ניכוי פחת בשל דמי שכירות מראש

ברשימה במדור זה מ-15.6.98 - "חכירות לתקופה הפחותה מ-25 שנה" - העלו המחברים, ד"ר אברהם אלתר ועמיחי פרי, סוגיות מס - בדבר אופי ההכנסה ודרך מיסויה - בשל חכירות (מקרקעין) לתקופות של עד 25 שנה.

אין ספק כי מדובר בנושא חשוב ומהותי, שמן הראוי לעסוק בו ולהכיר את היבטי המס השונים הכרוכים בו מבעוד מועד, ויש לקוות כי גם נציבות מס הכנסה תכיר בכך, ואף תבהיר לציבור הנישומים את עמדותיה בנדון.

מכל מקום, ראיתי לנכון להביא בפני הקוראים כי להערכתי, קיימת אפשרות נוספת למיסוי עיסקאות של השכרת (החכרת) נכסים לטווח ארוך, בהן נתקבלו דמי השכירות (החכירה) מראש. כוונתי לקביעת ההכנסה החייבת, על בסיס "מזומנים", בשנת המס בה נתקבלה ההכנסה בפועל (ראה הוראות סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה), תוך ניכוי מלוא סכום הפחת (הראוי לניכוי) שמתייחס לתקופת ההתקשרות. בדרך זו תושג הקבלה נאותה, לעניין קביעת ההכנסה החייבת, בין ההכנסות לבין ההוצאות ותימנע תופעה - בלתי סבירה בעליל - לפיה ישולם מס בשל הכנסה פיקטיבית.

הנני ער לכך שמקובל לתבוע ניכוי פחת, על בסיס אחוזים ממחירו המקורי של הנכס, בשל כל שנת שימוש, כשלעצמה, אך איני רואה כל מניעה - חוקית או מקצועית - להקדים את תביעת הניכוי בשל פחת, אם נתקבלה הכנסה מראש המדווחת למס הכנסה על בסיס "מזומנים", בהתאם להוראות סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה.

יתרה מכך, הבא ונדמיין מצב בו נישום מסויים, המדווח על הכנסותיו בשיטת "מזומנים", קיבל הכנסה מראש בסכום מסויים, בשנה מסויימת, וכן גם שילם מראש עמלה ספציפית, בשיעור של %20, בשל ההכנסה שקיבל. איש לא יעלה על דעתו, בנסיבות אלו, לחייב את הנישום בתשלום מס, בשנת קבלת ההכנסה, בשל מלוא סכום התקבול - ברוטו - ומובן כי יותר לנישום לנכות את סכום העמלה, ששולם מראש, מהכנסתו החייבת.

לעניות דעתי, אין כל הבדל בין נישום (המדווח על בסיס "מזומנים") המבקש לנכות הוצאה מראש, ששולמה בפועל, המתייחסת באופן ספציפי להכנסה מראש שנתקבלה, לבין נישום, כאמור, המבקש לנכות מהכנסתו החייבת פחת בשל תקופת השכרה (חכירה), שההכנסה בגינה נתקבלה בפועל.

יש הטוענים, כי העובדה שהמחוקק קבע, בסעיף 8ב לפקודה, הוראות ספציפיות לניכוי הוצאות, שהוצאו בשנות המס שלאחר קבלת ההכנסה, מעידה - לכאורה - על הדרך הנאותה לתבוע ניכוי הוצאות, לרבות פחת, במהלך כל אחת משנות המס שבתקופת ההשכרה (החכרה). לטעמי, אין ממש בטיעון זה, ויש ליישם את הוראות המחוקק (במקרה זה ובמקרים אחרים) בהתאם לתכלית החקיקה. לאמור: בראש ובראשונה ינוכו הוצאות בשל ההשכרה על בסיס "נכון", תוך הקבלת ההוצאות להכנסות. אם במהלך תקופת ההשכרה יוציא הנישום הוצאות נוספות, בייצורה של ההכנסה שכבר דווחה, אזי יופעלו, בשל אותן הוצאות, ההוראות הספציפיות הכלולות בסעיף 8ב לפקודה.

על מנת למנוע אי הבנות, יודגש כי הנאמר לעיל מתייחס אך ורק לאירוע בו נתקבלה הכנסה מראש, החייבת במס בשל קבלתה.

הערת העורך: פתרונו של נדב הכהן מקורי וצודק ובעל אחיזה מילולית בלשון החוק. עם זאת, סביר שרשויות המס לא יקבלוהו וסיכוייו בבתי המשפט אינם ברורים