השקעה בחו"ל: פתח מילוט קטן

כיום קיימת עדיפות ברורה, מבחינת שיקולי המס, להשקיע במקרקעין להשכרה בחו"ל. העדיפות האמורה נובעת משיטת המיסוי הטריטוריאלית החלה על הכנסות פסיביות של תושבי ישראל, לפיה הכנסות תושבי ישראל מדמי שכירות, ריבית ודיבידנד בחו"ל, המתקבלות בחו"ל, אינן חייבות במס בישראל. ברשימתנו נבחן, אם היתרון האמור ייוותר גם לאחר אימוץ המלצותיה של ועדת בן-בסט בתחום מיסוי בינלאומי, במידה ואכן תאומצנה ההמלצות האמורות בדברי חקיקה מחייבים.

המלצות ועדת בן-בסט בתחום המיסוי הבינלאומי מבוססות על מעבר לשיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קרי, תושב ישראל ימוסה על הכנסותיו, הן אקטיביות והן פסיביות, הן בארץ והן בחו"ל.

בנוסף לכך, מוצע למסות חברות זרות המוחזקות בשיעור של מעל %50 על ידי יחידים או חברות תושבי ישראל, ואשר כל הכנסותיהן פסיביות (כלומר - ריבית דמי שכירות או רווחי הון).

על פי ההצעה, יחול המיסוי על בעלי מניות ישראלים המחזיקים %10 לפחות בזכויות החברה הזרה, ויראו אותם כאילו קיבלו כדיבידנד את רווחי אותה חברה, גם אם רווחים אלה לא חולקו בפועל, וזאת לאחר שלוש שנים מיום היווצרות הרווחים בחברה.

לגבי חברה מוחזקת בשיעור של מעל %75 על ידי תושבי ישראל, יראו את הדיבידנד כאילו חולק באותה השנה בה נצברו הרווחים.

מהמלצות ועדת בן-בסט עולה לכאורה, כי במידה והרפורמה אכן תעבור, יעלם היתרון המיסויי הקיים כיום ביחס להשקעות של תושבי ישראל במקרקעין בחו"ל, שכן ההכנסות של תושבי ישראל מהשכרת המקרקעין, כאמור, תתחייבנה במס בישראל. המסקנה הנ"ל נכונה ביחס להשקעות ישירות של תושב ישראל בחו"ל. ואולם, היא איננה מדוייקת כאשר מדובר בהשקעות המבוצעות באמצעות חברות זרות.

כך לדוגמה, אחת הדרכים המומלצות כיום לביצוע השקעות במקרקעין בחו"ל הינה באמצעות מספר חברות זרות, ובאמצעות מימון משולב של ההשקעה על ידי הלוואות בעלים ועל ידי מימון זר. הדרך הנ"ל מאפשרת למזער את ההכנסות מדמי שכירות ואת החיוב במס בגינן במדינה שבה מצויים המקרקעין.

ניצול נכון של הוראות אמנות מסוימות, כגון אמנה בין ארה"ב והולנד, ודין פנימי של מדינות מסוימות, כגון הולנד, יאפשר את משיכת הריבית בגין הלוואת הבעלים עד לחברה תושבת BVI ללא חבות במס. והואיל ולפי הדין החל כיום, הכנסות פסיביות של תושבי ישראל המתקבלות בחו"ל אינן חייבות במס בישראל, הרי שגם תשלום ריבית או דיבידנד על ידי חברה תושבת BVI לתושב ישראל אינו יוצר הכנסה חייבת במס בישראל. לדעתנו, השימוש בדרך לעיל יאפשר לתושבי ישראל להמשיך ליהנות מיתרונות מיסוי הגלומים בהשקעה במקרקעין בחו"ל, גם אם תאומצנה המלצות ועדת בן-בסט. במקרה כזה, שיעור המס הסופי שיחול על יחיד תושב ישראל, שינקוט בדרך לעיל, יהיה %25 מס על דיבידנד בלבד, בין בדרך של חלוקה בפועל ובין בדרך של הרמת מסך - CFC. הכנסות חברה תושבת BVI תהינה חייבות במס בישראל רק כדיבידנד רעיוני של בעל המניות הישראלי, וזאת במידה ותיעשה הרמת מסך כאמור.

לעומת זאת, השקעה במקרקעין בישראל דרך חברה ישראלית, או מספר חברות ישראליות, תתחייב במס כולל בשיעור של %52 (במידה והכנסות מדמי שכירות תימשכנה במישור של בעל המניות).

לעניין זה חשוב לציין, כי לפי המלצותיה של ועדת בן-בסט, שיעור מס של %25, אשר יחול על הכנסות מריבית ריאלית בידי יחידים, לא יחול על הכנסות ריבית מתאגיד בשליטתם, אלא יחול שיעור המס השולי, כך שלא ניתן יהיה למשוך הכנסות מדמי שכירות של החברה כריבית למישור יחיד בשיעור מס כולל של %25.

לאור האמור לעיל, הרי שגם אם תעבור הרפורמה, שיקולי המס עדיין יתמכו בביצוע השקעות במקרקעין להשכרה בחו"ל.« עוה"ד אברהם אלתר והלנה וינטר « השקעה בחו"ל: פתח מילוט קטן « ההכנסות של תושב ישראל תתחייבנה במס בישראל, אבל מסלול השימוש בחברות זרות, תוך ניצול אמנות ודין פנימי, משאיר כמה פרצו