שרונה-דרום הקריה: רצוי ואפשר גם אחרת

האם לשמור על נכסים היסטוריים והבטחת פיתוח שפוי שלא נתחרט עליו בעתיד, נחשב בעיניך מר ליכטמן כהפרעה? לקיטרוגים מעין אלה שהוצגו בכתבתך מ-28.10 זוכים המועצה לשימור אתרים ופעילי השימור לאורך כל הדרך; כך בנחלת שבעה בירושלים, בזכרון יעקב, במושבה הגרמנית בחיפה וגם בנוה צדק, מתחמים שעמדו להעלם במסגרת "צרכי הפיתוח". דלגיטימציה של דעת האחר לא הופכת את דעת האחר לנכונה יותר.

התוכנית הרעיונית שהציגה המועצה לשימור אתרים לפני מספר שנים, כיצד ניתן לשלב שימור המתחם ההיסטורי עם תוכנית הפיתוח, ללא כל פגיעה בערכי הנדל"ן ואחוזי הבנייה שתוכננו בפרויקט, אומצה ברובה, כפי שציינת, ע"י עיריית תל אביב ומינהל מקרקעי ישראל. השוואה בין התוכניות תוכיח בנקל כי כולם הרוויחו, ובעיקר הציבור.

עם זאת, למרות שהפרויקט השתנה, הקונספציה התחבורתית נשארה בעינה, הציבור "הרוויח" גם אוטוסטרדה. איש לא אוהב את הפקקים בעיר, אך אם אתה משלה את עצמך ואת הקוראים, כי לאחר הרחבת קפלן כדי שמונה ואף תשעה נתיבים תוכל לדהור יחד עם אלפי רכבים נוספים במהירות אל ומתוך העיר - צר לי לנפץ לך את החלום. זה פשוט לא יקרה.

התייעצנו עם טובי המומחים בנושאי תחבורה: בהם אלי ויס מחברת ד.א.ל ועמוס אביניר, והבאנו כמה פתרונות אותם ניסו הרשויות בעיקר לבטל; אין כל ספק, כי אם נקודת המוצא היתה, שיש לשמר את הרחוב המתוכנן הראשון שנבנה בתחום תל אביב (1871), היו נמצאים בוודאות פתרונות תחבורתיים אחרים ויצירתיים יותר.

הרשויות טענו, כי לא ניתן לחפור מנהרה (מעניין, במיוחד לאור העובדה שכל התנועה בפרויקט היא תת-קרקעית). ארנון רוזן, מומחה למינהור, סתר עמדתם והוכיח חד משמעית כי ניתן. גם עצתו של עמוס אביניר לגבי ביטול הפניה שמאלה לרחוב דוד אלעזר אומצה ושיחררה לחץ ניכר מצוואר הבקבוק ברחוב קפלן.

מבחינת התקציבים והזמן - השמטת נתונים חשובים בתחשיב הכולל; כך למשל התעלמת מהעובדה, שקיים ביקוש למבנים היסטוריים וביקושם יהיה גבוה במיוחד כחלק ממרכז המע"ר. שיווק המבנים הללו, 8 במספר (ולא שלושה), לאורך הגדה הדרומית של קפלן, שווה מספר מיליוני דולרים! הזזת מבנים אלה, כפי שמתכננים כיום, תעלה מיליונים, והמומחים עימם התייעצו הרשויות העריכו, כי זמן ההעברה יארך כ-3 שנים. גם לא התייחסת לעובדה שהציבור מאבד כ-6 דונם פארק. מנהרה ניתן לחפור מיד וללא הפרעה לתנועה הקיימת, ובניגוד לטענתך, ידוע בדיוק כיצד לעשות זאת. הספק הקיים הוא דווקא לגבי היכולת להזיז את המבנים.

לגבי טענתך כי בגלל השימור הפרויקט מעוכב: ובכן, עד כמה שטענה זו מחמיאה, אין לה כל אחיזה במציאות. עיון בעיתוני "גלובס", שתיעדו את כל שלבי התפתחות הפרויקט והגורמים לעיכובו, מעידים כי מקור העיכוב ברצון להוסיף אחוזי בנייה, ובהסכמים תקציביים ותחבורתיים בין העירייה, המינהל ומשרדי הממשלה - וללא כל קשר לשימור. התוכניות נפתחו לדיון מחודש בשל רצון המינהל להוסיף אחוזי בנייה, ורק אז נכנסנו לתמונה.

סיור בשטח יעיד, כי עבודות הפיתוח במקום לא פסקו לרגע; הבנייה והשיווק ממשיכים על פי התב"ע הישנה - ובמתחם שכבר הוסכם לשימור ממשיכים להכשיר שטחים לחניונים, תוך פגיעה במבנים ההיסטורים, חלקם בני 130 שנה.

הערתך לגבי מתכננת המחוז מעט מפתיעה, במיוחד לאור טענותיך (9.7.2001) עם תחילת העבודות במחלף קפלן: "העירייה נותנת אחוזי בנייה בשמיים כדי לקבל יותר כסף עם חידוש חוזי החכירה במתחמי יגאל אלון, בלי שהוצגה תוכנית תחבורה". אף הצגת כמחדל חמור את העובדה, כי למרות שמדובר במתחם משולב ענק, לא נערך שום דיון רציני בשום גוף פורמלי על מכלול השאלות התחבורתיות של המתחם הכולל: "בתחבורה כמו בתב"ע - בת"א הכל נקודתי". דווקא היא, מתכננת המחוז נעמי אנג'ל, ראויה לדברי שבח.

לסיכום מר ליכטמן, אני חולקת על הצעותיך לגבי הטיפול הראוי למבנים ומשמריהם. עם זאת, אני בהחלט מצטרפת להצעתך לדיון ציבורי מהיר ככל האפשר לגבי ההתפתחות האורבנית של המע"ר ודרום הקריה, לאור העיבוי ההולך ונמשך של מרכז העסקים הראשי של ת"א, ובעצם של המדינה, ברדיוס של קילומטר אחד סביב צומת קפלן-דרך פ"ת.

הכותבת היא רכזת מחוזות ת"א ומרכז במועצה לשימור אתרים.