"בגיל 27, כאמא לשלושה ילדים, התחלתי תהליך גירושין מורכב וממושך. ההתמודדות האישית והמשפחתית הייתה לא פשוטה. חוויתי דחייה חברתית וקהילתית; אנשים דיברו עליי ולא דיברו איתי, חברות התעלמו ממני והתייחסו לגירושין כאל מחלה מידבקת, אנשים ניסו לנצל את הסטטוס המוחלש שלי לטובתם האישית. בהתחלה חשבתי שזה הסיפור האישי שלי, אבל מהר מאוד הכרתי חברות נוספות, גרושות ופרודות, והבנתי שהסיפור הוא של כולנו, ושל כל הקהילה החרדית - מעמד האישה בתוכה וקבלת השונה. כשהבנתי שאין מענה אפקטיבי לנשים במצבי, החלטתי להיות זו שפועלת לשינוי המצב. הקמתי את 'באשר תלכי'. אנחנו קהילה תומכת המלווה יד ביד את הנשים המתמודדות עם הליכי גירושין ללא שיפוטיות ודעות קדומות".
"היה סיכון שהארגון יסומן בחברה החרדית כארגון המנסה לערער על מוסדות המשפחה והקהילה. בעבודה אסטרטגית ובמיתוג נכון, הצלחנו להעביר את המסר שאנו לא ארגון שפועל נגד אף גוף או אף גורם, וגם לא ארגון ששונא גברים, אלא ארגון שמתאים לצורכי הנשים החרדיות והדתיות בתקופת המשבר ומסייע להן להתגבר ולהפוך את האתגר למקפצה".
"אחת ליומיים יש נקודות משבר. להקים בקהילה החרדית ארגון נשי-חברתי-פמיניסטי שמתעסק בגירושין, זה להתעסק עם הצדדים הפחות מחייכים של המציאות. יש הרבה מקרים קשים מאוד של אלימות, פגיעות בתוך המשפחה, השתקות ואיומים על הנשים. יש מקרים קורעי לב של נשים המופרדות מילדיהן בתהליך הגירושין ללא רצונן, וסיפורי ניצול נשים במצב מוחלש. בכל פעם שאני חושבת ששמעתי את הכול, מגיע מקרה חדש שמלמד אותי שגם לרוע, כמו לטוב, אין גבולות. פעמים רבות אני מתעייפת מהעבודה האינטנסיבית, מהלחץ התמידי ומהרצון לסייע גם כשאין מספיק אמצעים".
