"העלאת דמי השכירות באופן בו נקטה עמידר זה חודשים מספר טרם הגשת התביעה, חורג מכל אמת מידע של התנהגות ראויה ומצביעה על התנהלות בלתי הוגנת וחסרת תום לב". כך קבע שופט בית משפט השלום בת"א, אשר גולדין.
גולדין קבע, כי לא הונחה בפניו תשתית ראויה להקמת עילת התביעה הכספית שהגישה עמידר נגד לאה אוזנה וכי חוזה השכירות לא הופר ולא קמה לעמידר עילת פינוי בגין הפרת חוזה.
עמידר הגישה נגד המשיבה תביעה לפינוייה מדירתה בהרצליה ותשלום דמי שכירות בגין הדירה בה היא מתגוררת בגפה. עמידר טענה, כי המשיבה פיגרה בתשלום דמי השכירות על-פי החוזה לשכירות בלתי מוגנת, וכי החוזה מקים זכות לעמידר לעלות את גובה דמי השכירות.
עמידר ביקשה לפנות את המשיבה מהדירה ולשלם לה סך של 52 אלף שקל המהווים שכר דירה וריבית עד ליום הגשת התביעה ב-1996.
המשיבה טענה, כי עמידר מעולם לא פנתה אליה בדרישה להעלאת דמי השכירות וכי לעמידר ברור, כי אין ביכולתה לעמוד בגובה דמי השכירות.
גולדין דחה את טענת עמידר בדבר פיגור לתשלום דמי השכירות וקבע, כי לא הוכח לו שהעלאת דמי השכירות ל-1560 דולר נעשתה בהתאם לחוזה הדורש הודעה מוקדמת של חודשיים. אשר על כן העלאת דמי השכירות איננה תקפה.
לדברי גולדין, עמידר לא צירפה כל מסמך או ראייה אשר יש בו כדי להעיד על התנהלות הוגנת וסדירה ביחסיה עם הנתבעת, בנוגע להודעות בדבר העלאת דמי השכירות ודרישת הפינוי. גולדין קבע, כי לא הונחה בפניו תשתית ראויה להקמת עילת התביעה הכספית ולפיכך חוזה השכירות לא הופר ולא קמה לעמידר עילת פינוי בגין הפרת חוזה.
לדבריו, עצם הגשת התביעה, כמוה כהודעת ביטול חוזה השכירות ועל כן על הנתבעת לפנות את הדירה עד ליולי 2005.
(ת.א 88727/96).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
