גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זיכרון דברים כהסכם מחייב

מחלוקת בין שופטי העליון בדבר טיבה של גמירת דעת. הנשיא ברק: גמירת דעת לחתום על הסכם נבחנת בדרך כלל לפי מבחן אוביקטיבי, אך ישנם מקרים שבהם היא תיבחן בהתאם לכוונה משותפת של הצדדים

עו"ד העוסקים בליווי עיסקאות למכירת ולרכישת מקרקעין מודעים לטעות רווחת בקרב חלק מהציבור הרחב, לפיה "זיכרון דברים" למכירת דירה (לדוגמא) כביכול איננו מגיע כדי דרגת הסכם מחייב. התפיסה המוטעית הנ"ל ניזונה מהנוהג הרווח לחתום הסכם סופי לאחר חתימתו של זיכרון דברים.

דא עקא, שהנוהג הנ"ל איננו מלמד כי מלכתחילה אין לזיכרון דברים כוח של הסכם מחייב. למען האמת, כותרתו של הסכם כלשהו, ובכלל זאת "זיכרון דברים", לא גוזרת את דינו של המסמך. בלשונה של המלומדת גבריאלה שלו, הדיבור "זיכרון דברים" הוא נייטרלי, והכל תלוי בגמירת הדעת של הצדדים בעת החתימה על המסמך.

לפיכך, ראוי לעיין בפסק דינם דלהלן של שופטי בית המשפט העליון. הוא מתמקד בבחינת משקלו של "זיכרון דברים" (ובנושא זה נחלקו דעותיהם של השופטים), ובמבחנים לקיומה או להיעדרה של גמירת דעת של הצדדים לכריתתו של הסכם מחייב ביניהם.

בין המערערת, חברה קבלנית, לבין המשיבים, רוכשי דירה מהמערערת, נחתם זיכרון דברים למכירת קוטג' בירושלים, As Is. בדיעבד הסתבר, שבמהלך המשא ומתן נהג נציג המערערת בחוסר תום לב, בהציגו בפני המערערים טופס 4 לקוטג', לפיו לכאורה הקוטג' נבנה בהיתר כדין, כשבפועל הוא כלל חללים שנבנו ללא רישיון.

יומיים לאחר חתימת זיכרון הדברים שילמו המשיבים למערערת חלק מהתמורה. ימים ספורים לאחר מכן נפגשו הצדדים לצורך חתימה על הסכם, ואז, לראשונה, הודיעה המערערת למשיבים על חריגות הבנייה. משמיאנו המשיבים לחתום על ההסכם קרע אותו נציג המערערת. בין הצדדים התרחשו אירועים נוספים, שלא ייסקרו במסגרת זו (מחמת קוצר המקום).

הצדדים הסכימו שמסמך זיכרון הדברים עמד בדרישות סעיף 8 לחוק המקרקעין. הוא קיים את יסוד המסוימות - נכללו בו שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העיסקה, המחיר וזמני התשלום, ויתר הפרטים שנעדרו ממנו ניתנו להשלמה על פי הדין. המחלוקת ביניהם ניטשה בשאלה, האם התקיימה גמירת דעת לחתום על הסכם מחייב?

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, י' הכט, הגיעה למסקנה שלא התקיימה גמירת דעת. שופטי בית המשפט העליון נחלקו בנושא. השופטת עדנה ארבל אימצה את מסקנותיה של השופטת הכט (בהסכמת השופטת איילה פרוקצ'יה). הנשיא אהרן ברק הגיע למסקנה הפוכה בנושא הנדון.

"גמירות דעת תתקיים כאשר הצדדים התכוונו להתקשר זה עם זה בחוזה המסוים וכאשר התרחש מפגש רצונות בין הצדדים. הסכם יחייב את הצדדים רק כאשר הם התכוונו - על פי מבחן אובייקטיבי - שהוא יחייב אותם", קבעה השופטת ארבל. "מבחן גמירות הדעת, אם כן, הוא מבחן חיצוני של ההצהרה ולא מבחן פנימי של הכוונה".

במישור הקונקרטי, הגיעה השופטת ארבל למסקנה שגמירת דעת לא התקיימה במקרה הנדון. אל מסקנתה זו הגיעה השופטת ארבל תוך אימוץ מסקנתה של השופטת המחוזית בנושא. גם בעובדה שבמועד מאוחר יותר ראו הצדדים את זיכרון הדברים כמחייב אותם, לא ראתה השופטת ארבל כצידוק מספיק לסטייה ממסקנתה זו.

קביעתו של השופט ברק היתה שונה - תחילה במישור הנורמטיבי, ובהמשך ישיר לכך במסקנה האופרטיבית במקרה הקונקרטי. במישור הנורמטיבי, הסכים ברק לקביעותיה של השופטת ארבל. הסכים, ואולם בסייג.

לשיטתו, כאשר קיים פער בין הכוונה לבין ההצהרה, והצד השני לזיכרון הדברים מודע היה לפער, תהווה גמירת הדעת מכוונת לכוונה ולא להצהרה (בשונה מהכלל הרגיל, כפי ניסוחו ע"י השופטת ארבל). השופט ברק ממחיש את קביעתו בדוגמא שבה שניים חותמים הסכם למכירת סוס, בכוונם למכירת טרקטור. במקרה שכזה, יגבר המבחן הסובייקטיבי דווקא, ולא זה האובייקטיבי.

במילים אחרות, המבחן האובייקטיבי יגבר רק כאשר הצד הטוען למבחן האובייקטיבי לא היה מודע, הלכה למעשה, לכוונתו של הצד השני. במקרה הנדון, ועל פי המבחן הנ"ל, הגיע הנשיא ברק למסקנה לפיה גמירת דעת למכירת הקוטג' התקיימה בין הצדדים. יחד עם זאת, ועדיין, המשיבים ביטלו את זיכרון הדברים כדין, לנוכח ההטעייה שהטעתה אותם המערערת, לעניין הוצאת ההיתר לבניית הקוטג'.

למסקנתו האמורה בדבר קיומה של גמירת דעת הגיע ברק בהסתמך על פעולות שעקבו את חתימת זיכרון הדברים, ואשר מלמדים על קיומה (ביצוע תשלום על חשבון הרכישה, חתימת הסכם 6 ימים לאחר מכן להשלמת הבנייה בנכס, והתנהגות נוספת של הצדדים לאחר מעשה). *

(ע"א 5332/03 רמות ארזים חברה לבניין נ. שירן ואח', פס"ד מיום 20.9.04. השופטים אהרן ברק, איילה פרוקצ'יה ועדנה ארבל)

עוד כתבות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מגיעה מאוחר מדי? הבורסה בת"א מנסה לעלות על הטרנד הביטחוני הלוהט

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין