המשימה החשובה היא איחוד החקיקה

ברוב מדינות העולם אין הפרדה משפטית כה מוחלטת בין שני סוגי חוקי מס העוסקים ברווחי הון כמו בישראל, בה האבחנה הקיימת בין מקרקעין לנכסי הון אחרים יוצרת מגבלות בלתי רציונליות

משימתה המקצועית הראשונה של נציבת מס הכנסה, גב' טלי אלדר ירון, עם כניסתה לתפקיד, היתה הצעה לאיחוד מס שבח במסגרת פקודת מס הכנסה. עבודה שערכה עו"ד אלדר ירון בנושא משמשת עד היום כבסיס ללימוד הנושא המקצועי בנציבות ומחוצה לה.

ועדת רבינוביץ (לנדל"ן) ניסתה לצעוד בעקבות עבודת נציבות מס הכנסה, והמליצה על איחוד נושא איגודי מקרקעין בחוק מיסוי מקרקעין, עם חלק ה' לפקודה, העוסק במכירת מניות חברות רגילות.

האיחוד עצמו עבר בחקיקה, לראשונה מאז חקיקת מס שבח. החקיקה התגברה על ההתנגדויות המסורתיות שרווחו באופן מובן בתוך אגפי מיסוי מקרקעין. בתמצית, קובעת החקיקה, כי במקום להעביר את הטיפול במכירת מניות באיגודי מקרקעין למי שמופקד על הטיפול במכירת מניות רגילות באגפי המס, קרי משרדי מס הכנסה, יועבר הטיפול בנושא לאגפי מיסוי מקרקעין. אגפים אלו יאלצו ליישם את פקודת מס הכנסה לצד יישום דיני מס שבח הרגילים.

בכך הוחמצה הזדמנות ליצור איחוד מינהלי ומקצועי לטיפול במכירת מניות בכלל. טיפול שאיננו קשור ישירות לעסקאות במקרקעין - לא מבחינה קניינית, לא מבחינה מיסויית, וספק רב, לעיתים רבות, אם יש לו קשר כלשהו אף מבחינה כלכלית.

כמו כל חקיקת בוסר, גם איחוד החקיקה במס שבח עם מס הכנסה יצר פערים, שלדעת מספר מומחים לא נצטמצמו דיים, אך לדעת אחרים הם תואמים למקובל בחברות רגילות ואפילו מועילים. ואלה הבעיות:

הקצאה איננה מהווה אירוע מס.

עיסקת קומבינציה דרך הקצאה, שאיננה אירוע מס כאמור לעיל.

יצירת יום רכישה חדש למקרקעין, שהועברו לחברה אשר מניותיה חייבות מס רגיל במכירה.

כאמור, יש שרואים בגיוס הון נקי מאירוע מס תנאי הכרחי לצמיחה במשק. לפי גישה זו, עיסקת קומבינציה כאמור מהווה תחליף לגיטימי לגיוס הון, שהינו גורם לצמיחה, ולפיכך כדין נהנה מפטור ממס.

עם זאת, יתרונות תיקון החקיקה ומספר תכנוני המס שנסגרו בו הינם רבים וגדולים מחסרונותיו: נחסמה האפשרות לשימור שיעור מס מוגבל. בוטלה הילכת שבח את בר באיגודי מקרקעין. בוטלה האפשרות למכור מניות ברווח ללא מס, תוך ייחוס עלות הקרקע למניה שלא שולם עבורה דבר.

בוטל העוול של תשלום מס בגין מכירת מניות באיגוד מקרקעין המצויות בהפסד.

הוכבדו אמצעי האכיפה על משתמטי תשלום מס.

הועלו מקדמות מס שבח.

נוצרה חבות דיווח למס הכנסה למוכרים מקרקעין.

סך כל יתרונות איחוד הסדרי המס באיגודי מקרקעין עולים ללא ספק על חסרונותיו, ומכאן שיש לברך עליו. יותר מכך, ברוב מדינות העולם אין הפרדה משפטית כה מוחלטת בין שני סוגי חוקי מס העוסקים ברווחי הון כמו בישראל, בה האבחנה הקיימת בין מקרקעין לנכסי הון אחרים יוצרת מגבלות בלתי רציונליות (ראה הילכת אשכנזי ודירום).

המלצתנו לנציבת מס הכנסה היא ליזום מהלך רחב יותר, שסופו יהיה איחוד תיקים ומנהלות של מיסוי מקרקעין עם מס הכנסה. זאת, גם אם יקח הדבר זמן רב. הקרדיט ייזקף לזכות הנציב שיניף את נס איחוד האגפים. את ספר המקרקעין, ששימש טיעון עיקרי לשימור ההפרדה, ניתן לשמר עם כח אדם מועט יחסית. מהלך המיחשוב שהכניס סגן הנציב בעבר אודי ברזילי, הופך זאת למשימה פשוטה וקלה יחסית. שמאי המקרקעין באגף יוסבו למפקחים העורכים שומות מס רגילות, הכוללות גם שומות מיסוי מקרקעין; תגבר האינטגרציה בין שומות מס שבח ומס הכנסה; לא יידרשו עוד אישורים ממס הכנסה למס שבח כאילו מדובר בשני אגפים נפרדים.

כך יפציע השחר, שבו הפסד ממכירת נכס א', תתקזז כנגד שבח מנכס ב', ללא מעבר במבוכי הבירוקרטיה של מס הכנסה כפי שנדרש כיום. יותר מכך, לא יהיה עוד צורך להביא אישור להפסד ריאלי במכירת נכס א' ממס הכנסה למס שבח בגין אותו נכס עצמו, כאשר מס שבח מטפל רק בעלות... אך לא בהפסד של אותו נכס.

תשלום המס יהיה מקדמה לא סופית, שתטופל בתוך 4 שנים אצל המוכר; אישורי הטאבו ינתנו עם תשלום המקדמה או עם מתן ערובה מתאימה של המוכר; יוסרו פקקי העררים הקיימים כיום במיסוי מקרקעין, כ-3,500 תיקים שנפתחים בשנה (לעומת כ-1,000 תיקים במס הכנסה). התרומה של מס שבח לגבייה (כ-1.7 מיליארד שקל) המהווים כ-2% מגביית המס, לא תהווה מקור לכח אדם מופרז ומשפטים (פי 3 ממס הכנסה). כח אדם מאגף מיסוי מקרקעין יופנה לתפקידי אכיפה ושומה במס הכנסה. לדעתנו, ניצול נכון של כח אדם כזה מהווה תוספת כח אדם של מאות מפקחים, כח אדם לו זועקת הנהלת נמ"ה, במיוחד בתקופה זו.

יותר מכך, תוספת המס הנובעת ממשפטים במס שבח עמדה באופן מסורתי על 2% . גם אם יבוטלו כל המשפטים לא תורגש האטה בגבייה. הרתעה תושג ממילא על-ידי ההחמרות הדרסטיות והדרקוניות שהצליחה נציבות מס הכנסה לחוקק, בעזרתם האדיבה של חברי ועדת הכספים, בחוק תוכנית החירום הכלכלית ממאי-יוני שנה זו. התוצאה - אין צורך בכח אדם לקיום משפטים והתרעה בשל הסיבות המנויות לעיל, וגם הפרקליטות תוכל לפנות מספר רב של עו"ד המייצגים כיום את המדינה בהליכי מיסוי מקרקעין, לעבודות משפטיות חיוניות יותר לקיום הסדר הציבורי.

בתקופת שפל כה גדולה, אין חולק כי זהו המקום הנכון לשינוי בירוקרטי שיחסוך כסף וכח אדם רב למדינה. שינוי אשר יתרום למערכת אף מעבר לאיחוד מנגנוני הגבייה בין מס הכנסה והביטוח הלאומי.