החבות בפיצוי ב-197: הוועדה המקומית היא הכתובת

הסכם שיפוי שניתן לוועדה המקומית בתביעות, לפי סעיף 197, אינו משחרר את הוועדה המקומית מחבותה לשלם את הפיצוי

מעשה בתביעה בגין ירידת ערך קרקע שהוגשה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה, עקב אישורה של תוכנית בניין ערים מסויימת.

ועדת הערר החליטה למנות שמאי מכריע וזה פסק פיצויים, כפי שפסק. ערר שהוגש על החלטתו נדחה על-ידי ועדת הערר (אך לא בכך אנו עוסקים).

במסגרת הדיון בערר על החלטת השמאי המכריע (תיק ערר 186/99, ועדת ערר מחוזית חיפה בראשות עו"ד משה פרזנצ'בסקי), התבקשה ועדת הערר לקבוע אם חובת תשלום הפיצויים חלה על יזם התוכנית - אשר חתם על כתב שיפוי לטובת הוועדה המקומית (כטענת הוועדה המקומית), או ישירות על הוועדה המקומית. מובן כי לוועדה המקומית היה אינטרס להפנות את התביעה ישירות ליזם, ואזי תמצא היא את עצמה נקייה מכל חבות, ומאידך לתובעים האינטרס כי החבות תהיה של הוועדה המקומית ולא של יזם (שיכול להיות חו"ח חדל פרעון או להקשות עליהם, מטעמים אחרים, לקבל את כספם). מכל מקום, ועדת הערר קבעה, כי הוראות חוק התכנון והבנייה בעניין זה ברורות ומטילות את חובת תשלום הפיצויים על הוועדה המקומית בלבד - אין הוועדה המקומית יכולה להתנער מחבות סטאטוטורית זו בהסתמך על כתב השיפוי, אשר לא הוסדר כלל בחוק.

הוועדה הוסיפה וקבעה: "כתב השיפוי יוצר מערכת חיובים בין הוועדה המקומית לבין המשיב מס' 2 (הוא המשפה - ע.ט.) ואין הוא יכול להרע את מצבם של העוררים. הטענה כי עדיף שהעוררים, שהינם אזרחים מן השורה, ינהלו את ההליכים המיותרים נגד המשיב מס' 2 במקום אינה טענה ראויה וזאת בלשון המעטה".

מעשה בפלוני שקיבל חשבון במסעדה. גילה בין פריטי החיוב פריט ושמו "מצליח". קרא למלצר והלה אמר: "הפעם, לא הצליח". וישאל השואל - מה הקשר? ונשיב לו, כי שמו של המשפה בתיק זה הוא מר יוסף מצליח.

משרד יגנס-טויסטר מתמחים בתכנון בנייה ונדל"ן.