מאבק להצלת בית הקיבוץ המאוחד ברח' סוטין בת"א

המועצה לשימור מבנים ואתרים הגישה התנגדות לתוכנית להריסת המבנה הציבורי ההיסטורי בעל ערכי שימור ברח' סוטין 27-29 בת"א (תוכנית מתאר תא/3509, המייעדת בניית בית מגורים רב קומות במקום). המועצה מעוניינת בשימורו, שיקומו והשמשתו של המבנה. התנגדויות נוספות הגישו כמה בוועדי הבתים הסמוכים.

מדובר באחד ממבני הציבור המרשימים מסוגם שנבנו בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה; הבניין תוכנן ע"פ כל עקרונות הסגנון הבינלאומי, ומייצג נאמנה את מאפייני המודרניזם המאוחר.

המבנה נבנה מבטון חשוף עם חצר פנימית, הבלטת חומרים ושימוש במיני אמצעי הצללה. ניתוק העמודים מהקירות היה ככל הנראה פורץ דרך בתחום האדריכלות המקומית, ולראשונה עשו שימוש ברצפה המאפשרת שינויים מודולאריים של החללים (חדרי העבודה).

המבנה מאפיין תפקוד חברתי של התנועה הקיבוצית, פרק חשוב בהתפתחות ההתיישבותית בהיסטוריה הציונית, וכן פרק חשוב בתולדות האדריכלות המודרנית בארץ.

המבנה הוקם ביוזמת הקיבוץ המאוחד בסוף שנות ה-50, במטרה לרכז את כל משרדי התנועה שהיו מפוזרים עד אז ברחבי העיר. התנועה רכשה שני מגרשים עם חיבור ביניהם; האחד ברחוב נהרדע ושני ברחוב סוטין. בעקבות בעיות תקציב מכר הקיבוץ המאוחד את הבניין בנהרדע, והמבנה שהוקם בסוטין כלל את כל המשרדים הנדרשים.

לתכנון הפרויקט מונו האדריכלים זיוה ארמוני וחנן הברון (ז"ל) ממחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד, שנחשבו למובילים בסגנון בבנייה הציבורית. הבניין נבנה בתקופת השגשוג של הקיבוץ המאוחד; התכנון החל בשנת 1956 ואכלוס המבנה בתחילת 1960.

תוכנן בניין מודרני, לא סימטרי, שבלט בקומת קרקע מרשימה - קומת עמודים פתוחה, ומעליה 3 קומות חדרים שנבנו סביב חצר פנימית - ממנה צופים כל יושבי המשרדים והמסיירים במסדרונות אל גן פנימי מטופח ובליבו פסל. מכלול זה נבנה בשני שלבים על-פי התכנון המקורי; תחילה נבנו שתי קומות חדרים וזמן קצר אח"כ הוסיפו קומה נוספת. הבניין גם נודע באיכות גרמי המדרגות, להם ערך פונקציונאלי אדריכלי ונופי כאחד. לבניין יש גם מרתף.

ניתן לאמר כי בניין ציבורי מרשים זה מהווה קשר בין אדריכלות היסטורית מקומית לאדריכלות המודרנית בארץ, ובדרכו אימץ ערכים אדריכליים מתקופות קדומות יותר כמו התרגום המודרני של הפטיו המזרחי המקורי.

במשך השנים לא זכה המבנה להתייחסות ראויה, ועבודות שיפוץ שונות פגעו במראהו: נחסמה הגישה לאולם בקומת הקרקע, נסגרו פתחים וחללים, המרחבים הפתוחים בכל קומה ששימשו למפגשים נסגרו, והמזנון הועבר לקומת הקרקע ופגע גם הוא במראה הפתוח. עם זאת, לדביר המועצה לשימור ניתן לשקם את הבניין ולהחזירו לעיצובו הפנימי המקורי.

הבניין היה מועמד לשימור, והוצע מספר פעמים לשימור ע"י צוות השימור העירוני - אך מעולם לא התווסף לרשימת השימור. גם כשהחלה העירייה בקידום התוכנית במתחם סוטין הובעה דעה זו ע"י צוות השימור, עמדה שנתמכה גם ע"י מהנדס העיר היוצא דני קיזר, שתמכו בהשארת הבניין, אך בסופו של דבר החליטה הוועדה המקומית לקדם תוכנית פיתוח הכוללת את הריסת הבניין. בישיבת הוועדה המקומית ת"א ב-10/3/04 אושרו 280 אחוזי בנייה, ו-20% נוספים אושרו להפקדה ביום 15/3/05 ע"י הוועדה המחוזית.

כן מציינת המועצה, כי התקיים דיון נפרד בנושא המבנה בסוטין במסגרת ישיבת הוועדה, בו העלה צוות השימור בקשה להימנע מהריסתו ולהכיר במבנה כמבנה לשימור. המועצה לשימור אתרים, באמצעות נציגתה תמר טוכלר, תמכה בעמדה זו. הוחלט כי צוות השימור יגיש המלצה לוועדה, והנושא ידון שוב בוועדה, אשר כינוסה נדחה שוב בשבוע שעבר. על כן קיים חשש אמיתי ממהלך בלתי הפיך של אישור התוכנית המייעדת את הבניין להריסה.

לטענת המועצה לשימור, מדובר בדוגמא למבנה מודרני שמתחשב באקלים, נשאב מאדריכלות מקומית ומצליח לשמור על אינטימיות גם בלב עיר ולהתחשב בבנייני המגורים הסמוכים לו. אפשר יהיה להשמישו למשרדים או לדירות סטודיו לרופאים ועורכי דין, בשל הקרבה לאיכילוב ולבתי המשפט.

המועצה מדגישה שחשוב מאוד שלא לטעות ולהתרשם מהבניין במצבו הנוכחי, אלא מתכנונו המקורי. המועצה נערכת להתנגדות גם בוועדה המחוזית.