודאגת מההשפעה של סין. המשקיעים האמריקאים היום, וגם חברות הפארמה, רואים בסין מכרה זהב, אבל הם קונים משם מולקולות שהן קצת חיקוי של המדע האמריקאי. זה איום גדול על ארה"ב. בעוד כמה שנים נרגיש את זה. מדען מפתח משהו ועד שהוא מתחיל לגייס, יש כבר סיני שעובד על משהו מאוד קרוב. זה מדכא את המדע והחדשנות".
