החברה השקופה במיסוי מקרקעין (א')

כך למשל, בעוד שעולם המשפט הכללי העניק לחברה מעמד של גוף משפטי נפרד ועצמאי וזאת לצרכים עסקיים ומשפטיים, הרי שבעולם המיסוי, החותר לבחינת התכנים והמהות, השפעת המבנה המשפטי הפורמלי צריכה להיבחן באופן שונה. היצור המיסויי החדש, החברה השקופה, נועד ליתן מענה וגשר לשני העולמות, כך שלצרכי הפעילות העסקית יוכל הנישום לעבוד ולפעול במסגרת של חברה, ואילו לצורכי מיסוי תמוסה הכנסת החברה כהכנסת בעלי מניותיה.

החברה השקופה נועדה להחליף יצור מיסוי אחר, הוא "החברה המשפחתית", שחבות המס בגין פעילותיה והכנסותיה מוסתה על-פי עקרון דומה. להלן ובמסגרת מאמר המשך בשבוע הבא, נציג את מצב הדברים בעקבות חקיקת סעיף 64א1 לפקודה במסגרת הרפורמה במס הכנסה, אשר דן בחברה השקופה.

עקרונות המיסוי החדשים של החברה השקופה - להלן עקרונות המיסוי של חברה שקופה, אשר פירוט שלהם יופיע בתקנות שיותקנו מכוח סעיף 64א1 לפקודה:

הכנסתה החייבת של החברה, לרבות הכנסתה מדיבידנד והפסדיה, תיחשב כהכנסתם או כהפסדיהם של כל בעלי מניותיה, בהתאם לחלקיהם בזכות לרווחים (סעיף 64א1 (ב)).

סיווג ההכנסה החייבת או ההפסד אצל בעל המניות למקור הכנסה, יהיה בהתאם למקור ההכנסה שממנו הופקה או נצמחה ההכנסה על-ידי החברה השקופה (סעיף 64א1 (ב) (4)).

רווחים שחולקו לבעלי המניות מתוך הכנסתה החייבת של החברה לא יחושבו כהכנסה (סעיף 64א1 (ב) (1)).

מקום בו מילא בעל המניות תפקיד פעיל בחברה, תיחשב הכנסתו המיוחסת מהחברה כהכנסה מיגיעה אישית (סעיף 64א1 (ב) (4)).

הפסדיה של החברה השקופה בשנת המס, אשר ייוחסו לבעל מניות, יקוזזו תחילה כנגד הכנסותיו של בעל מניות מהחברה השקופה (סעיף 64א1 (ב) (3) (א)).

הפסדים אשר יוחסו לבעל מניות בשנות המס הקודמות, יותרו בקיזוז רק כנגד הכנסתו החייבת של אותו בעל מניות, ולא יותרו בקיזוז כנגד הכנסתה של החברה השקופה (סעיף 64א1 (ב) (3) (ב)).

בעל מניות זכאי לחלקו היחסי בזיכויים בשל מיסי החוץ ששילמה החברה השקופה (סעיף 64א1 (ב) (5)).

לצורך חישוב מקדמות בעל המניות, יצורף חלקו היחסי בהכנסתה החייבת של החברה השקופה, לרבות בהכנסתה מדיבידנד או בהפסדיה, למחזור המהווה בסיס למקדמות (סעיף 64א1 (ב) (6)).

ניתן לגבות את המס על הכנסת החברה השקופה, לרבות המקדמות, הן מהחברה והן מבעלי מניותיה, בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של החברה השקופה (סעיף 64א1 (ב) (7)).

במכירת מניה של חברה שקופה, יופחת מהתמורה סכום השווה לגובה הרווחים שנצברו בשנות ההטבה בחברה וטרם חולקו, בהתאם לחלקה של אותה מניה. שנות ההטבה מהוות את שנות המס בהן היתה החברה חברה שקופה, ובחברה שהיתה לפני המועד הקובע חברה משפחתית אף רווחי תקופה זו (סעיף 64א1 (ב) (8) (א).

לעניין חישוב רווח הון, יופחת מהמחיר המקורי המתואם סכום בגובה ההפסדים שיוחסו למוכר המניה בשנות ההטבה, עד לגובה המחיר המקורי המתואם (סעיף 64א1 (ב) (8) (ג)).

אי תחולת הוראות חלק ה2 לפקודה בדבר שינוי מבנה ומיזוג ואי תחולת סעיף 94ב בדבר עודף אינפלציוני במכירת מניה על חברה שקופה (סעיף 64 א1 (ב) (8) (ב)), וסעיף 64א1 (ב) (10)).

על בעל מניות שמכר מניות בחברה שקופה, להודיע לחברה על המכירה בתוך 90 ימים מיום המכירה (סעיף 64א1 (ב) (9)).

העברת נכסים מחברה שקופה שהוחל בפירוקה לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, לא תחויב במס, ובלבד שהנכס המועבר לא שינה את ייעודו אגב ההעברה. במקום בו פטורה המכירה ממס שבח, תחויב המכירה במס רכישה בשיעור 0.5% (סעיף 64א1 (ב) (11) (א)).

חברה שחדלה להיות שקופה, בשל הפרת אחד מן הקריטריונים הקבועים בסעיף, רשאית לבקש את פירוקה. יום ההפרה יחשב כיום תחילת הליכי הפירוק (סעיף 64א1 (ג) (2)).

חברה שקופה וחברה משפחתית - הוראות המעבר קובעות, כי כלל החברות המשפחתיות וחברות הבית יהפכו לחברות שקופות, ביום כניסתו לתוקף של סעיף 64א1 לפקודה, אלא אם כן ביקשה החברה מפקיד השומה, שלא להיחשב כחברה שקופה.

ביקשה החברה שלא להיחשב כחברה שקופה, תחדל החברה מלהיות חברת בית או חברה משפחתית החל מכניסת סעיף 64א1 לתוקף.

במידה והפכה חברה משפחתית לחברה שקופה, אזי הפסדיה אשר טרם קוזזו, יותרו בקיזוז רק כנגד הכנסתו של הנישום המיצג, אלא אם ביקשו כל בעלי המניות לחלק את יתרת ההפסד כאמור ביניהם, בהתאם ליחס החזקותיהם בחברה המשפחתית.

כמו כן, במידה והחברה המשפחתית הפכה לחברה רגילה, הפסדיה אשר לא קוזזו עד ליום שבו הפכה לחברה רגילה יותרו בקיזוז כנגד הכנסותיה, אם ביקשו זאת כל בעלי מניותיה.

לשם השלמת התמונה והצגת תמונת מצב השוואתית, נסקור בשבוע הבא את ההבדלים בין חברה שקופה לחברה משפחתית, נבחן את השאלה האם מכירת דירת מגורים על-ידי חברה שקופה זכאית לפטור ממס שבח, ונעניק פתרון מעשי לשאלה. כמו כן, נראה האם העקרונות שפורטו לעיל ביחס לחברה השקופה, ישימים גם במישור מיסוי הנדל"ן.