הדרך לשוויון מגדרי באקדמיה עדיין רחוקה

היום (ג') מציין העולם את יום הנשים הבינלאומי. המעבר העכשווי למינוח העברי "נשים" חלף "אישה" משקף הכרה בכך שאין אישה אחת המייצגת את הנשיות. הבדלים עמוקים שוררים בין נשים השייכות למעמד פריבילגי לעומת נמוך, בין נשים עשירות לעניות, בין נשים מקבוצות דתיות, אתניות ולאומיות שונות, וכמובן נשים החיות במדינות דמוקרטיות לעומת טוטליטריות. ובכל זאת, ביום הנשים הבינלאומי אנחנו מנסות לזהות את החוט מקשר בין נשים באשר הן, או לפחות לכונן תחושת סולידריות בין כל הנשים בעולם: הנשים הנסות על נפשן עם ילדיהן מזוועות המלחמה באוקראינה והנשים שהועלמו מהמרחב הציבורי עם חזרת הטאליבן לשלטון באפגניסטן, אך גם נשים בתפקידים פוליטיים וכלכליים גלובליים בכירים ונשים באקדמיה.

טור זה עניינו אתגרי הנשים באקדמיה הישראלית ומציג את אתגר השוויון באקדמיה כחלק מסדר יום עולמי. אכן, באופן יחסי נשים באקדמיה הן קבוצה פריבילגית, אך למוסדות בהן הן לומדות, חוקרות ועובדות נטייה נמשכת לשמר ולשעתק את יחסי הכוח ההיסטוריים בין גברים ונשים, וכל שינוי הוא איטי ונמשך שנים.

השיעור עולה אך לא מספק

ראשית, החדשות הטובות. בשנה"ל תשפ"ב רוב הסטודנטים שמוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בכל התארים, הן נשים. גם שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי עולה בהתמדה. באוניברסיטאות עלה בחמש עשרה השנים האחרונות שיעור חברות הסגל האקדמי הבכיר מ-27% ל-35% (במכללות השיעור גבוה מעט יותר), ושיעור הפרופסוריות עלה מ-22% ל-31% (גם כאן שיעורן במכללות גבוה יותר).

אולם ככל שנעלה בדרגת הבכירות קטן מספר הנשים. באוניברסיטאות שיעור הנשים בדרגת פרופסור מהמניין אינו מצליח לשבור את רף ה-20% כבר כמה שנים. נראה, שלמרות שלא נמצאו פערים בזמני הקידום של חברי וחברות סגל, מאד קשה לסגור פערים בצמרת. זוהי "עקומת המספריים" המוכרת, המלמדת על צמצום פערים בין מספר חברי וחברות סגל בדרגות הנמוכות, ושימור הפער בדרגות הגבוהות. נשים גם מיוצגות בחסר במקצועות המדעיים המכונים STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה), ונדרשות פעולות עידוד, יישוג ותמיכה נמשכים על מנת לצמצמם, שכן אלו מתמסדים עוד בתקופת לימודי בית הספר.

מקומן של נשים נפקד משך שנים ארוכות בתפקידי הניהול בכירים באוניברסיטאות, המכונים נמ"ר - נשיא, מנכ"ל, רקטור. דווקא המכללות הציבוריות (כמו גם האוניברסיטה הפתוחה) הצליחו במובן זה יותר, ובשנים האחרונות כמה מהן העמידו בראש המוסד אישה בתפקיד הבכיר ביותר.

אתגר גדול עומד בפני המוסדות להשכלה גבוהה לשלב נשים ערביות, מזרחיות, חרדיות ויוצאות אתיופיה בסגל האקדמי הבכיר. הגידול במספר הסטודנטיות מקרב קבוצות אלו לא משתקף בקרב המרצים. חסר זה משליך הן על הזדמנויות לניעות חברתית של נשים מאוכלוסיות אלו, הן על סדר יום מחקרי והן על היכולת להציג בפני סטודנטיות מודל להזדהות ותחושת שייכות למוסד בו הן הלומדות.

לוחות זמנים מדודים

האקדמיה מעמידה בפני קהילת הנשים אתגרים נוספים: לוחות זמנים מדודים לקבלת קביעות וקידום בשנים בהן הן מקימות משפחה, מסורת של דיונים וסמינרים בשעות אחה"צ והערב, הקושי של חוקרות שהן בנות זוג ואימהות לשהות בחו"ל ללימודי פוסט דוקטורט, יחסי כוח מורכבים בין מנחים אקדמיים לתלמידות דוקטורט, כמו גם שלל מופעים של הטרדות מיניות וניצול יחסי מרות.

משום כך, ויחד עם חברותינו ברחבי העולם, נציין את יום הנשים הבינלאומי. זוהי תזכורת לנו, ולגברים שלצידנו, שהמאבק לשוויון עוד רחוק מלהסתיים. נמשיך לשאוף, לדבר ולפעול נגד יחסי כוח מגדריים המעצבים את חייהן של נשים בכל מקום בו הן נמצאות.

הכותבת היא נציבת שוויון ומגוון, אוניברסיטת תל אביב