ברבעון הראשון של השנה עזבו את ישראל 2,000 עובדים זרים חוקיים, ומספרם במארס הגיע ל-65,400. זאת, אחרי שבמחצית השנייה של 2004 גדל מספרם ב-5,400. כך עולה מדיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. הנתונים לא כוללים מטפלות המבוטחות ישירות בידי קשישים.
מספר העובדים הזרים החוקיים בבנייה ירד ב-1,000, ל-10,000 איש, ובחקלאות ירד מספרם ב-900, ל-25,500. בשירותים העסקיים הם פחתו ב-400, ל-7,200, מתוכם 200 בחברות כוח-אדם; בתעשייה ירד ב-300, ל-5,000; בשירותי אירוח ואוכל ירד המספר ב-200, ל-2,200, ובשירותי הבריאות נוספו 800 עובדים זרים חוקיים ל-15,500, כולם בתחום הסיעוד.
על פי נתוני הלמ"ס, בסוף 2004 היו בארץ 226.6 אלף עובדים זרים - 8.6% מכלל המועסקים במשק - מתוכם 66,300 חוקיים (29.3%), והיתר בלתי-חוקיים.
במגזר העסקי הועסקו 221.1 אלף עובדים זרים - 11.6% מכלל העובדים היצרנים. 72.5% מהם בלתי-חוקיים. רק תחום הסיעוד נבדל, כשכמעט 100% מהעובדים חוקיים, מבוטחים בידי המעביד, ומדווחים לביטוח לאומי.
השכר הממוצע (ברוטו) לעובד זר חוקי במארס היה 4,103 שקל, יותר מכפול מזה שקיבלו 700 אלף עובדים ישראלים, שהשתכרו במארס פחות מ-2,000 שקל ברוטו. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובד זר חוקי שולם בתעשייה - 7,305 שקל, ואילו השכר הנמוך ביותר שולם בשירותי הבריאות - 2,050 שקל.
בחקלאות שולמו 3,987 שקל, בבנייה - 5,221 שקל, ובשירותי אירוח ואוכל - 5,272 שקל. בשירותים העסקיים שולם שכר ממוצע של 4,783 שקל, ובחברות כוח-אדם שולם שכר בסך 3,558 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
