בלי מס שבח: שיכפול אינסופי של 12% מס שבח בחברות משפחתיות

שליפת הרווח מהתאגיד למישור הפרטי של היחיד נעשית כדיבידנד פטור ממס בחברה משפחתית לפי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה. על דיבידנד כזה לא יחול כל מס נוסף

ברשימה זו נתייחס למספר היבטים של מכירת מקרקעין על ידי חברה משפחתית. ראשית נציין, כהמלצה כללית ועקרונית, כי יש להימנע מפירוק איגודי מקרקעין טרם מכירת הקרקע, לפני בדיקה מדוקדקת של חבויות ומשמעויות המיסוי הכרוכות בכך. זאת בשל היתרונות הרבים החבויים ברכישת מניות דווקא באיגוד המקרקעין עצמו, ואחר כך מכירת הקרקע באיגוד.

ראשית, בדרך כלל, המס הכולל במכירת קרקע בחברה ופירוקה יהיה %42.4, במקום %50 החל על יחיד המוכר קרקע ישירות. שנית, מקום שלקרקע בחברה יש שיעור מס היסטורי, תיהנה החברה משיעור מס מוגבל (%12-%24), כך שאפילו ליחיד שרכש מניותיו בחברה בשנת 95' (לדוגמא) ואשר שיעור המס שלו %50, יחול שיעור מס מוגבל. כיצד? דרך משוכללת למקסימיזציה של הנאות המס היא הפיכת חברה שהקרקע בבעלותה מ-48' ועד 31/3/61 לחברה משפחתית, כאשר במקרה כזה בהנחיית נציבות מס הכנסה, כי שבח בחברה משפחתית הוא הכנסה לכל דבר, לרבות לעניין סעיף 64א ומשיכת דיבידנד פטור. הנחיה זו היא לפנים משורת הדין ומנוגדת לכאורה להילכת גיבור-סברינה, בבית המשפט העליון, אף כי אין חולקים על צידקתה והגיונה הכלכליים. נציין עוד, כי על מנת להוות חברה משפחתית, על בעלי המניות להיות בגדר "קרובים" (קירבת דם, נישואים ובני זוג).

בהתאם לפרשנות זו, לפיה אין מניעה, כי השבח בחברה משפחתית יחוייב בשיעור מס היסטורי מוגבל, יוכל יחיד שבבעלותו קרקע בעלת שיעור מס מוגבל להעביר את הקרקע לחברה בפטור ממס לפי סעיף 70, ולמכור מניותיה ב-%12 מס לקונה כלשהו; הרוכש החדש יוכל למכור את הקרקע במישור החברה, בשיעור מס מוגבל, או להעבירה שוב לחברה בת חדשה, שאת מניותיה תמכור חברת האם הקודמת אשר תיהנה אף היא מ-%12 מס בלבד וחוזר חלילה.

"התרגיל" נובע משילובן של הוראות סעיף 70 ושמירה על ותק של הקרקע מכוח סעיף 48א, אשר ממחזר שיעור מס מוגבל בכל העברה על סעיף 70, כאשר רוכש המניות יוכל לקבל רווח זה בפטור ממס כאמור על פי סעיף 64א, תוך מכירת מניות של האיגוד (חברת הבת) שמניותיה המשוכפלות נמכרות על ידי חברת האם. זהו אכן שיכפול אינסופי של %12 מס על דרך שימוש בסעיף 70 לחוק.

לאחרונה נתבשרנו, כי עמדת נציבות מס הכנסה היא להילחם בתופעה זו. לגישתם, שיכפול אינסופי של שיעור המס המוגבל אינו מהווה פרשנות כלכלית אפשרית.

מצד שני, אם רשויות המס יהיו סבורות כי יש להתעלם מוותק החברה העולה על ותק של בעל המניות בהחזקתו במניות יתקבלו עיוותי מס בולטים במקום בו היתה העברת הקרקע לחברה ללא תמורה ממי שהיה בעל קרקע בחברה קודם ל-31/3/61.

במקרים כאלו, מן הדין או ההיגיון שלא יישלל מתן הוותק היחיד, שכן אלמלא העביר זאת לחברה, היה היחיד נהנה בעצמו משיעור מס מופחת.

לדעתנו, אין דרך חוקית לשלילת שיעור מס מוגבל לחברה. הדרך היחידה היא לטעון, כי ההנחיה לפנים משורת הדין דלעיל איננה חלה, ועל פי גיבור סברינה דיבידנד מחברה משפחתית חייב ב-%25 מס ואיננו פטור כמו כל הכנסה. ** נדב הכהן הינו שותף במשרד רוז'נסקי חליפי, ומכהן כחבר בוועדת ערר ליד השופט המחוזי אמנון הומינר.