"הגדר אינה פיתרון כלכלי"

המחקר מוסיף: "עלות בניית גדר ההפרדה בתוואי הנוכחי כפולה מעלות הקמתה בקווי 67'. הכפלת העלות נובעת, בראש ובראשונה, מגידול דרמטי באורך הגדר, כמעט פי שניים, מאשר התוואי בקווי 67' וכתוצאה מכך הצורך בבניית פיתולים וכיסים טריטוריאליים. כמו כן נדרשת הקמת חומות בטון במקטעים שונים שלא היו נדרשים בקו הירוק".

כך עולה מנייר עמדה של פרוייקט "סנאט", הפועל במימון ובחסות קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. נייר העמדה חובר ע"י ד"ר אלי שגיא, ראש המגמה לכלכלה וניהול במכללה האקדמית ת"א וחבר סגל אוניברסיטת ת"א. לדברי שגיא, עלות הקמת כל ק"מ גדר מוערכת ב-12-10 מיליון שקל. האומדן הכולל של הקמת הגדר בקו הקיים מוערך ב-10 מיליארד שקל.

שגיא אומר, כי זהו סכום כבד משקל, במיוחד בעידן של מיתון ואילוצים תקציביים כה חמורים, והקמתה של גדר הפרדה בטחונית לאורך הקו הירוק יכלה לחסוך מיליארדי שקלים מהתקציב.

גם אם היקף הפיגועים ועוצמתם קטנים יותר בחלופת התוואי הנוכחי, מול תוואי חלופי לאורך קווי 67', ספק רב אם תוספת התרומה לכלכה הנובעת מכך מצדיקה הפרשי עלות כה ניכרים - טוען שגיא.

שגיא אף חולק על דעתם של הסבורים, כי הקמת הגדר היא פרויקט תשתית בעל תשואה גבוהה. לדבריו, לא רק שעלות הקמת הגדר בקו הנוכחי גבוהה ביחס לתוואי הקו הירוק ומכפילה את ההוצאה הציבורית לבנייתה, אלא שסה"כ התוצאה הכלכלית כלל איננה ברורה.

לדברי שגיא, אין די בהפחתה משמעותית של הפיגועים בלב ישראל כדי להחזיר את תחושת הביטחון הפיזי, וכפועל יוצא מכך - את היציבות והאמון של העולם העסקי, הדרושים למשק לחידוש תהליך הצמיחה.

שגיא גם מעריך, כי אפילו אם יתחדש במקביל התהליך המדיני, יידרש זמן רב עד אשר ישתכנע העולם העסקי, כי הפעם התהליך הוא אכן בלתי הפיך.