מחירי הביצוע מטפסים

מי שרוצה לראות איך כללי הביקוש וההיצע עובדים בשטח, צריך רק לגשת לאתר הבנייה הסמוך, ולברר כמה משלמים שם לשעה. מה שיגלה הוא, שבשנתיים האחרונות, דהיינו מאז תחילת מבצע גירוש העובדים הזרים מישראל, עלה השכר לשעת עבודה בענף הבנייה בערך פי שניים. ליתר דיוק, השכר לשעת עבודה בעבודות "רטובות" (שלד, טיח, ריצוף), המאופיינות בריכוז גבוה של עובדים זרים. מממוצע של 24 שקל לשעה לפני שנתיים, עומד שכר העבודה בעבודות אלה היום על 45 עד 50 שקל, ועוד היד נטויה.

קבלני הביצוע היו הראשונים לחוש את השינוי. לפי ההערכות בענף, שכר העבודה מהווה 30%-40% מעלות הבנייה. מי שעובד היום על חוזה שנחתם לפני שנתיים, לפי תעריף השכר הישן, חייב בעצמו לספוג את ההפסדים - הפסדים המוערכים על-ידי התאחדות הקבלנים ב-70 מיליון שקל. אך בחוזים החדשים שנחתמים היום, כבר מגלגלים אותם הלאה ומסתבר, כי גם היזמים מתחילים לשאת בנטל.

"כתוצאה מהעלייה בשכר העבודה, עלות הבנייה עלתה ב-20%", אומר אבי ארנסון, מגדולי קבלני הביצוע הפרטיים. "על חוזים חדשים שאני מקבל היום, אני דורש מחיר המשקף שכר עבודה של 45-50 שקל לשעה".

לא זו בלבד ששכר העבודה עלה כתוצאה מגירוש עשרות אלפי עובדים זרים, אלא שגם התפוקות בענף ירדו משמעותית. "גם העובדים שיש לא עובדים כמו פעם", אומר ארנסון. "כבר שנתיים שאין בכלל עובדים מיו"ש. לגבי העובדים הפלשתינים מעזה, בגלל המצב אי אפשר לבנות עליהם שבוע רצוף של עבודה. הערבים הישראלים שנכנסו לענף הם לא אותם עובדים שהיו בענף פעם, אלא הבנים שלהם, ולכן צריך ללמד אותם לעבוד. הם גם לא מוכנים להישאר מחוץ לבית בלילות, ולכן מבזבזים הרבה שעות על נסיעות. גם הזרים שנשארו בענף אינם עובדים במלוא המרץ, כי הם תמיד עם עין אחת לכיוון השער, בכוננות לפלישה הבאה של משטרת ההגירה. כתוצאה מכך, התפוקה בענף ירדה ב-10%, וההשפעה המצטברת על עלות הבנייה היא, להערכתי, 30%".

ההערכה של ארנסון צנועה מדי, לדעת מנכ"ל סולל בונה שמעון הייבלום: "אני אומר שהתפוקות בענף ירדו בלפחות 50%. מה שעובד זר היה עושה בחצי יום, עובד ישראלי צריך יום שלם להשלים. קבלן שלא רוצה להתאבד היום, צריך לקחת בחשבון גם את התפוקות הנמוכות וגם את המשך מגמת העלייה בשכר העבודה. יש קבלנים שצופים, כי שכר העבודה יגיע עד לרמה של 80 שקל לשעה. אני לא בטוח שזה יעלה עד כדי כך, אבל נדמה לי שהערכה סבירה היא 65-70 שקל לשעה, ומי שיצטרך לשלם על זה הם היזמים".

לפי נתוני התאחדות הקבלנים, השכר ברוטו לשעת עבודה של עובד זר בעבודות "רטובות" עלה מ-4.50 דולר בשנת 2002 ל-7.50 דולר בשנת 2003. יש לציין, כי נתון זה אינו מתחשב במיסים החדשים שהוטלו על העסקת עובדים חדשים - אגרה של 8% מהשכר ותשלום קבוע של 4,500 שקל על כל עובד זר שמגיע לארץ - מיסים שהעלו באופן ניכר גם את עלות השכר.

במקביל, השכר ברוטו לשעת עבודה של עובד ישראלי עלה מ-27 שקל ב-2002 ל-45 שקל שנה. "אבל צריך לקחת בחשבון", אומר יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, "כי התפוקה של עובד ישראלי נמוכה בכ-40%, וכי העובד הישראלי הוא פחות מיומן ומוכן לעבוד פחות שעות נוספות".

גלובס: איך המחסור בעובדים משפיע על קבלני הביצוע?

שגב: "אם בשנת 2002 רובם הפסידו, בשנת 2003, כולם יפסידו. בנוסף, יש איחורים במסירות, שבגינם נאלצים הקבלנים לשלם הרבה קנסות".

זה מה שיכול להסביר מדוע המליץ נשיא התאחדות הקבלנים, שמואל אולפינר, בכנס השנתי של מועצת הקבלנים שהתקיים לאחרונה, להחרים מכרזים ממשלתיים בתחום הנדל"ן עד אשר בעיית מצוקת העובדים תבוא לידי פתרון.

היזם וקבלן הביצוע חיים פייגלין מספר, כי כניסתם של עובדים פחות מיומנים לענף במקומם של העובדים הזרים גובה מחיר נוסף מהקבלנים, שאינו מתבטא ישירות בכסף: "בגלל שהחדשים עדיין לא יודעים לעבוד כמו שצריך, יש היום הרבה בעיות בטיחות באתרים והרבה יותר תאונות עבודה. בנוסף, יש גם בעיות קומוניקציה בין העובדים, כי הם לא מדברים אותה שפה".

במכרזים של חברת אזורים, "מתחילים לראות שתי תופעות מדאיגות", כהגדרת המנכ"ל איתן סורוקה, הנובעות ממצוקת כוח העבודה בענף: "יש הרבה פחות קבלנים שמשתתפים במכרזים היום, כי הם לא בטוחים שיהיו להם פועלים ולא רוצים להסתכן. אלה שניגשים למכרזים דורשים מחירים הרבה יותר גבוהים".

כמו שקבלני הביצוע מנסים לגלגל את העלייה בשכר העבודה הלאה ליזמים, גם היזמים, לפי ההערכות, ינסו לגלגל אותה הלאה לצרכנים, קרי רוכשי הדירות. "הדבר הזה לבד יכול להביא בקרוב לעלייה של 5% במחירי הדיור", מנבא סורוקה.

שגב מהתאחדות הקבלנים מעריך, שמחירי הבנייה והתשתית יעלו ב-6%-8% בשנה הבאה, "אם לא יהיה פתרון לעניין הזה". עד היום, העלייה בשכר העובדים בענף לא באה לידי ביטוי במחירי הנדל"ן, לדבריו, כי גורמים אחרים, ביניהם הירידה בשער הדולר והורדת הריבית, קיזזו את השפעתה. "אני מאמין שכבר בחודשים הקרובים נחוש את העלייה", אומר שגב. הייבלום מסולל בונה מסכים אתו: "אין ספק שמחירי הדיור יתחילו לעלות בקרוב".

אגב, לא רק קבלני הביצוע והיזמים נושאים בנטל היום, אלא גם העובדים היהודים בענף, כלומר אלה העוסקים בשלבים המתקדמים יותר בבנייה. "ברגע שלא עושים שלד, אז העובדים האלה גם לא יכולים לעשות גמר", כדברי סורוקה.

בעבודות ה"רטובות" בבנייה מועסקים היום 13,450 עובדים זרים ו-16,000 ישראלים, מהם 3,600 שנקלטו בתשעת החודשים האחרונים. רוב רובם של הישראלים בענף הם ערבים. מתוך העובדים הזרים, 40% הם רומנים, 30% סינים, והיתר - בעיקר תורכים ובולגרים.

הממשלה הורידה את מכסת העובדים הזרים בבנייה ל-30,000 בשנת 2003, אך למכסה הזאת אין משמעות עבור רוב הקבלנים לאור מדיניות "שמיים סגורים" שעליה הכריזה הממשלה.

"ברגע שהשמיים סגורים, המכסה אינה רלוונטית", גורס הקבלן פייגלין. "במקום לייבא עובדים מחו"ל, רוצים שניכנס לבתי סוהר ונוציא משם עובדים בלתי חוקיים שכבר נעצרו. אבל אלה אינם עובדים מיומנים".

בהתאחדות הקבלנים מעריכים את המחסור בעובדים בענף ב-11,000. "זו כמות העובדים שדרושה כדי להשלים את כל הפרויקטים הקיימים", לדברי שגב.

בינתיים מחפשים דרכים לשרוד. פייגלין, למשל, כבר לא לוקח עבודות בחוץ. "אנחנו הפסקנו לקבל עבודות מיזמים אחרים, ומתמקדים היום רק בפרויקטים שאנחנו יוזמים בעצמנו. זה מאפשר לנו לשלוט במחיר". עד היום, כדאי לציין, עבד פייגלין עם כל היזמים הגדולים.

במקום להעסיק עובדים קבועים אצלו, מעדיף קבלן הביצוע משה רפלוביץ להעביר עבודות לקבלני משנה, בעיקר ערבים ישראליים. "קשה מאוד לשלם היום תעריף יומי", אומר רפלוביץ. "מצאנו שזו אחת הדרכים המאפשרות לנו לא לספוג את כל עלויות השכר, כי אנחנו מחלקים את הסיכון עם מישהו אחר".

רפלוביץ גם עובר יותר ויותר לבנייה מתועשת: "אנחנו חשים את הבעיות בענף כל יום על בשרנו. מצד אחד, כמות העובדים יורדת. מצד שני, העובדים שנותרו דורשים יותר ויותר שכר. על מנת להקטין את כמות העובדים, כבר שנתיים שאנחנו עובדים עם תבניות מתועשות איפה שאפשר. אנחנו אפילו מבקשים מיזמים לשנות את התכנון שלהם על מנת שזה יתאים לבנייה מתועשת. כמובן שזה מייעל את תהליך העבודה, ואבל זה גם מחייב אימון והכשרה של העובדים, כדי שיוכלו לעבוד בשיטות האלה".

גלובס: איזו כמות של כוח אדם אתה מצליח לחסוך כך?

רפלוביץ: "אם בעבר, הייתי זקוק ל-90-80 עובדים עבור פרויקט של 200 יחידות דיור בשבעה בניינים, היום אני צריך רק 45 עובדים. אומנם זה דורש השקעה, ולכן אין כאן חיסכון גדול בכסף, אבל זה מאפשר לי להמשיך לעבוד".

"גם בסולל בונה", אומר הייבלום, "מנסים איפה שזה ניתן לעבור לבנייה מתועשת. אבל שלא יהיו אי-הבנות. בנייה מתועשת אינה פתרון למחירי הדיור. היא רק פתרון לבעיית כוח אדם".

כל אלה שטענו שאם ישלמו להם מספיק יחזרו היהודים לענף הבנייה - מתבדים היום. אפילו שכר של 50-45 שקל לשעה, מסתבר, אינה מפצה על הסטיגמה השלילית שהודבקה במשך שנים לענף הבנייה. "למרות ההפצרות שלנו, היהודים לא רוצים לעבוד, גם בשכר גבוה יותר", אומר הקבלן ארנסון. מבין כל העובדים העוסקים אצלו בעבודות "רטובות", לדבריו, רק 2% הם יהודים. פייגלין מספר, שהוא מצליח בקושי לגייס יהודים לעבוד, "וגם אלה שמסכימים לעבוד אינם מקצועיים, כך שזה מאוד מקשה עלינו".

"אי אפשר להחזיר את היהודים לעבודה בין לילה", גורס הייבלום מסולל בונה. "במאמץ הזה, צריך להשקיע הרבה מאוד עבודה, וזה גם ייקח הרבה זמן להכשיר אותם לעבודה. להערכתי, מדובר בתהליך של 4-3 שנים".

סורוקה מחזק את דבריו: "הגישה של הממשלה היא מוטעית. אני מסכים שצריך להוריד את מספר העובדים הזרים בישראל, אבל אי אפשר לעשות את זה בכוח. אנחנו כבר רואים מה יכולות להיות התוצאות - ירידה באיכות הבנייה, פיגורים במסירות, והרבה מאוד קבלנים שנכנסים לקשיים, כי התחייבו בעבר לפי מחיר עבודה שכבר לא רלוונטי. כל המצב שנוצר מאוד לא טוב. את כל התהליך של החלפת עובדים זרים בישראלים היו צריכים לעשות באופן הדרגתי ולדאוג לכך, שתוך כדי כך הישראלים גם יקבלו את ההכשרה הדרושה לעבוד בענף".

למרות העלייה התלולה בשכר העבודה בענף הבנייה בתקופה האחרונה, מסתבר כי ישראל עדיין מפגרת אחרי רוב העולם המערבי בתחום זה. מנתונים שריכזה התאחדות הקבלנים עולה, כי השכר לשעת עבודה בענף הבנייה גבוה באופן משמעותי במדינות אחרות. בקנדה, למשל, השכר לשעת עבודה של עובדי אתרי בנייה הוא 60 דולרים קנדים, בארה"ב - 45 דולר, בשבדיה - 65 דולר, ובאנגליה - 40 שטרלינג. זאת בהשוואה ל-11-10 דולר לשעה בישראל היום, אחרי עליית השכר.

הנתונים אינם מקבילים לחלוטין, מאחר שהנתונים הישראלים מתייחסים רק לשכר בעבודות "רטובות", ואילו בשאר המדינות, מתייחסים הנתונים לכל מגוון העבודות הנעשות באתרי בנייה.

הסיבה שמחירי הדיור בארץ אינם זולים פי כמה כתוצאה מכך היא, שלחשבון הסופי נכנסים גם גורמים נוספים, ובעיקר מחירי הקרקע ומסים. "בארץ, 60%-70% ממחיר הנדל"ן זה רק מיסים", אומר פייגלין.

גלובס: אז אולי בכל זאת אין הצדקה לכל הקיטורים שלכם על עלייה בשכר עבודה?

פייגלין: "כשעלויות העבודה מתייקרות ב-100%, זה משפיע על החברות שמבצעות את העבודה. החברות האלה בסיכון מאוד גבוה היום".