"בזמן מלחמה, תעשיית המזון המקומית היא זו שממלאת את המדפים בסופר"

הכתבה בשיתוף אסם

תחילת שנות ה-2000 נקלעה ישראל למשבר מים, הציבור נקרא לחסוך במים תחת הסיסמה "ישראל מתייבשת" והמדינה יצאה לפרויקט אדיר של בניית מפעלי התפלה, אשר בזכותם אזרחי ישראל נהנים כיום מאספקה סדירה של מי שתייה ורחצה. מלחמת 'חרבות ברזל' המחישה כי לא רק מים הם משאב לאומי קריטי, אלא גם המזון המקומי. בזמן שמדינות מטילות סנקציות על ייצוא לישראל - ברור מאי פעם כי המדינה חייבת להבטיח את היכולת שלה לספק מזון לאזרחיה בכוחות עצמה.

צורך זה עולה בין השאר מנייר עמדה שפרסם לאחרונה המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב: "המלחמה חידדה את ההבנה כי החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, ביכולת לייצר ולספק את המזון גם בשגרה וגם בחירום. תלותה של מערכת המזון הישראלית ביבוא עלולה לערער את יציבותה מול האתגר הכפול - שינויים אקלימיים, העלולים להפחית את היקף התבואה המיוצרת במדינות המייצאות לישראל, וסיכונים גיאו-פוליטיים, שעלולים לפגוע בנתיבי היבוא".

גם בממשלת ישראל זיהו את הצורך להבטיח את ביטחון המזון של המדינה. בחודש מרץ הודיע משרד החקלאות כי הוא מגבש, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, תוכנית לאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, עם יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040. זאת, לדברי המשרד, במטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקה סדירה של מזון בר-השגה לטווח הבינוני והארוך.

לדברי גידי גולדמן, מנהל מפעל אסם שדרות, ייצור המזון בישראל מתבצע הן על ידי ענפי החקלאות והן על-ידי מפעלי המזון. מחצית מהמפעלים בישראל הם מפעלי מזון (2,400 בסך הכל), והם מעסיקים כ-80 אלף עובדים, שהם כ-20% מעובדי התעשייה. בחודשים הראשונים למלחמה, כשהציבור הסתער על רשתות השיווק ומילא את המזווה, הממ"ד והמקלט במלאי חירום של מוצרי מזון יבשים כמו פסטה, אורז וחטיפים - המפעלים האלה עבדו מסביב לשעון כדי לספק את הצרכים הטבעיים.

"כשיש הצטיידות המונית של הציבור במזון, כפי שהיה אחרי ה-7 באוקטובר, היכולת להגיב באמצעות יבוא מאוד מוגבלת, כי זמני האספקה הרבה יותר ארוכים. התעשייה המקומית יכולה וצריכה להגיב מהר יותר. גם המוטיבציה והמחויבות של העובדים להמשיך לייצר בעת משבר יותר גבוהה מאשר המוטיבציה של יצרן ממדינה אחרת, כי הם חלק מהחברה הישראלית", מסביר גולדמן, שהמפעל שבראשו הוא עומד בעיר הדרומית, הוא אחד מאלו שנדרשו לעבוד בקצב מוגבר בחודשים האחרונים, למרות המחסור האדיר בכוח אדם.

 גידי גולדמן, מנהל מפעל אסם שדרות / צילום: דור סבג

"הרגשנו שהתפקיד שלנו הוא לדאוג לאספקה שוטפת"

במקרה של המפעל בשדרות, האתגר היה מורכב במיוחד, מאחר שהמפעל ממוקם באחד ממוקדי מתקפת ה-7 באוקטובר ורבים מעובדיו נפגעו ישירות, למרות זאת, רק ארבעה ימים אחרי תחילת המלחמה, החברה הפעילה מחדש את קווי הייצור. "המוטיבציה של העובדים לחזור לעבוד כמה שיותר מהר היתה מדהימה", מספר גולדמן. "העובדים פונו לאילת ולמקומות מרוחקים אחרים, אז שכרנו דירות ובתי מלון בטווח של שעה נסיעה מהמפעל כדי לאפשר להם להגיע לעבודה. שכרנו עבורם גם אוטובוסים ממוגנים ופעלנו בשיתוף פעולה עם צה"ל ופיקוד העורף. חלק מהמעטפת כלל פגישות של העובדים עם אנשי חוסן. הרגשנו שהתפקיד שלנו הוא לדאוג לאספקה שוטפת של מזון בזמן מלחמה. זו היתה התחושה בכל הדרגים, החל ממנכ"ל אסם אבי בן אסאייג, שהעביר את לשכתו לשדרות ימים אחרי ה-7 לאוקטובר, ועד לאחרון העובדים. חשוב לזכור שבזמן מלחמה, תעשיית המזון המקומית היא זו שממלאת את המדפים בסופר".

הכשרות למקצועות הטכנולוגיה בתעשייה - לפרטים נוספים על קרן 'אסם שדרות' הקליקו כאן>>

גולדמן מדגיש כי מלחמת 'חרבות ברזל' אינה הפעם הראשונה שבה מודגמת החשיבות של ייצור מקומי לביטחון המזון של ישראל. "גם במהלך משבר הקורונה, כששרשראות האספקה בעולם קרסו, הייתה זו התעשייה הישראלית שהמשיכה לפעול ולספק את צרכי המדינה והתושבים. היום ברור לכולם שחשוב לשמור על עצמאותה התזונתית של ישראל. בשנים האחרונות ראינו גם את ההשפעה של מלחמת רוסיה-אוקראינה על אספקת חומרי גלם כמו חיטה, קמחים ושמנים. פעם אחר פעם בצמתים האלה, התעשייה המקומית והחקלאות הן שממלאות את המדפים ודואגות שהחוסרים יהיו מינימליים".

המפתח לעתיד תעשיית המזון - השקעה בטכנולוגיה

בעוד ממשלת ישראל מגבשת תוכנית להבטחת בטחון המזון של ישראל, בתעשייה עצמה לא ממתינים ופועלים להגדלת יכולות הייצור, בעיקר באמצעות השקעה בטכנולוגיה. "השקעה בטכנולוגיה היא המפתח להבטחת עתיד תעשיית המזון", אומר גולדמן. "אנחנו, באסם נסטלה, משקיעים עשרות מיליוני שקלים בהרחבת קווי ייצור, במיכון תהליכי ייצור, אוטומציה ובחדשנות מוצרית. ההשקעות בטכנולוגיה חיוניות מכמה סיבות: ראשית, כדי שקצב הייצור ידביק את קצב הגידול באוכלוסייה; שנית, כדי להתגבר על המחסור החריף בעובדי תעשייה; ושלישית, כדי להוריד את עלות הייצור ולהיות תחרותיים בהצעת הערך. במקביל, אנחנו משקיעים מיליוני שקלים בחינוך טכנולוגי, מתוך הבנה שבטווח הארוך תעשיית המזון תזדקק ליותר עובדים בעלי רקע טכנולוגי ופחות לידיים עובדות כבעבר".

דוגמה להשקעה בחדשנות מוצרית היא הבמבה במילוי - מוצר שפותח במפעל אסם - שדרות ומיוצר בו באופן בלעדי. מדובר בפיתוח מורכב שהחל לפני כמה שנים, עם השקת במבה נוגט, אולם החברה ממשיכה לפתח יכולות חדשות, מרחיבה קווי ייצור ומגדילה את הייצוא לחו"ל. מוצר נוסף שפותח במפעל הוא "הרטבים עם העניבה הירוקה" - סדרת רטבים שמיוצרים מחומרים שניתן למצוא במזווה בכל בית.

גם המלחמה מהווה השראה לחדשנות מוצרית: "אחד המוצרים החדשים שפיתחנו ויצא לשוק בחודש האחרון הוא 'מנה חמה' מק אנד צ'יז", מספר גולדמן. "פיתחנו אותו בעקבות ביקושי שיא ל'מנה חמה' מפרוץ המלחמה, הן מצד חיילים ובני משפחותיהם והן מצב הקהל הרחב. אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לעמוד בצרכים. המלחמה תיגמר, ונקווה כולנו שמוקדם ככל הניתן, אבל חשוב שגם ביום שאחרי, נזכור כי תעשיית מזון מקומית חזקה היא תנאי הכרחי להגנה על ביטחון הלאומי והביטחון התזונתי של מדינת ישראל".

הכשרות למקצועות הטכנולוגיה בתעשייה - לפרטים נוספים על קרן 'אסם שדרות' הקליקו כאן>>