הרבנות הראשית

אין דין ואין דיין: אגף האגונות ברבנות פועל ללא קריטריונים ברורים, אחידים ושוויוניים, ללא דיווח לבית הדין ולנשים העגונות, ללא ביקורת וללא פיקוח • נשים רבות שתיקן מועבר לאגף נותרות במצוקתן, בסחבת בלי נגמרת וללא מוצא

הקושי של המדינה להסדיר את הבירוקרטיה הנדרשת על מנת להפעיל את הרבנות לכשרות ארצית המעניקה כשרות ביישובים הערביים, באופן מסודר, יפתרו ביום שבו הרבנות הראשית תאפשר לגופי כשרות פרטיים להעניק כשרות

ההלכה היהודית לא אוסרת השגחה על הכשרות ע"י נשים, הרבנות הראשית לישראל מאפשרת לנשים להיבחן ולקבל תעודה רשמית של משגיחת כשרות, לא מעט רבנים גורסים, שנשים, שמכירות את עבודות הבישול והאפייה, מעיסוקן היומיומי בבית, עדיפות על בחורי ישיבה, שספק אם כף רגלם דרכה במטבח לפני שהפכו למשגיחי כשרות

כללי כשרות חדשים לפטל שעלולים להעלים אותו מהמדפים בסופר ודרישה להדביק מדבקות על מאפים חלביים שגרמו למאפייה ותיקה לוותר על תעודה של הרבנות • אלה רק שני אירועים מהתקופה האחרונה שעוררו מחדש את הדיון על מונופול הכשרות של הרבנות הראשית • מסעדנים וארגון צהר מדווחים על התעניינות גוברת בפיקוח דתי אחר על המזון

לבעלי עסקים שמעוניינים בתעודת כשרות אין ברירה אלא לשלם כל מחיר בו תנקוב הרבנות הראשית, שהחוק מעגן את המונופול שלה בתחום • בחיפוש אחר פתרון שישמור על אחדות ישראל ויקל על יוקר המחיה, צריך לזכור שהפיקוח הצרכני הוא החזק ביותר

ראשי המפלגות בגוש השינוי החליטו על אימוץ הגישה של ארגון צהר, שמגיע מהזרם האורתודוקסי אך נחשב מתון יחסית, והחלת שינויים משמעותיים בתחומים שבהם לרבנות הראשית יש שליטה מוחלטת • אלא שכל זה עשוי להיות לא יותר מאיתות לחרדים להצטרף לממשלה

בגוש השינוי מתכוונים לאמץ את הגישה של ארגון צהר ביחס לנושאי דת ומדינה, ולהחיל שינויים משמעותיים בנושאי ליבה בהם עוסקת הרבנות הראשית • כיצד צפויים להשתנות החוקים ביחס לכשרות, נישואים ואולי אפילו גיור, והאם השימוש בקלף "דת ומדינה" הוא לא רק מקל כדי לשכנע את המפלגות החרדיות להצטרף לממשלה?

אם בעבר עסקים שהתהדרו בתעודה של "השגחה פרטית" היו עסקים קטנים או שוליים, שרוב הציבור המקפיד על כשרות הדיר מהם את רגליו - בשנה האחרונה אנו עדים לתופעה שצריכה להטריד מאוד את הרבנות

מי שעוד לא התעורר, חייב להבין: הכוח של הרבנות לאשר גופי כשרות בחו"ל הוא סיפור שמשפיע על כולנו • כל מוצר שאתם רואים בסופר, שיובא מחו"ל עם המילה "כשר", גם כזה שלא בהכרח קשור למזון, צריך לקבל אישור של הרבנות הראשית אם הוא רוצה לקבל את המילה "כשר" • זה משפיע על כולנו, והגיע הזמן לתקן זאת

הסיפור הכלכלי הגדול שכמעט ולא מדברים עליו הוא הכשרות על מוצרי יבוא • מנגנון הכשרות על יבוא פוגע בתחרות ומצמצם בעשרות אחוזים את היצע המוצרים שניתן להביא לארץ, ולאופן בו מנהלת הרבנות את מערך השחיטה בחו"ל, יש השפעה עצומה על עלויות היבוא של הבשר

יהודים מקהילת יוצאי אתיופיה לא צריכים להוכיח דבר • אנו יהודים בדיוק כמו כל שאר עם ישראל, והרבנות חייבת להפסיק לפקפק בכך

קופות החולים מסוגלות להוציא לפועל מבצע חיסונים של מיליונים בתוך שבועיים, והרבנות הראשית לישראל לא מצליחה במשך עשרות שנים אפילו לתכנן מערך להעסקת 4,000 משגיחי כשרות • בין אם הרבנות לא רוצה או שהיא פשוט לא מסוגלת – אסור שהמצב הזה ימשך

לקראת היציאה ממשבר הקורונה חייבים לעשות הכול כדי להקל על בעלי העסקים • ביטול מונופול הרבנות בכשרות הוא צעד ראשון מתבקש

החיילות שמבקשות להיבחן לשירות בסיירות וביחידות מיוחדות, לצד רבניות וראשות בתי מדרש שמבקשות להיבחן במבחני ההסכמה לרבנות, מובילות את אותה המהפכה: הדרישה לעצור הדרת נשים

המשרד לשירותי דת והרשויות המקומיות משקיעים משאבים גדולים של זמן וכוח אדם לגיבוש הרכבי מועצות דתיות • אך הדרך שקבע החוק היא בלתי אפשרית ליישום, והפתרון המשני שנותן החוק הוא מינוי פוליטי של פקידים, ניהול כושל, השקעת מיליוני שקלים בחשבים מלווים, ופגיעה קשה במתן שירותי הדת לאזרח - המצב הזה לא יכול להימשך

במדינה היהודית היחידה בעולם בה הדת ושרותי הדת הנם חלק בלתי נפרד ממנה, והמחויבות האזרחית כוללת מימון מוסדות הדת, רבנים ראשיים, רבני ערים ושכונות, מועצות דתיות, אין באמת מענה לצורך התרבותי-זהותי-יהודי, באמצעות הרבנות הראשית