"כעורכת דין פגשתי נשים שחיות בפוליגמיה שהגיעו למרכז זכויות האישה הבדואית של עמותת 'איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי', וממש זעקו לעזרה. מדובר בנשים מוחלשות שהתופעה פוגעת בהן, בילדיהן ובכלל החברה הבדואית. ההשתקה הצורמת של התופעה וה'נורמליזציה' שלה דחפו אותי לצאת למאבק למען הנשים הללו, מתוך אמונה שהן ראויות לחיות בכבוד ובשוויון. כאקטיביסטית בדואית, ששפר עליה גורלה ורכשה ידע, כלים ויכולות - ראיתי חובה אישית לפעול לעצירת מסע ההשפלה והייסורים שחוות נשים במעגלי הפוליגמיה".
"הקמת ועדה בין-משרדית, מטעם משרד המשפטים, אשר בוחנת כיום מענה מערכתי לטיפול בתופעה, תוך התייחסות להשקעה בנשים, בילדיהן ובצורכיהן הייחודיים, לא רק מהפן המשפטי".
"התרחשה בסוף 2015, כשהשתתפתי בפאנל פמיניזם בדואי. לאחר שהצגתי את עמדתי, הותקפתי אישית באמצעות קמפיין דה–לגיטימציה שהתחולל נגדי ברשתות החברתיות. עיתונאים בדואים וגברים בדואים, שהובילו את ההתנגדות, איימו עליי, פגעו בשמי הטוב ונאלצתי להגיש תלונות במשטרה ותביעה בבית המשפט. למרות ההתנגדות העצומה והאלימות, לא יכולתי להרשות לעצמי להישבר".
"ד"ר נאול אסעדאוי, רופאה וסופרת מצרית. היא אישה מהפכנית שדיברה על מה שאסור היה לדבר עליו בחברה הערבית, היא יצאה נגד אלימות במשפחה, נגד פוליגמיה ונגד מילת נשים, וקראה לשחרור ולשוויון. היא נרדפה, ספריה הוחרמו, היא נכלאה ודמה הותר, אך היא המשיכה להיאבק. יש לה אמירה מפורסמת: 'מהפכות אינן מתרחשות בסתר, המהפכה והכתיבה אינן יודעות סודיות... תרסקי את המנעול ותכתבי באור. תכעסי ותחוללי מהפכה, ואל תחדלי מלעשות זאת'".
