טיפים יעילים ממומחי מיסוי לקראת סוף השנה האזרחית

להיזהר מהשארת יתרות חובה של יחיד בחברה

עוה"ד טלי ירון-אלדר ורני שורץ, ירון אלדר פלר שורץ ושות'

יתרות חובה - לא אחת, במהלך הרגיל של העסקים, נוצרות בספרי חברות יתרות חובה של בעלי המניות. יתרות חובה נוצרות כשהחברה נושאת בהוצאות שונות עבור בעל המניות, או כשבעל המניות מקבל כספים מהחברה, שאינם משכורת או דיבידנד. בעל המניות המקבל כספים, מחויב בהשבתם לחברה. ואם לא ישיב כספים אלו, הנחשבים למעין הלוואה שנטל מהחברה, עלולות רשויות המס לראות ביתרות כדיבידנד או משכורת של בעל המניות, ולחייבו בתשלום מס בגין כספים אלו.

מוצע לקראת סוף שנת המס לבחון את היקף יתרות החובה, כדי שלא תיווצר חשיפת מס מהותית. כדי לצמצם את החשיפה, ניתן לפעול בשלוש דרכים: האחת, כיסוי יתרות החובה, באמצעות כספים פרטיים המוחזרים מהיחיד לחברה. השנייה, מכירת נכס לחברה. שלישית, גיבוש יתרות החובה במסגרת של הסכם הלוואה הכולל את כל המאפיינים של הלוואה עם החברה. עמידה דווקנית במאפייני הסכם הלוואה שכזה, לרבות היות ההסכם בכתב, ציון גובה הריבית, מועד ההחזר, ותשלום הריבית בפועל, הינם קריטיים ונבחנים תחת זכוכית מגדלת על-ידי רשויות המס, שעשויות שלא לקבל את ההסכם למרות העמידה בתנאים שהתוו בפסיקה. הנושא מטופל על-ידי רשויות המס באופן שוטף ובמיוחד על רקע העיסוק העכשווי ב"חברות הארנק".

הגשת דוחות מס במועד - קיימת חשיבות להגשת דוח מס אישי במועד עבור החייבים בהגשתו של דוח, וזאת משתי סיבות עיקריות. הראשונה, הגשת דוחות באיחור, לאחר ה-30 באפריל ליחיד ו-31 במאי לחברה, גוררת הטלת סנקציות לרבות קנסות, שלילת פטור מניכוי מס במקור, ואף סנקציות פליליות. נישומים שמיוצגים על-ידי רו"ח או יועצי מס, יכולים ליהנות מאורכות להגשת הדוחות, כל עוד הדוח נכלל במסגרת מכס האורכות של המייצג, ועל הנישום לוודא זאת מול מייצגו. שנית, במידה שההארכה או האיחור מתמשכים מעבר לשנת המס הנוכחית, נחשף הנישום לתקופת ביקורת נוספת. כלומר, ברגע שמפספסים את שנת המס להגשת הדוח, ההתיישנות של הדוח נדחית בשנה. באופן זה, במקום שניתן יהיה לערוך ביקורת בפרק זמן של 4 שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח, ניתן יהיה לבקר את ספרי החברה שנה נוספת. נדגים: דוח לשנת 2015 שהוגש ביום 31.12.2016 ניתן לערוך ביקורת במשך 4 שנים מתום שנת המס, ואם הוגש ביום 1.1.2017, ניתן לערוך ביקורת במשך 4 שנים מתום שנת המס, כלומר פקיד השומה "מרוויח" שנת התיישנות בשל איחור של יומיים בהגשת הדוח.

גילוי מרצון לפני התחלת חילופי המידע ב-OECD

עו"ד קרן זרקו זמיר, מומחית למיסוי פלילי ואזרחי בזרקו זמיר

נוהל גילוי מרצון, שהוחל בספטמבר 2014, מאפשר ליחידים וחברות לדווח על הון "סמוי" שהם מחזיקים, פעמים רבות בחו"ל, ולשלם את המס הנדרש מבלי שתינקט כנגדם סנקציה פלילית. תוקף ההוראה צפוי להסתיים בתום 2016.

הוראת השעה מאפשרת גילוי באמצעות מסלול אנונימי ומסלול מקוצר. במסלול האנונימי, אפשר לברר ברשות המיסים את היקף החוב, ללא פרטים מזהים, בטרם הגשת הבקשה. המסלול המקוצר מיועד למי שסך ההון עליו הוא מדווח אינו עולה על 2 מיליון שקל, וחבות המס אינה יותר מ-500 אלף שקל.

לתפוגה הצפויה בקרוב השלכות משמעותיות על רקע ההצהרה הבינלאומית ביחס לחילופי מידע בענייני מס של ה-OECD. הנוהל אושר בידי כלל מדינות ה-OECD ועוד מדינות רבות כמו ארגנטינה, ברזיל וסין. יישומו צפוי להתחיל כבר ב-2017.

יישום חילופי המידע צפוי להקל על רשות המיסים בגילוי מידע על הון המוחזק בחו"ל, ובהתאם, על ניהול הליכים פליליים כנגד אזרחי המדינה המחזיקים בו.

לפיכך, מי שסבור שהליכי גילוי מרצון עשויים להתאים לעניינו, כדאי שימהר לעשות בהם שימוש, תוך הסתייעות בעורך דין מתאים מתחום המס להגנה מיטבית על עניינו.

סוגיה זו רלוונטית במיוחד בענף היהלומים. כידוע, עד לאחרונה רשות המיסים לא אפשרה ליהלומנים להגיש בקשות במסגרת נוהל גילוי מרצון בשל מורכבות וייחודיות התחום, שהובילה לניסיון ממושך להגיע להסדר ענפי. ניסיון זה נזנח לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הכריע שהסדרה ענפית מסוג זה יכולה להיעשות בחקיקה ראשית בלבד. לכן, וכפי שעדכן יו"ר הבורסה ליהלומים ב-13 במרץ 2016, רשות המיסים החלה לאפשר גם לעוסקים בענף, להגיש בקשות במסגרת הנוהל. גם כאן, כדאי יהיה ליהלומנים למהר ולבחון את האפשרות העומדת בפניהם עד לסוף השנה הנוכחית על מנת להימנע מהליכים פליליים.

פיזור השקעה בניירות ערך במספר חשבונות בנק

רו"ח צבי פרידמן, שותף, (חטיבת המס)ב-Deloitte ישראל

אני ממליץ על פיזור השקעה בנייר ערך מסוים הנסחר בבורסה, שנרכש במועדים שונים ובמחירים שונים, במספר חשבונות בבנק, כדי לאפשר ייחוס ספציפי במכירה ולהימנע מהשיטה של "ראשון נכנס ראשון יוצא".

הוראות החוק קובעות את דרך חישוב רווח הון במכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה, ובין היתר הן קובעות כי במכירת ניירות ערך זהים, שנרכשו במועדים שונים, "יראו אותם כנמכרים לפי סדר רכישתם". דהיינו, בשיטת "ראשון נכנס ראשון יוצא", אלא אם ניתן להוכיח ייחוס ספציפי. כלומר, לפי שיטה זו, במידה ונייר הערך נרכש בשני מועדים שונים במחירים שונים, לא תהיה למוכר אפשרות בחירה באיזה מחיר להתחשב לטובת המכירה. נציין שהמחיר בו נקנה נייר הערך, משקף את העלות של המשקיע באותו נייר ערך.

משקיע המעוניין שלא לכבול את עצמו לשיטת "ראשון נכנס ראשון יוצא" ולאפשר לו גמישות ותמרון בתכנון המס, ייטיב לעשות אם ידאג לפזר השקעה בנייר הערך שנרכש במועדים שונים לשני חשבונות בבנק (ואולי אף יותר). כאשר ירכוש המשקיע ניירות ערך שנקנו במועדים שונים לשני חשבונות נפרדים או יותר, הוא יוכל לבחור מאיזה חשבון הוא רוצה למכור את נייר הערך, ובכך בעצם יוכל לבחור את נייר הערך בעל העלות הגבוהה יותר עבורו. בבחירה זו המשקיע בעצם "ירוויח" פחות מהמכירה, וייווצר לו הפסד הון. המטרה של המשקיע היא להגיע, בדרך כלל, להפסד הון שאותו יוכל לקזז כנגד רווחים אחרים בשוק ההון ובכך למזער את נטל המס החל עליו בגין השקעותיו בשוק ההון.

לחכות עוד 10 ימים עם מיזוגים ורכישות

עו"ד טל עצמון, מנהל מחלקת מסים ותגמול בכירים בגולדפרב זליגמן; יו"ר (משותף) של ועדת המסים בלשכת עורכי הדין

פקודת מס הכנסה מאפשרת בתנאים מסוימים לבצע מיזוג בין חברות בפטור ממס. כדי לקבל את הפטור, על החברות המתמזגות לעמוד ברשימת דרישות ארוכה, שכבר אינה מתאימה לאופי העסקאות הקיימות במשק כיום. למשל, אחת הדרישות היא שהתמורה במיזוג תהא במניות בלבד, כך שמיזוג בו מעורבת גם תמורה בכסף, לא אפשרי בפטור ממס.

התיקון המוצע, שיחול מה-1.1.2017, מאפשר לקבל פטור ממס גם כשהתמורה בשל המיזוג היא מעורבת - חלקה במניות ובחלקה במזומן ובלבד שהתמורה במזומן לא תעלה על 40% מהתמורה הכוללת (כפוף לתנאים שבאים להבטיח שאין מדובר בעסקת מימוש ושהבעלות על הנכסים המועברים נשמרת).

בנוסף, בעוד שבחוק הקיים, בתקופה של שנתיים ממועד המיזוג, כמעט ולא ניתן לשנות את זהות בעלי המניות המחזיקים בחברה הממוזגת, התיקון המוצע מאפשר דילול של בעלי המניות הקיימים עד לשיעור של 25%, כך שניתן ניתן למכור או להנפיק מניות החברה הממוזגת, ובלבד שהזכויות של בעלי הזכויות מיד לאחר המיזוג לא יפחתו מ-25%. לאור הקלות אלו ואחרות, מוצע לשקול לדחות מיזוגים של חברות לאחר כניסתו לתוקף של התיקון המוצע.

ליהנות מחוק עידוד השקעות הון באמצעות פיקדונות בנקאיים

עו"ד בועז פיינברג, מנהל מחלקת מיסוי והלבנת הון בזיסמן אהרוני גייר ושות'

הכנסות מפיקדונות של מפעל מאושר, זכאים להטבת מס משמעותית - חוק עידוד השקעות הון מקנה הטבות מס לחברות שבבעלותן מפעלים מועדפים או מאושרים. אותם מפעלים זכאים למס חברות מופחת וגם למס מופחת על הדיבידנדים הנמשכים מהם.

במקרים רבים, מפעל כזה או אחר, שנהנה משיעור מס מופחת בגין הכנסותיו השוטפות בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, מתלבט כיצד לשמר את עתודותיו הכספיות הנצברות במהלך פעילותו השוטפת.

לדעתנו, מומלץ לבחון את האפשרות להחזיק את אותן עתודות כספיות בפיקדונות בנקאיים, כך שההכנסות מריבית והפרשי שער הנובעות מאותם פיקדונות, תהיינה חלק מפעילותו העסקית של המפעל ותוכלנה ליהנות משיעור המס המופחת לה זכאית החברה המוטבת.

יש לוודא עם זאת, שאותם פיקדונות אינם מנותקים ממעגל העסקים של המפעל וכי ההשקעה מהווה חלק אינטגרלי מעיסוקיו הרגילים. שאם לא כן, הכנסות ההשקעה לא יהוו חלק מפעילותו המוטבת של המפעל ולא יהיו זכאיות למס המופחת.

בהקשר זה, מעניינת החלטת ביהמ"ש העליון בעניין דויטש, שניתן לאחרונה. באותו מקרה, הכספים שהופקדו בהשקעות, שימשו כעתודות במסגרת סכסוך שנתגלע בין בעלי המניות של החברה לעניין חלוקת דיבידנד. בית המשפט העליון פסק שבמקרה כזה, ההכנסות ימוסו בשיעור המס הרגיל ולא ייהנו משיעור המס המופחת.

מימושים, הכנסות גבוהות והפסדים - העיתוי חשוב מאוד

עו"ד ורו"ח נועה לב גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת המסים במשרד איתן מהולל שדות

מאחר ושיטת המס בישראל פועלת על בסיס שנתי, ישנה חשיבות לעיתוי ביצוע פעולות מסוימות, לפני או אחרי תום השנה האזרחית, כדי להפחית את חבות המס.

כך למשל, בשל הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות (לפי הצעת החוק, הוא צפוי לרדת ב-2017 ב-1% ל-24%) - ייתכן ולחברות יהא יתרון מס בדחיית מימושים של ניירות ערך רווחיים ל-2017.

מאידך, אם ההשקעות בשוק ההון מבוצעות על-ידי יחידים בעלי הכנסות גבוהות (מעל כ-640 אלף שקל בשנה), ייתכן ורצוי להקדים את מועד המימוש של ניירות ערך רווחיים ל-2016, כדי לא להיפגע מהעלאת שיעור מס היסף מ-2% ל-3%, שתיכנס לתוקף ב-2017 (כשבמועד זה גם יופחת "רף הכניסה" לתחולתו - מכ-800 אלף שקל כיום, ל-640 אלף שקל).

גם העיתוי למימוש נכסים הפסדיים חשוב. לפי הוראות הדין, הפסדי (או רווחי) הון מוכרים רק על בסיס מימוש. בנוסף, ישנן מגבלות על האפשרות לקזז הפסדי הון "אחורנית" (קרי כנגד רווחים משנים קודמות). לכן בעבור נישום המחזיק נייר ערך המגלם "הפסד על הנייר", ובמקביל הפיק רווחי הון (לרבות שבח, רווחי ריבית ודיבידנד), מומלץ לשקול מכירת נייר הערך ההפסדי כדי שיוכל לבצע את הקיזוז כנגד רווח ההון.

האמור נכון גם ביחס לנישומים המחזיקים בחברות שאינן פעילות, ושפעילותן הניבה להם הפסדים. ככל שהנישום מעוניין לעשות שימוש בהפסדים שנוצרו מפעילות זו במהלך 2016, יש להתחיל את הליך פירוק החברה עוד השנה.

בחינת השקעת אנג'ל שתוכר כהוצאה כנגד הכנסות

עו"ד ורו"ח יום טוב אבדי, שותף וראש קבוצת המיסוי הישראלי בפרל כהן צדק לצר ברץ

ב-2011 חוקק חוק, שזכה לכינוי חוק האנג'לים, שבבסיסו מתן תמריץ ליחידים שמשקיעים בחברות ישראליות עתירות מו"פ, המצויות בשלב הראשוני של הפעילות ("שלב ה-Seed"), בין היתר, במטרה לסייע לחברות הללו במימון פעילות מו"פ. בין הוראות החוק ניתנה הטבת מס לפיה עלות ההשקעה של היחיד (האנג'ל) בחברה המסו*וגת כ"חברת מטרה", תותר למשקיע כהוצאה כנגד הכנסה מכל מקור, בפריסה על-פני שלוש שנות מס, הח*ל בשנת המס שבה סכום ההשקעה שולם בפועל לחברה.

החוק היה אמור לפקוע בסוף 2015, אולם הוא הוארך במהלך 2016 עד ל-31/12/2019, והטבות המס אף הורחבו לגבי שותפויות ולא רק ליחידים. כמו-כן, החוק החדש מ-2016 קובע מנגנונים של הטבות מס להשקעה ב"חברה מתחילה", כלומר - חברה שלא עומדת בהגדרה הנוקשה של "חברת מטרה", אלא חברה צעירה יותר, שאין להן הכנסות והיא בתחילת דרכה, בשלבי פיתוח בלבד. לכן יחיד שבשנת המס מצוי במדרגת מס שולי גבוהה, יכול לבחון ביצוע השקעה בחברות שעומדות בתנאי חוק האנג'לים, ולהכיר את עלות ההשקעה כהוצאה כנגד הכנסותיו האחרות, גם אם מדובר בהכנסות מעסק או משכורת.

אתם ברה-לוקיישן? בכל זאת תצטרכו לדווח בארץ

 עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל, ומנהל מחלקת המסים בהרצוג, פוקס ונאמן; יו"ר (משותף) של ועדת המסים בלשכת עורכי הדין

השפעת הרחבת חובות הדיווח - החל מהשנה הנוכחית, הורחבו באופן משמעותי חובות הדיווח והגשת הדוחות השנתיים.

בתוך כך, נוספה חובת הגשת דוח שנתי על נהנה בנאמנות, אשר גילו מעל 25 שנים, ובלבד שנכסיה של הנאמנות עלו על 500 אלף שקל, וכן על יחיד שהעביר במשך השנה 500 אלף שקל, או יותר, אל מחוץ לישראל.

כמו-כן, יחידים העומדים בחזקה להגדרת תושב ישראל (כלומר שהו בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס או 425 ימים או יותר בשנת המס ובשנתיים שקדמו), אך טוענים שהם תושבי חוץ, יחויבו בהגשת דוח המפרט את עמדתם, לפיה הם תושבי חוץ והעובדות שעליהן היא מתבססת. כך לדוגמה, צפוי שחובה זו תחול על מרבית היחידים שעזבו את מדינת ישראל במהלך 2016, לרבות יחידים שיצאו לרה-לוקיישן.

לכן, נישומים אלו, אשר עד היום לא נדרשו להגיש דוחות, חייבים כעת בהגשת דוח בגין שנת המס 2016 ואילך (הדוח יוגש במהלך שנת 2017) והם נדרשים להיערך לדיווח כאמור.