השנתיים האחרונות ייזכרו כנראה בין השאר בגלל השינוי ברשתות המזון. במקום להתחרות על סל הקניות הזול ביותר, הרשתות התחילו להביא את כל מה שהוא לא מזון: מאייפונים, דרך רכבים ועד נדל"ן.
● סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026
● אילו מותגים הכי מעדיף הצרכן הערבי?
מאחורי המבצעים האלה עומד לא פעם מנגנון של יבוא מקביל. במקום לרכוש את המוצר דרך היבואן הרשמי בישראל, הרשת, או הדילר שעובד מולה, מאתרים מלאי אצל מפיצים, סיטונאים או רשתות בחו"ל, רוכשים אותו במחיר נמוך יחסית ומביאים אותו לישראל. לעיתים מדובר בעודפי מלאי, לעיתים במוצרים שנמכרים במדינות אחרות במחיר נמוך יותר, ולעיתים בעסקאות נקודתיות.
ההפתעה של אושר עד
התוצאה היא עשרות ולעתים מאות לקוחות שממלאים את הסניפים בניסיון למצוא את האייפון הזול ביותר, או מכשיר הנינג'ה במחיר מופחת, ועל הדרך כמובן גם עושים קניות לביתם ומגדילים את סל הקנייה. מי שהביאה את השיטה לישראל ומזוהה איתה יותר מכל היא אושר עד, והמהלך השיווקי הזה בהחלט נשא פירות. בלי תקציבי פרסום גדולים, אושר עד לא רק התברגה במקום הראשון בקטגוריה, אלא התחזקה דרמטית לעומת השנה שעברה.
במקום השני בקטגוריה התברגה רמי לוי שיווק השקמה, רשת שמזוהה גם היא עם מחירים מוזלים, אלא שרמי לוי נחלשה בהשוואה לשנה שעברה. במדד הקודם הרשת הנושאת את שם בעליה הגיעה למקום הראשון בקטגוריה, וה־76 בדירוג הכללי. אבל הפעם היא התמקמה במקום ה־98, בירכתי המדד.
בשנה החולפת המשיך לוי לפעול גם מחוץ לליבת הסופרמרקטים: הוא השיק את זרוע הנדל"ן בבורסה ונכנס לתחום הסטוק עם חנות גדולה באזור התעשייה של פרדס חנה. במקביל, נפתחה חקירה נגד רשת המזון שלו סביב אי־דיווח על חלק ממחירי מוצרי "הסל של ישראל" לפי חוק השקיפות במזון ובפארם.
במקום השלישי נמצאת yellow, ששומרת על מיקומה מהשנה שעברה. זו תוצאה מעניינת מפני ש־yellow אינה מתחרה ישירה ברשתות הדיסקאונט על סל שבועי גדול. היא פועלת בעולם של חנויות נוחות.
האכזבה של שופרסל
דווקא הקמעונאית הגדולה בישראל - שופרסל - הגיעה רק למקום הרביעי בקטגוריה, וה־113 במדד כולו. אמנם מדובר בהתייצבות בדירוג הענפי, ובשיפור קל לעומת השנה שעברה, אז הגיעה שופרסל למקום ה־115, אך רק לפני שנתיים אותה הרשת הייתה עמוק בתוך דירוג המאה - במקום ה־53.
מה השתנה? בין השאר, גל עליות המחירים שטף את השוק, ושופרסל התברגה פעם אחר פעם בתור אחת הרשתות היקרות בישראל. התדמית הזו החמירה כשהחברה נרכשה בידי האחים יוסי ושלומי אמיר. השניים ביצעו שינויים חדים בהנהלת החברה, ושמו להם ליעד להגדיל דרמטית את הרווחיות שלה - וגם הצליחו. הרווחים של שופרסל סיכמו את הרבעון הראשון של 2026 עם רווח נקי של 175 מיליון שקל, המהווה עלייה של 11.5% לעומת הרבעון הקודם.
בשוק מסבירים שהפער בין המגמה בשורת ההכנסות לרווחים נובע מהעלאות המחירים שמבצעת הרשת עצמה, אך בשופרסל טוענים שמדובר בתופעה שמקורה בשינוי שעות הפעילות וסגירת חלק מהסניפים, כמו גם השלכות המלחמה.
ואם עוסקים בשורת הרווח, קרפור דיווחה בסוף 2025 לראשונה על מעבר לרווח (שנשחק מעט ברבעון הראשון של השנה). השנה החברה שיפרה את מיקומה מעט כשהיא תופסת את המקום השביעי בקטגוריה (לעומת 9 בשנה שעברה) ו־189 בדירוג הכללי, לעומת 210 אשתקד.
הזכייה של קרפור במכרז ה"סל של ישראל" של משרד הכלכלה סייע לה עם קמפיין בכיכובו של אלי יצפאן תחת הסלוגן "מפסיקים להיות פראיירים", זאת למרות העובדה שהיא הייתה החברה היחידה שניגשה למכרז, כמו גם שהמחירים המוזלים חלו רק בפחות משליש מסניפי הרשת, ובמקרים רבים אזלו מהמדפים בתוך זמן קצר.



















