פיקדונות

משרד האוצר הציג ניתוח של הפקדות הציבור לתוכנית החיסכון הממשלתית, ממנו עולה כי החמישונים התחתונים באוכלוסייה מעדיפים את הביטחון בפיקדונות הבנקים, בעוד העשירונים העליונים מעדיפים את התשואות העודפות של השקעה דרך קופות הגמל

בהודעה לקראת ראש השנה מגלה בנק ישראל כי הציבור הישראלי מחזיק כיום בנכסים פיננסיים בהיקף של 3.9 טריליון שקל, גידול של 2.5% מאז תחילת אפריל • הגידול בנכסים הפיננסיים ברבעון השני היה מהיר כפליים מקצב הצמיחה של המשק

במסגרת הגיוס מציעה הראל אג"ח בתשואה של 0.45% צמוד לריבית בנק ישראל, עם קרן שתיפרע בתשלום אחד ביולי 2024 • אלה פיקדונות הייתה הראשונה שזיהתה את חלון ההזדמנויות לביצוע הנפקות המיועדות להשקעה בפיקדונות בנקאיים

איך זה שחברה עם פיקדונות והלוואות, לא משתמשת בפיקדונות להחזר ההלוואות? • ובכמה היה צפוי להשתנות השווי של פוקס אם הייתה משתמשת במזומנים לפירעון הלוואות?

המשקיעים בפיקדונות הם "הבנק של הבנק" – אז למה הם מסתפקים בריבית נמוכה, והאם הם יכלו לקבל יותר? • וגם: לאן "הלך" הרווח של הבנק מהפעילות המקומית?

כיצד פתיחת קרנות נוספות וניהול הפיקדונות מאפשרים תשתית לפרוע קרן מסוימת תוך שמירת הוותק?

חברה בפירוק הגישה ערעור על פסיקה שחייבה אותה בתשלום פיצויים לעובד • עד להכרעה בערעורה הפקידה החברה את הסכום בפיקדון בביה"ד לעבודה • העליון קבע כי המנהל המיוחד של החברה אינו יכול לדרוש את השבת כספי הפיקדון לקופת הפירוק, בנימוק שלא מדובר בנכס של החברה

ביהמ"ש העליון קבע כי חברה משפחתית תוכל לפנות לרשות המסים כדי לתקן מיסוי ני"ע זרים עבור שנים שבהן לא הוכר הפסד מני"ע אלה, שמקורו בירידת שער חליפין

ועדת שטרום המליצה על החלת ביטוח פיקדונות לכל המערכת הבנקאית • באוצר התנגדו ומוכנים למנגנון דומה שיפעל רק על שחקנים חדשים

פיקדון מט"חי אינו מאפשר לקזז הפסדים כתוצאה מירידה בשער החליפין, כנגד רווחים מהריבית • הדבר מייצר מצב אבסורדי, שבו נישום יכול לשלם שוב ושוב מס על אותה עליית ערך של הפיקדון במקרים ששער החליפין יורד ועולה בחזרה, וחוזר חלילה

גם דפוזיטיב של יוסי ארד שוב פועלת בכיוון גורם בענף: "הציטוטים שהחברות מקבלות מהבנקים השתפרו, אבל עדיין לא מאפשרים הנפקה"

בעוד חשבונות העו"ש שלנו תפחו, היקף הפיקדונות לטווח קצר נמצא במגמת ירידה ורושם צמיחה נמוכה משמעותית לעומת צמיחת כלל נכסי הציבור ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

יוסי ארד ודודו זקן לא מצליחים לקבל מהבנקים ריבית במרווח אטרקטיבי ■ הבנקים: אין כרגע הצדקה להציע ריבית טובה יותר לפיקדונות אלה

חברת דפוזיטיב של אסף חסון יחד עם איש הפיננסים יוסי ארד ועו"ד ארז רוזנבוך מקדמים הנפקת אג"ח, שתמורתה תופקד בפיקדונות ארוכי-טווח

בתביעה בהיקף 250 מיליון שקל ובקשה לאישורה כייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט, נטען כי זו מחזיקה שלא כדין בפיקדונות בהיקף מאות מיליוני שקלים, וכי הגם שהתיקים נסגרו, היא לא משיבה את הכספים לצדדים ■ לטענת המבקשים, הנהלת בתי המשפט פועלת בניגוד לנהליה

הריביות הנמוכות שמציעים הבנקים על פיקדונות והתשואות הנמוכות באג"ח יוצרות יתרות הולכות ותופחות של מזומנים בפורטפוליו של משקיעים רבים ■ אחד הפתרונות האפשריים למצב זה הוא ה-FRN - שטר חוב סחיר צמוד למדד שמקנה הגנה מפני שינוי בגובה הריבית • ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות