בשבוע שעבר סקרנו את עקרונות המיסוי החדשים של החברה השקופה, אשר נועדה להחליף
גוף מיסוי אחר, הוא "החברה המשפחתית" במסגרת הרפורמה במס הכנסה. השבוע נמשיך
בבחינת ההבדלים בין חברה שקופה וחברה משפחתית והשפעת החברה השקופה על מיסוי
המקרקעין.
א. חברה שקופה וחברה המשפחתית: בחברה המשפחתית מיוחסים ההכנסה או ההפסדים לנישום
המייצג, בעוד בחברה השקופה מיוחסים ההפסדים או ההכנסות לכלל בעלי המניות. חברה
משפחתית יכולה להתקיים כחברה ציבורית, בשונה מחברה שקופה.
חברה משפחתית רשאית לחזור בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית על ידי הודעה לפקיד
השומה. לעומת זאת, חברה שקופה, אינה יכולה לעשות כן, אלא על ידי פירוק החברה
או הפיכתה לחברה ציבורית.
בהתאם לע"א 896/90 פקיד שומה חיפה נ' הלוי יהושע, מיסים ט/4 (אוגוסט 1995)
עמ' ה-1, הפטור ממס על ההכנסות מיגיעה אישית, לו זכאי הנישום בגין נכותו -
יחול גם על ההכנסות שהועברו אליו מהחברה המשפחתית. לעומת זאת, בחברה שקופה,
רק במידה ומילא בעל המניות תפקיד פעיל בחברה תחשב הכנסתו המיוחסת מהחברה כהכנסה
מיגיעה אישית. פירוק החברה המשפחתית הנו אירוע מס, בעוד שפירוק חברה שקופה
פטור ממס (למעט 0.5% מס רכישה, ובתנאי שהנכס לא שינה את ייעודו אגב ההעברה).
בהתאם לע"א 306/88 אורי פלזנשטיין נ' פקיד שומה חיפה, מיסים ה/4 (אוגוסט 1991)
עמ' ה-6, הדן בסיווג ההכנסה או ההפסד של החברה המשפחתית, אין מקום לקבוע מסמרות
בדבר אפיונה של הכנסת החברה המשפחתית לכל דבר ועניין, אלא יש לבחון כל שאלה
לגופה, לאור נסיבותיה ורקעה המיוחדים. לעומת זאת, בסעיף 64א1 לפקודה נקבע,
כי סיווג ההכנסה החייבת או ההפסד אצל בעל המניות, יהיה בהתאם למקור ההכנסה
שממנו הופקה או נצמחה ההכנסה על ידי החברה השקופה. בחברה משפחתית, מענק פרישה
או מוות ששילמה החברה לחבריה בשל השנים שבהן היתה חברה משפחתית, לא יותרו לחברה
כהוצאה ולא יחשבו כהכנסה בידי חבריה. סעיף 64א1 הדן בחברה שקופה אינו מתייחס
לעניין.
מיסוי מקרקעין והחברה השקופה - ה"יצור" המיסויי החדש מעורר כמובן את שאלת היחס
שבינו לבין החבות במס שבח. מפתח מרכזי לפתרון השאלה כרוך בהגדרת המונח "הכנסה",
אשר נקבע לגביו כי הוא מיוחס לבעלי המניות. השאלה היא, האם מונח זה כולל בחובו
גם את השבח, שאז כמובן כל הכללים והעקרונות שנקבעו לעניין החברה השקופה יחולו
גם על מיסוי מקרקעין.
אם המונח "הכנסה" אינו כולל את שבח המקרקעין, המשמעות היא, כי פעילותה של החברה
השקופה בתחום מיסוי מקרקעין תהיה חסרת משמעות, שכן לצורכי חוק מיסוי מקרקעין
תמוסה החברה השקופה כחברה לכל דבר ועניין. התשובה מצויה בסעיף 64א1 (א), שם
מוגדרת "הכנסה חייבת" לעניין מיסוי החברה השקופה - "לרבות שבח כמשמעותו בחוק
מיסוי מקרקעין". הפטור ממס במכירה דירת המגורים והחברה השקופה - מלבד סוגיית
ייחוס ההכנסה לבעלי המניות, וזאת בעיקר לצורכי שיעור המס, הרי שבמיסוי מקרקעין
קיימות שאלות נוספות, במיוחד כיום, לאור העובדה שבתחום זה שיעור המס המוטל
על היחיד זהה לזה המוטל על החברה.
כך למשל, הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים תלויה בעובדה שהבעלות או
החכירה בדירה הינם בידיו של היחיד ולא בידי חברה, וזאת בהתאם להגדרת "דירת
מגורים" בסעיף 1 לחוק. כך מתעוררת השאלה, האם רכישת דירת מגורים ע"י חברה שקופה
תעניק את הפטור ממס שבח במכירת הדירה, שכן יש לראות את בעל המניות כאילו הוא
מוכר את הדירה ולא החברה. את התשובה לשאלה זו נמצא בסעיף 64א1 (ב) לפקודה הקובע,
כי לעניין פטורים ממס תיחשב הכנסתה החייבת של חברה שקופה כהכנסתם של בעלי מניותיה.
מאחר ו"הכנסה" לרבות שבח במשמע, התשובה היא שיינתן פטור ממס שבח לדירה. כעקרון,
הגדרת הכנסה בפקודה אינה כוללת את מס שבח מקרקעין. נציין, כי ככלל, ובהעדר
הוראה מפורשת, הגדרת "הכנסה" בפקודה אינה כוללת את השבח. בית המשפט, שבחן את
הגדרת הכנסה ביחס לנושאי מיסוי אחרים הכריע גם הוא, כי "הכנסה" אינה כוללת
בחובה שבח מקרקעין.
בעמ"ה 6/97, ניר יוסף נ' פקיד שומה נתניה, מיסים יג/1 (פברואר 1999) ה-11,
עמ' 116, נדון המקרה הבא: גב' יוסף רכשה נכס מקרקען לאחר נישואיה, ועם מכירתו
נוצר לה שבח מקרקעין. הפלוגתא בערעור נסובה על השאלה, אם היא זכאית לחישוב
נפרד של המס בגין מכירה זו, או שמא תצורף ההכנסה לבעלה בחישוב משותף, כאשר
הכנסתו של בעלה גבוהה יותר.
בית המשפט בחן את שלביו השונים של הליך קביעת המס והגיע למסקנה, כי השלב האחד
הוא עצם קביעת המס לאחר ניכויים ופטורים למיניהם; השלב השני הוא קביעת שיעורו
של המס; והשלישי - תשלומו.
בהמשך נקבע, כי סעיף 48ב לחוק הדן בשבח כחלק מההכנסה החייבת, מחיל עצמו על
השלב השני בלבד, הוא שלב קביעת שיעור המס והזיכויים ממנו, כמפורש ברישת הסעיף.
עוד קבע בית המשפט, כי שאלת יחוס ההכנסה לבני הזוג, יחד או בנפרד, מוסדרת במסגרת
הפקודה, על ידי סעיפים 65 ו-66, אליהם לא מתייחס סעיף 48ב לחוק כלל ועיקר.
לפיכך, אין לראות בסעיף 48ב כמשמש כור היתוך לזיהויו של השבח כאמור עם ההכנסה
החייבת, לכל דבר ועניין, אלא לאותם עניינים המנויים ברישת הסעיף. פתרון מעשי
- לצורך החלת הוראות החברה השקופה על מיסוי הנדל"ן אפשר גם לעשות שימוש בכלי
הנאמנות, על פיו החברה הרוכשת את הנכס תעשה זאת בנאמנות עבור בעלי המניות,
ונאמנות זו תדווח לרשויות המס. כך, השימוש בנאמנות יאפשר במכירה "שקיפות" מלאה
כלפי הנהנה, הן ביחס לשיעור המס והן ביחס לנושאים נוספים, כמו הזכאות לפטור
ממס שבח במכירת דירת המגורים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
