גירעון (עודף) תקציבי

ברקע הביקורות נגדו וחוסר הוודאות הכלכלית בשל המלחמה, השר בצלאל סמוטריץ' לוחץ על פקידי האוצר לפרסם את התחזיות המעודכנות להכנסות המדינה ולגירעון כדי לגבש את תקציב 2024 • אולם בכירי המשרד מתנים את פרסום הנתונים העדכניים בעתיד הכספים הקואליציוניים - שטרם הוכרע ע"י השר • במקביל, מפלגת המחנה הממלכתי דורשת מסמוטריץ' לשחרר את הכספים הנותרים בהקדם

דווקא אחרי התחזית שפרסמה ביום שני חברת דירוג האשראי S&P לכלכלה הישראלית תחת המלחמה, הבורסה בתל אביב נצבעה ירוק, ומדד הפחד ירד • מומחים מסבירים כי המשקיעים כבר תמחרו האטה במשק וזינוק בגירעון בשיעורים הרבה יותר גבוהים מאלה שצפו בסוכנות הדירוג

בסוף אוקטובר קפץ הגירעון המצטבר של ישראל לאורך 12 החודשים האחרונים לרמה של 2.6% תוצר, השקולים ל-47.2 מיליארד שקל • עם זאת, גורמים בחשכ"ל מסבירים כי הוצאות ממשלתיות רבות, כמו תשלום ימי המילואים למגויסים והתשלום למלונות שמאכלסים כרגע 90 אלף מפונים, יימדדו החל בדוח הגירעון החודשי הבא של האוצר

היקף גיוס החוב הממשלתי צפוי לזנק בשנה הקרובה בעקבות המלחמה • העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, שמייקרת את עלויות הגיוס בחו"ל, תוביל לגידול משמעותי בחלקם של הגופים המוסדיים ברכישת אג"ח ממשלתיות • וגם - האם ומתי יצטרף בנק ישראל לרכישות?

"השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה לעומת הסבבים הקודמים", אומרים במרכז מאקרו למדיניות כלכלית, שם צופים כעת גירעון של עד 115 מיליארד שקל בשנה הבאה • "הפגיעה הממשית בעסקים - בתחילת 2024"

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס חשף הערב כי עד כה, בעקבות המלחמה נפגע התוצר ב-10 מיליארד שקל - בהערכה ראשונית • לדבריו: "לממשלה, לציבור ולמערכת הביטחון יש תפקיד במיתון ההשפעה הכלכלית של המשבר"

שיחה עם רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, על החברים הטובים שאיבד בשבועות האחרונים, הטלטלה שהכלכלה הישראלית תעבור בעקבות האסון בעוטף עזה והסמכויות החריגות שצריך לתת עכשיו לפרויקטורים • האזינו

בחשב הכללי מעריכים כי לא צפויה הורדת דירוג אשראי בקרוב, אולם הם עצמם מטילים ספק בתחזית הגירעון האופטימית למדי שהציג רק השבוע בנק ישראל • בנוסף לכך, בשבוע האחרון סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל מרמה יציבה לשלילית, אולם את הדירוג עצמו הותירה ברמתו הגבוהה

קרן הפיצויים של מס רכוש אמורה הייתה לממן את המענקים לעסקים והנזק ליישובים שנפגעו מהמלחמה • אלא שגורמים באוצר מעריכים שיותר ממחצית מהסכום שבקרן, ייגמר עד סוף החודש

במבצעים הקודמים בעזה ספגה כלכלת ישראל את העלות ללא קושי, אבל הפעם, בין היתר, בגלל הצרכים האזרחיים העצומים שנוצרו, גובר הצורך להתארגנות כלכלית מחודשת בכל הנוגע לתקציב המדינה • מהן הסכנות המיידיות למשק ומהם הצעדים הדרושים כדי להתגבר עליהן

כרגע ישראל היא משפחה אחת גדולה, שגילתה לחרדתה שאחד מילדיה, ובעצם רבים מהם, זקוקים לניתוח או לתרופה יקרה, ובתגובה מוכרים כל מה שיש כדי להציל ולשקם חיים שנחרבו • אבל בתום המלחמה נצטרך להתמודד עם הבור הכלכלי שייפער

ירום אריאב קורא לצמרת הכלכלית לעבור ל"מצב חירום" כדי לתת לתושבים המפונים פתרונות נדיבים בטווח המיידי • לדבריו, אפשר לממן את צורכי הלחימה תוך הסטת הכספים הקואליציוניים ומבלי להגדיל את התקציב, וכך למתן את תפיחת הגירעון: "קריטי להחזרת אמון הציבור"

אורי גרינפלד, אסטרטג ראשי בפסגות, אומר בשיחה עם גלובס כי באוצר יצטרכו לתכנן מחדש את תקציב המדינה בשל המצב • "לרכז מאמץ במלחמה ובפיצויים"

בזמן שהמשק משותק ומאות אלפים מגויסים, באוצר עדיין מתמהמהים עם חלוקת תקציבי חירום • הקולות שעולים מהשטח, וגם מתוך משרד האוצר עצמו, מציגים תמונה של בלגן, חוסר מענה ואפילו מאבקים פוליטיים • בכירים במשק: "יכול להיות שהגירעון יעלה ל־10%. אז מה?"

פרופ' ליאו ליידרמן מעריך לחימה ממושכת שתוביל ל"התמתנות ניכרת בצריכה הפרטית, בתיירות ופנאי" • לטענתו מותר במצב הקיים לחרוג מיעדי הגירעון והאינפלציה, והוא מציע להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית: "יתרום להבטחת היציבות הפיננסית"

הנתונים הם גירעוניים בשני צידי המשוואה, כלומר ירידה בהכנסות המדינה אל מול עלייה בהוצאות של הממשלה • השפעות הלחימה על מצבה הפיסקאלי של המדינה יורגשו החל מהדיווח החודשי הבא של האוצר