תיקון 55: סדר חדש ברשימת ההוצאות

גם לאחר התיקון נכללות בסעיף הוצאות ספציפיות שנקבע כי הן מותרות בניכוי, אולם רשימה זו אינה עוד רשימה סגורה

ביום עיון מטעם לשכת השמאים, התייחס רו"ח שוקי ג'אנה, סגן פקיד שומה ירושלים, לתיקון מס' 55 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), שאושר לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית של הכנסת. רו"ח ג'אנה התייחס בעיקר לשינויים שטומן בחובו תיקון 55 לחוק, בכל הנוגע להוצאות שהוצאו בגין זכות במקרקעין. נביא להלן תמצית מדבריו.

ביטול פרשנות "הרשימה הסגורה" בסעיף 39 לחוק - בתיקון 55 לחוק, תוקן סעיף 39 שבו נקבעה רשימת הוצאות המותרות בניכוי לשם קביעת סכום השבח. עמדת רשויות המס, שנתקבלה מספר פעמים בוועדות הערר, היתה, כי סעיף 39 כולל "רשימה סגורה" של הוצאות המותרות בניכוי, והוצאות שלא נמנו בו מפורשות לא יותרו בניכוי. בפסק הדין בעניין מ.ל השקעות (ע"א 4271/00) קבע ביהמ"ש העליון, כי יש להתיר בניכוי הוצאות מימון שהוצאו בגין הלוואות שניטלו להשבחת זכות במקרקעין, על אף שהוצאות מימון אינן מנויות במפורש בסעיף 39 לחוק. ביהמ"ש פירש את סעיף 39(1) לחוק באופן רחב וקבע, שעל מנת למסות רק את הרווח הכלכלי שנצמח למוכר, יש לאפשר לו לקבל בניכוי את הוצאות המימון בהן נשא לצורך השבחת הנכס.

למרות שפסק הדין "פרץ" לכאורה את הרשימה הסגורה, המשיכו רשויות המס לטעון, כי פסק הדין חל בנוגע להוצאות מימון בלבד, וסירבו להתיר בניכוי הוצאות אחרות שלא מנויות בסעיף 39 לחוק.

תיקון 55 שם קץ לוויכוחים שהתנהלו בשאלת "הרשימה הסגורה" שבסעיף 39 לחוק. לאחר תיקונו בתיקון 55 לחוק, קובע הסעיף, כי כל הוצאה שהוצאה בקשר עם מכירת או רכישת הזכות במקרקעין תותר בניכוי, אלא אם כבר נכללה בשווי הרכישה והופחתה מן השבח, או הותרה לניכוי במסגרת הוראות פקודת מס הכנסה. גם לאחר התיקון נכללות בסעיף הוצאות ספציפיות שנקבע כי הן מותרות בניכוי, אולם רשימה זו אינה עוד רשימה סגורה, אלא באה לרבות ההוצאות שהוצאו בקשר עם המכירה והרכישה של הזכות במקרקעין.

התרת הוצאות בנכס שנתקבל אגב הליכי גירושין - שינוי נוסף בתיקון 55 עניינו בהתרת הוצאות בנכס שנתקבל אגב הליכי גירושין. על-פי סעיף 4א' לחוק, העברת נכס מקרקעין אגב הליכי גירושין לא מהווה מכירה. בתיקון נוספה הוראה, לפיה במכירת הנכס יהיה המוכר זכאי גם לניכוי הוצאות אותן הוציא המעביר בגין הנכס הנמכר.

התרת הוצאות מימון: תיקון משמעותי מוקדש לנושא התרת הוצאות מימון. סעיף 39א' לחוק הוסף בעקבות תיקון 50 לחוק, וחל מיום 7/11/01 ואילך. הסעיף התיר ניכוי של הוצאות ריבית ריאלית שנצברו ושולמו בגין נכס שנרכש לאחר 7/11/01. כמו כן, התרת הריבית הותנתה בתנאים שונים שמטרתם להצביע על הקשר שבין ההלוואה לבין הנכס. פסק דין מ.ל. השקעות שניתן לאחר תיקון 50 לחוק, אפשר ניכוי הוצאות ריבית ריאלית גם עבור נכסים שנרכשו לפני 7/11/01, אבל פסק הדין לא התנה את התרת ההוצאות בסייגים שנקבעו בסעיף 39א לחוק.

התוצאה, אם כן, היתה, שתיקון 50 החמיר יותר עם מי שדרש ניכוי הוצאות מימון לאחר 7.11.01, וזאת בניגוד לתכליתו ומטרתו המקוריים של התיקון, ליתן הקלות והטבות מס. לאחר תיקון 55 לחוק, יחולו הסייגים שנקבעו בסעיף 39א לחוק. בנושא התרת הוצאות ריבית ריאלית, גם לגבי נכסים שנרכשו לפני 7/11/01.

תוספת אחרת נוגעת להתרת הוצאות ריבית ריאלית במכירת נכס שנתקבל ללא תמורה. עד כה, סעיף 39(12), המאפשר למקבל הנכס לנכות הוצאות שהוצאו על-ידי נותן הנכס, לא חל לגבי הוצאות ריבית ריאלית. לכן, מי שקיבל נכס ללא תמורה, לא היה רשאי לנכות הוצאות ריבית ריאלית שהוצאו על-ידי מעביר הנכס. תיקון 55 משנה הסדר זה ומתיר ניכוי הוצאות ריבית ריאלית, ששולמו על-ידי אדם שרכש נכס והעביר אותו ללא תמורה, בעת מכירת הנכס על-ידי המקבל.

הוצאות שכר טרחת שמאי ומודד שהוצאו בכל הליכי השומה - בתיקון 55 לחוק נכלל סעיף מיוחד, שמסדיר באופן סופי את נושא התרת ניכוי שכר טרחת שמאי מקרקעין ומודדים. על-פי סעיף 39(7) לחוק, כנוסחו לאחר התיקון, יותרו בניכוי הוצאות שכר טרחת עורך דין ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין ולמכירתה. כמו כן, יותרו בניכוי שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת מודד מוסמך, שהוצאו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין, השבחתה ומכירתה.

הרישא לסעיף 39 לחוק, וסעיף 39(7) לחוק, מתירים בניכוי הוצאות שנדרשו בשלב בו נקבע סכום השבח. סעיפים אלו אינם עוסקים במקרים בהם ההוצאה נדרשה בניכוי בשלב שונה מן השלב בו נקבע סכום השבח, כגון במקרה בו נעשתה שומת מס שבח והתעוררו דיונים שלאחר קביעת סכום השבח, שהביאו לצורך בשירותי שמאי מקרקעין, או בשירותי עריכת דין. בהקשר זה, תיקון 55 הוסיף סעיף נוסף - 39(11א), המתיר בניכוי "הוצאות כאמור בסעיף 17(11) לפקודה". סעיף 17 (11) לפקודה מתיר הוצאות הכרוכות בתשלום מס בכל הליכי השומה לרבות השגה וערעור. הפניה זו לפקודה מאפשרת, בנוסף להוצאות שנדרשו בשלב קביעת סכום השבח, גם ניכוי הוצאות שהוצאו בהליכי השומה האחרים, לרבות השגה וערעור. סעיף זה מאפשר, בין השאר, ניכוי שכר טרחת שמאי ושכר טרחת עורך דין, ששולמו במהלך כל הליכי השומה, לרבות פנייה לערכאות המשפטיות.