אקדמיה

פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה • האישה היחידה העומדת בראש אוניברסיטה בישראל • השנה פתחה לראשונה מסלול לדוקטורט

נשיא מכללת סכנין פרופ' פייסל עזאיזה גדל במשפחה של 10 ילדים לאם שלא למדה מעולם, ואב שסיים כיתה ד' בלבד. הם דאגו לשלוח אותו לתיכון יהודי בעפולה, שם הרגיש זר ומנותק - אבל גם הצליח להשתלב בקלות באקדמיה • היום הוא דואג ממצב הצעירים בחברה הערבית: "כמעט 40% מהצעירים בין גיל 16 ל–23 לא עובדים ולא לומדים. צריך מסגרות שימנעו מהם להידרדר לפשע ולאלימות"

היחס הרשמי של הממסד למורשת של יהודי המזרח, קבוצה שלא נהנית מתנאים שווים בגישה למנועי צמיחה, הוא תחילה של תיקון היסטורי

לצד ההישגים המרשימים וההתקדמות המדהימה של הנשים, ובכלל זה בעולם האקדמיה, יום האישה הבינלאומי מאפשר לנו לזקוף קומה, אבל לא פחות חשוב - הוא מזכיר לנו שהדרך לשוויון אמיתי עדיין רחוקה

המצאת הציון אינה אלא אירוע בודד ברצף אירועים שבו הפכנו את עצמנו לאובייקט שיש למדוד אותו ולנצל אותו • בעולם הטכנולוגי אם זה לא מדיד, זה לא קיים - אם אין לך ציון, אתה לא חלק מהעולם

הקורונה יצרה הזדמנות לשינוי מגמה בתופעת בריחת המוחות, אך הפתרון דורש חשיבה מחוץ לקופסה וגיוס הרשות לחדשנות למשימה חשובה זו • תגובה לטור של יוג'ין קנדל

בעוד שבמדינת ישראל מרבים לדבר על נחיצותה של תחרות והצורך לעשות מאמצים כדי להביא לכאן את ההון האנושי הטוב ביותר, יש מקום אחד שבו קברניטי המדינה מתעלמים מהסוגיה לחלוטין - העתודה האקדמית בתחומים שהכי קריטיים לשגשוגו של המשק והכלכלה

"החברות מדברות על גיוון אבל לא מוותרות על בוגרי אקדמיה", אמרה היום אורנה רודי, מומחית לשוק העבודה, בוועידת ישראל לעסקים •  מלי אלקובי טענה כי השוק משתנה בקצב מהיר והאקדמיה לא מדביקה את התכנים: "אחת המיומנויות שאני מדברת עליהן בעולם העבודה היא ללמוד איך ללמוד. בדור הזה חברה צעירים עושים את זה מצוין"

אינטרסנטים ועתידני עולם העבודה החדש מובילים דור שלם להאמין שבהייטק כבר לא צריך השכלה • ניהול וקריירה

נהוג להשתמש במונח "בריחת מוחות", אבל אנחנו לא ברחנו לשום מקום • בניגוד להייטקיסטים שיוצאים לרילוקיישן, אנחנו האקדמאים הוכרחנו הלכה למעשה לצאת כדי לממש את היכולות שלנו, לקדם את הקריירה שלנו ואת המדע הישראלי ולהביא מומחיות וקשרים בינלאומיים

פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן לשעבר ויו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע, רוצה לחבר את החוקרים הישראלים לתעשייה, אבל גם לשמור על החופש שלהם להתפרע במעבדה • בראיון לגלובס הוא מדבר על תוכניות הקרן לעודד רפואה מותאמת אישית וליצור משרות רופא-חוקר, ומסביר איזו אוניברסיטה באמת חסרה בישראל

שלושה פרופסורים ידועי-שם מישראל הוזמנו ע"י אוניברסיטת ניו יורק לשהות בה שנה אקדמית, עם מלגה של 75 אלף-100 אלף דולר לכ"א • הפרופסורים טענו כי המלגה אינה חייבת במס בארץ, כיוון שלא מדובר בהכנסה רגילה ממשלח-ידם • העליון דחה את טענתם כבר ב-2018 - וגם כעת בדיון הנוסף

היום יערך כנס של ארגון "סיינס אברוד", בו יציגו מדענים ישראלים בולטים מחו"ל את עבודותיהם לקהילת המדע הישראלית • אבל עבור רוב המדענים שמעוניינים לחזור לישראל, התשובה תגיע מן התעשיה

המפגש של סטודנטים וסטודנטיות יהודים.ות וערבים.ות עלול להיות טעון וקשה, אבל אם יינתנו למרצים כלים להכיל את המורכבות ולאפשר שיח מכבד, תוכל האקדמיה להגביר את הסבלנות ולשתול זרעים של שילוב ושוויון

לאוניברסיטאות ולמכללות יש את האפשרות למלא את המחסור העצום בעובדים בתעשיית הטכנולוגיה וההייטק - אך יש לעשות זאת בדרך הנכונה • זו הזדמנות חד פעמית להפוך את בעיית כוח האדם להזדמנות לצמצום הפערים בחברה

מכלים מעשיים להתאמת אלגוריתמים קיימים לצורכי הלקוחות ועד למידת תהליכי עבודה בצוות - מנהלים מספרים לגלובס מה חסר להם בבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה ונותנים טיפים לסטודנטים איך להתכונן טוב יותר לראיון עבודה • ניהול וקריירה