דעיכתו הנמשכת של שוק המקרקעין

ראשי האוצר, כאילו מנותקים מהקורה בענף הנדל"ן, מטילים מיסים המאיטים צמיחה, מעלים מיסים ושוללים פטורים

בעבר נהגו לומר כי התנהגות המקרקעין בשוק היא סימן לתנודות הכלכלה. ואולם החל מ-1996 קרה מקרה בישראל: שוק המקרקעין האט את קצבו, מחירים ירדו, מיסים נחתו על הענף, נכרתו תמריצים לתושבי חוץ לרכישת קרקע בישראל. מאידך, נפתחו גבולות המדינה לתחרות ובצדק, ובוטלו הגבלות הפיקוח על המט"ח.

גורמים אלה הביאו לכך, כי אילי נדל"ן המהווים את המצפן של המשקיע הישראלי, כמו אקירוב, ב.ס.ר אירופה, קרדן ואחרים, חדלו מהשקעות בישראל וביצעו רכישות מסיביות של מקרקעין בחו"ל, לצורך יזמות או השקעה. ובאשר לישראל, לאור איומי ראשי נציבות המס לשלול הטבות מס מהשקעה בדירות, לא היה עוד טעם להשקיע בהן.

אותה תקופה התאפיינה בגורם חריג בכלכלה העולמית שכונה "הכלכלה החדשה", אשר הורכבה מהתפתחות מדהימה בהיקפה ולא רציונלית של כלכלת ההיי-טק: תקשורת טלפונים, רשתות מחשבים, הסלולאר, תחום ההיי-טק, ותחום התשתית לתקשורת על כל סוגיה.

התפתחות זו הניבה לישראל הכנסה בלתי צפויה במונחי כלכלה עולמית ולא מקומית. כך יוצא, שבשנת 2000 צפוי יוני קפלן, נציב המס, לגבות כ-85 מיליארד שקל, כ-13 מיליארד שקל מעבר להערכת אגף מינהל הכנסות המדינה, בראשות ציפי גל-ים.

עתה, עם הרגיעה בגל ההיי-טק, קריסת שווקים, ירידת הנפקות, מותם של מאות סטארט-אפים באיבם ותהליך ההתפכחות, חוזרת הכלכלה הריאלית הפסימית למקומה, והמקרקעין, שמשקלם הוסט לצד, חוזרים למרכז התמונה.

כלכלנים התמהים כיצד תיראה שנת 2001 מוטב שיעיינו בנתונים הנ"ל. שוק ההיי-טק נחלש, ודעיכתו להערכת רבים טרם הגיעה לסופה. שוק הביו-טק עדיין בגדר תעלומה, שמחזור חייה ארוך והזהירות האופטימית המאפיינת אותה רחוקה מלשוות לה את האופי של הקטר שיוביל את הכלכלה בשנת 2001. חזרנו איפוא למקרקעין.

כאן אנו עדים לתמונה פסימית אף יותר. קוראים אנו על חברות ותיקות ועתירות נכסים שמשכו את חייהן אל פיסת האוויר האחרונה וב-2000 קרסו. עדים אנו לקבלנים הנקלעים לפשיטות רגל, בורחים לחו"ל, או שפונים לפעילות אחרת. ואילו ראשי האוצר כאילו מנותקים מהקורה בענף, מטילים מיסים המאיטים צמיחה, כמו מס מכירה, מעלים את מיסי הרכישה, שוללים פטורים לתושבי חוץ, ומעודדים בכך את נדידת הכלכלה הנדל"נית להונגריה, פולין ואנגליה, שבהן תמצאו יזמיות ישראליות בפרויקטים שהיקפם גדול יותר מאשר בישראל. נדמה כי בנסיבות אלו, גם ראש הממשלה, בהסתמך על עצות יועציו, תורם לריחוק של הענף ומנותק מהקורה בפועל בכלכלה.

רק בנק ישראל נאבק על כלכלה שפויה בעלת יכולת תחרות עם כלכלות העולם המערבי, והיטיב ב-98' לעשות כאשר פתח לנו את המסך לתחרות האמיתית ביתרונות יחסיים שלנו מול 6 מיליארד אוכלוסיית העולם ולא 6 מיליון אוכלוסיית ישראל, וזאת ע"י הרפורמה בכללי הפיקוח על המטבע. הנושא מדגים לנו, כי לא ניתן לבחון את כלכלת ישראל במנותק מהכלכלה העולמית.

באוירה זו, של ניתוק ממשלתי מהמסר שמעביר בנק ישראל, רואים אנשי העסקים כיצד הפתיחות לתחרות עולמית מתרחקת מפתח פקידי האוצר, הגורמים במו ידיהם לכלכלני העתיד לפעול מחוץ לישראל.

נראה לנו, כי אם לא תיעשה כל פעולה ע"י האוצר, אזי ההאטה הנמשכת זמן כה רב בשוק הנדל"ן תיתן את אותותיה גם במשק בשנת 2001. ואילו ההיי-טק, שהציל את גביית שנת 2000, ספק אם יושיע לנציבות מס הכנסה בשנת 2001.