"האדריכלים הישראלים למדו לעשות כל דבר"

מטבע הדברים, היזמים זוכים להכרה הציבורית, לטוב ולרע, והם אלו המופיעים בקדמת הפרויקט ומציגים אותו לראווה. מעת לעת עולה שמם של האדריכלים האחראים לתכנון הבניינים, ולמרות שלקחו חלק פעיל בקידומו - משלב בחינת הקרקע ואפשרויות התכנון, עובר למאבק על השגת האישורים הנדרשים, ועד לשלב הביצוע והשלמת הפרויקט - הרי שעדיין יישארו כצללים, לפחות מנקודת ראות הציבור הרחב.

האדריכל התל-אביבי אבנר ישר מזוהה אולי יותר מכל עם שכונת פארק צמרת, ואין זה פלא. ישר תכנן עבור עיריית ת"א את התב"ע לשכונה החדשה, ואחראי בנוסף על תכנונם של שני בניינים במתחם. הבנייה לגובה, המאופיינת בקווים ישרים, תואמת את גישתו המודרנית של ישר. לדבריו, "בשל המחסור בקרקעות במרכז הארץ, נראה בעתיד יותר ויותר בניינים המתנשאים לגובה, בין השאר במסגרת פרויקטים של פינוי-בינוי. רק העשירים יוכלו להרשות לעצמם לגור בווילה פרטית".

ישר נתפש בעיני היזמים כאדריכל מודרני המדבר בשפתם. ישר תכנן עבור חברת קנדה ישראל את פרויקט W הכולל 168 יח"ד, ועבור חברת יהלומי גמא את פרויקט ONE הכולל 119 יח"ד. בימים אלו הוא שוקד, עבור קנדה ישראל ורוני מאנה, על תכנונו של בניין שלישי, העתיד להיבנות על מגרש מספר 11, במקרה שהשניים יזכו בהתמחרות הצפויה בשבוע הבא למכירת המגרש.

ישר (49) גדל אל תוך עולם היצירה. אביו, יצחק ישר, נחשב לאחד האדריכלים הבולטים בישראל. בין היתר תכנן את מוזיאון ת"א, בית התפוצות באוניברסיטת ת"א ואת מגדלי דוד ברחוב דוד המלך בת"א. אמו, רמה סמסונוב, היתה זמרת ידועה באופרה הישראלית, ובן דודו, אהוד סמסונוב, נחשב לאחד מיזמי הנדל"ן הבולטים בישראל. לשאלה האם הוא מייחס לקרבה המשפחתית חלק נכבד בהצלחתו כאדריכל, הוא אומר: "הקרבה בהחלט עוזרת, אך בשלב מסוים עליך להוכיח את כישוריך. אינך יכול להימלט מחובת ההוכחה".

גלובס: האם מאז ומתמיד ידעת שתעסוק באדריכלות?

ישר: "לאחר שסיימתי את שירות הקבע בצבא נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת ת"א. כעבור שנה הבנתי שזה לא בשבילי, אז נרשמתי ללימודי ארכיטקטורה בבצלאל. עם סיום לימודי התחלתי לעבוד במשרדו של אבי, ומזה כ-10 שנים אני מנהל את המשרד באופן עצמאי".

- לאחרונה מיתגת את עצמך כאדריכל המתמחה בבנייה לגובה. האם אינך חושש שמדובר בטרנד חולף?

"אינני חושב שניתן לסווג את הבנייה לגובה כטרנד, שכן טרנד זו אופנה מתחלפת ואילו מפאת המחסור בקרקעות במרכז הארץ ורצון האוכלוסיה להתרכז דווקא במרכז הארץ, הבנייה לגובה בישראל הנה צורך אמיתי שילך ויעצים. בנוסף, הבנייה לגובה מאפשרת לנו האדריכלים להשאיר מקום רב יותר לשטחים ירוקים לרווחת התושבים, כך שבסה"כ מדובר בפתרון שהנו כורח המציאות".

"השלמתה של שכונת פארק צמרת, הכוללת 12 מגדלי מגורים, תשנה את המודעות של הציבור ואת הרגלי הדיור שלו. כיום, לגור במגדל מגורים נראה לדבריך כטרנד, אך בעוד מספר שנים זו תהיה הנורמה בת"א וגם בערי הפריפריה, דוגמת פ"ת, קרית אונו, ר"ג, גבעתיים ואחרות.

"בעבר, דירות מגורים בבניינים משותפים נבנו על-פי סטנדרט נמוך, והיזמים הציעו לרוכשי הדירות מפרט טכני ירוד. כיום אדריכלים ויזמים רבים מציבים את צרכיו של רוכש הדירה במקום הראשון. אם תיקח מפרט טכני שיזם הציע בדירה ששיווק בשנות ה-90 למפרט טכני המוצע כיום, תראה את ההתקדמות העצומה שעשו היזמים והאדריכלים. כיום, דירות המגורים בבניינים מהוות תחליף טוב וראוי לבית צמוד הקרקע, ולא אחת ציבור הרוכשים מעדיף את הנוחות שבדירת מגורים מודרנית ואקסקלוסיבית על-פני הטרחה וההתעסקות הקיימת בבית פרטי. רשויות התכנון מבינות גם הן לאן נושבת הרוח. כך למשל, תמ"א 35 מקנה זכויות בנייה לבניינים רבי קומות גם באזורי הפריפריה".

- איך אתה רואה את ת"א כיום ואיך אתה מדמיין אותה בעוד עשור?

"כשאני מסתובב כיום בת"א, אני מבין איזו עיר מצויינת יש לנו. הרי בשורה התחתונה האנשים החיים בה הם אלו שהופכים אותה לעיר מעניינת. לדעתי, אסור לנו לגעת בתכנון האורבא-ני של ת"א הישנה, מה שישראל גודוביץ' כינה בזמנו ת"א ההיסטורית, קרי יפו בדרום, אבן גבירול במזרח ונורדאו בצפון. אנו צריכים להתייחס אל עיר כשם שמתייחסים למערכת. בעוד מספר שנים תהיה בת"א רכבת קלה תת-קרקעית, אשר תעבור במרכז העיר ותפחית משמעותית את לחצי התנועה הקיימים בה כיום.

"בימים אלו צוותי ואני מתכננים עבור קבוצת ספידן את התשתית לרכבת התחתית (קבוצת ספידו מורכבת מחברת תה"ל, חברת אוסיף וחברת שפיר הנדסה - ג.י). הקבוצה מתחרה במכרז על הקמת תשתית ה"קו האדום" של הרכבת הקלה בת"א. התכנון כולל 4 תחנות רכבת - קרליבך, שדרות יהודית, אליפלט ואלנבי. המועד החדש למכרז נקבע לחודש פברואר 2006. עבודות הביצוע להקמת התשתית של הרכבת כוללות חפירה של מנהרות, ומעריכים שאלו יימשכו במשך כ-6 שנים".

היו אלו היזמים הישראלים שיצאו לראשונה להשקעות במזרח אירופה, אך היה זה עניין של זמן עד שהיזמים יזמינו את האדריכלים הישראלים לבוא ולהשתתף בתכנון הפרויקטים. מזה כשנתיים ישר מתכנן פרויקטים במדינות שונות במזרח אירופה, ביניהן רומניה, הונגריה, סלובקיה, לטביה, בולגריה וקפריסין. בין לקוחותיו במזרח אירופה נמנים פועלים שוקי הון, שמואל רובננקו, פרופיט של צביקה יצחקי, קבוצתו של שמוליק לוי ובן-דודו הקרוב אהוד סמסונוב.

בעיר ריגה שבלטביה, ישר מתכנן עבור רובננקו קומפלקס מגורים רחב היקף הכולל 1,800 יח"ד. מדובר בקומפלקס המתפרס על שטח של 105 דונם, המשולב עם שטחי מסחר קהילתי. לדברי ישר, "בלב ליבו של המתחם בריגה קיימת שדרה ראשית המהווה לב שכונתי, ציבורי וקהילתי. מסביב לשדרה רובעים המאופיינים בחללים ציבוריים פתוחים, המורמים מעל מפלס הרחוב ומהווים ריאות ירוקות המיועדות להולכי רגל בלבד. חללים אלו מחוברים במערכת גשרים ומעברים בין רובע אחד למשנהו. מפאת גודלו העצום, תכננו את הפרויקט על בסיס עקרון השלביות, כך שכל רובע מסוגל לתפקד באופן עצמאי מרגע הקמתו.

- האם תוכל לתאר את מהות העבודה במזרח אירופה?

"אני התחלתי לעבוד במזרח אירופה לפני כשנתיים. בתחילה נדהמתי לגלות את היקף הפרויקטים שיזמים ישראלים מרימים שם. לדעתי זה טוב שישראלים חושבים "מחוץ לקופסה" ומקימים פרויקטים גם במדינות זרות. העבודה שם מרחיבה את הקשר הישראלי למדינות אירופה בכל הרמות. היזמים הפועלים במזרח אירופה נתקלים בצורך לעבוד עם האדריכלים הישראלים, שכן האדריכלים המקומיים במזרח אירופה אינם יצירתיים מספיק. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שגדלו לתוך השלטון הקומוניסטי.

"שוק המגורים במזרח אירופה נמצא כיום בהתהוות. עד לא מזמן, משפחה מקומית היתה מתגוררת בדירת 2 חדרים, כאשר ההורים נהגו לישון בסלון והילדים בחדר השינה. כיום האוכלוסיה יכולה להרשות לעצמה קצת יותר מזה. במשך שנים לא בנו פרויקטים חדשים במזרח אירופה, ובשנים האחרונות השוק עשה תפנית של 180 מעלות. מכל מקום, יותר ויותר אדריכלים צעירים מקומיים מתחילים ללמוד את שיטות העבודה המודרניות, ואני מאמין שבטווח של שנתיים-שלוש היזמים כבר לא יזדקקו לשירותינו".

נראה, כי בשל קרבתו המשפחתית לאהוד סמסונוב ישר הפך לאדריכל הבית של חברת ס.ג'י.ס, הנמצאת בבעלות סמסונוב ועמוס שמיע. ישר תכנן עבור החברה את בניין הסוללים, בהיקף של 50 אלף מ"ר ברוטו, ברחוב הסוללים 5 בת"א. מדובר בשני בנייני משרדים, האחד בן 30 אלף מ"ר והשני בן 20 אלף מ"ר, המושכרים בימים אלו לחברת התוכנה צ'ק פוינט. ישר אחראי לתכנון בית קריאו באזור התעשייה קרית אריה בפ"ת, הכולל 45 אלף מ"ר. מדובר במתחם משרדים שתוכנן עבור חברת קריאו, חברה-בת של קודאק העולמית.

כמו כן, תכנן עבור ס.ג'י.ס את בית קומברס ברמת החי"ל, הכולל 60 אלף מ"ר, ואת בית ישפאר, 80 אלף מ"ר, על כביש חיפה באזור התעשייה הרצליה. בנוסף, תכנן עבור החברה את בית באומן-בר-ריבנאי, 15 אלף מ"ר, ברחוב החילזון במתחם הבורסה בר"ג, ואת קומפלקס מטרופוליס, 60 אלף מ"ר, הנמצא בימים אלו בבנייה ברחוב דבורה הנביאה פינת ראול ולנברג בת"א.

לצד העבודה עבור ס.ג'י.ס, ישר מצא זמן לתכנן גם את מגדלי הוד השרון עבור חברת אשטרום - קומפלקס הכולל 5 מבנים בשטח ברוטו של 100 אלף מ"ר, וכן את בית יהלומי גבעתיים, עבור היהלומן יוסי מולדבסקי. למולדבסקי זכויות בנייה להקמת בניין משרדים בן 30 אלף מ"ר מעל המרכז המסחרי בשכונת רוגזין, בכניסה הדרומית של גבעתיים.

- האם הקונספט של התמחות אינו קיים בתחום האדריכלות?

"בארה"ב הגדולה קיימים משרדים המתמחים בתכנון בתי חולים, ויש כאלו שבמחנות צבא. אולם מאחר והשוק הישראלי הינו קטן מידות, הרי שהאדריכלים הישראלים למדו לעשות כל דבר. במקרה הגרוע ביותר, אתה נעזר בגורם חיצוני המייעץ לך בהבנת המכניזם של המבנה ותכנון הפרויקט.

"כך למשל, בימים אלו אני מתכנן עבור תיאטרון היידיש שפיל את אולם אוהל ושם, ברחוב בלפור בת"א. המבנה נטוש מזו תקופה ארוכה, וכעת הושג המימון בסך של 2 מיליון דולר הדרוש לשיפוצו. מעולם לא תכננתי תיאטרון, ולכן אני נעזר בשירותיו של אדריכל נוסף, המתמחה בתכנון תיאטראות".

ישר מגוון את תיק עבודותיו. כך למשל תכנן עבור חברת ניהול הפרויקטים CPM, הנמצאת בבעלות עמיקם אורן, מקב"ת (מכרז קרקע בלתי מתוכננת) של המינהל להקמת 4,300 יח"ד על פני שטח של 800 דונם בראש העין. בנוסף תכנן עבור סי.פי.אם 2,200 יח"ד על 578 דונם בכפר יונה. גם פרויקט זה נעשה במסגרת זכיית החברה במקב"ת של המינהל.

ישר: "מבחינתי תכנון עיר חדשה זו בריאת העולם. אתה יוצר סביבת חיים חדשה. אתה למעשה קובע באיזה אופן אנשים יחיו את חייהם, היכן הילדים ישחקו, היכן ההורים יעשו את הקניות וכו'. על האדריכל לראות את הפרויקט בראייה כוללת וארוכת טווח".

- מה אתה יותר - אדריכל או איש עסקים?

"אני רואה את עצמי יותר כאדריכל, אך בביזנס הזה אתה חייב להיות מקושר ליזמים ולחברות הגדולות ולהיות בעל מודעות רבה לצרכיהם. אני רכשתי את ניסיוני הפיננסי בעסקים, תוך כדי עשיית טעויות רבות. מכל טעות כזו למדתי ויצאתי מחוזק".