שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, השתתף בראיון מיוחד עם כתב גלובס אסף אוני במסגרת כנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס שנערך הערב (ה') בתל אביב.

● דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית 
● מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק" 

לו התייחס בהרחבה לחשיבות השילוב של החברה הערבית במגזר העסקי, הדרכים לכך והיתרונות, וכן לשורה של נושאים בוערים כגון ההפגנות בקמפוסים נגד ישראל, ההשלכות הכלכליות של המלחמה, העימות בין ישראל לממשל בנוגע לרפיח והמגעים לנורמליזציה עם סעודיה. השגריר גם מגלה כי הוא חושב על החטופים "מדי יום", אומר כי "הדרמה סביב עצירת משלוח הנשק היתה מוגזמת" והוסיף כי "עניין החטופים יצטרך להיפתר. הזמן הולך ואוזל למציאת פתרון".

לו נולד בניו יורק בשנת 1955 למשפחה יהודית. הוא למד באוניברסיטאות הרווארד וג'ורג'טאון, ושימש בעברו כיועץ מיוחד בממשל קלינטון. הוא מונה בהמשך לתפקיד שר האוצר של ארה"ב בין השנים 2013 עד 2017 בעת ממשל אובמה. לו עבד בהמשך בחברות פרטיות והרצה באוניברסיטאות יוקרתיות. הוא מכהן כשגריר האמריקאי בישראל מאז נובמבר האחרון. על מתקפת ה-7 באוקטובר שמע בימי הליך המינוי שלו כשגריר, בזמן שהיה בבית הכנסת.

"ערבים לומדים טכנולוגיה ועדיין מתקשים למצוא עבודה"

למה היה חשוב לך להגיע הערב לכנס? מה המסר שלך לחברה הערבית?
"טוב להיות כאן. יש מנכ"לים בכל תחומי החברה הערבית והיהודית, שמדברים על מה שזה עושה לעסקים ומה זה אומר לחברה. זו שיחה מאוד חשובה. העובדה שאתם עושים זאת יום יום בעולם העסקי, אומר שאתם לא צריכים לחכות כדי להתקדם. זה נושא חשוב לחברה הישראלית. וכשאני חושב על החברה האמריקאית, אז זה נושא חשוב גם לחברה האמריקאית. שילוב החברה הערבית (בעולם העסקי) הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות. זו הדרך לרתום לעתיד טוב יותר לכולם".

בעבר ניהלת את הכלכלה החזקה בעולם. אם מנכ"ל מצליח כאן יבקש ממך עצה, מה היא תהיה?
"האתגרים של הכלכלה האמריקאית הם למצוא אנשים עם הכישורים המתאימים לעשות את העבודה שהיא הכרחית לעתיד. כשהייתי שר האוצר, בדקתי כמה משרות פתוחות יש וכמה אנשים מחפשים עבודה. וחודש אחר חודש ראיתי שיש אנשים שמחפשים עבודה ויש משרות פתוחות והפער לא נסגר. אקפוץ קדימה לשיחות שהיו לי בעיר נצרת. שם אמרו לי בלי לדעת את מה שאמרתי הרגע, שהטכנולוגיה מניעה את הכלכלה הישראלית, ערבים לומדים טכנולוגיה ועדיין מתקשים למצוא עבודה".

"אפשר להזיז את הכלכלה אם יש לך את כל האנשים הרלוונטיים עבור זאת. אתה צריך את האנשים עם הכישורים הרלוונטיים. בטכניון אמרו לי שמגייסים ערבים ישראלים לפי שיעורם באוכלוסייה וזה מאוד מרשים. אבל הם אמרו שזה אתגר למצוא את האנשים שמגיעים עם הכישורים הנדרשים באתגרי השפה. מה זה אומר לי כמישהו שפועל במישור הציבורי? שצריך לפתח את כישורי השפה (בגיל) מוקדם יותר".

"באופן כללי לשוק הפרטי יש יכולת להשתנות מהר יותר מהממשלה. (בעסקים) אתה יכול לנער את הדברים יותר מהר, ממשלות זזות יותר לאט".

אז המשמעות לגייס יותר עובדים מהחברה הערבית?
"כן. וגם שתלמידים בבתי הספר (בכיתות נמוכות) יקבלו את ההכשרה הנדרשת בתחומי השפה".

מה הפעולות שלכם לשילוב האוכלוסיה הערבית?
"יש לנו תוכניות שונות, למשל בתחום העיתונות. גלובס לוקח משהו שאנחנו לקחנו כפיילוט. אנחנו מימנו תוכנית של שילוב ערבים עיתונאים בקהילת העיתונות הישראלית. ההבנה שלי שגלובס עושה זאת בהיקף רחב. זה מה שאתה מקווה במימון פיילוטים כאלה".

לאור קריאות החרם הכלכלי על ישראל, הכלכלה הישראלית יכולה לשרוד אותן?
"ראינו שישראל היא כלכלה חסינה באופן מדהים במהלך המלחמה. אם היית מוציא מכוח העבודה בארה"ב שיעור דומה של עובדים (שגויסו למילואים), אני לא יודע אם היינו מתאוששים כל כך מהר בחזרה. אני חושב שיש כאן עמידות מרשימה. לטווח ארוך יותר - קשה לענות על השאלה. כל עניין חרם ההשקעות הוא לא משהו חדש ועד עכשיו לא היה לו השפעה רחבה. אני לא רואה השפעות בתחום העסקים. כל עוד זה המקרה, הקשר בין הטכנולוגיה הישראלית לזו העולמית ישארו כמו שהם. אני לא חושב שהמחאה (בקמפוסים) בארה"ב מראה על שינוי מהותי, אלא זו תופעה של התלהבות יצרים של הרגע (Heat of the moment). השאלה מדוע יש את התגובה הזאת שם (בקמפוסים) ואיך משנים זאת? חלק מהתשובה היא יותר בהקשר של חינוך".

אתה לא רואה תרחיש של מכה כלכלית קשה שתכפה את עצירת המלחמה כאן?
"אני חושב שיש הרבה סיבות לישראל לסיים את המלחמה בהצלחה, תוך שישראל תהיה בטוחה. ואז ההתקדמות שלה תחזור. גם לאחר הורדת דירוג האשראי, דירוג האשראי של ישראל עדיין מאוד גבוה. מהותית הקשר בין העסקים חזק. אנחנו עובדים עם חברות טכנולוגיה ישראלית ועם מה שהן מביאות. אני חושב שצריך לבדוק איך הקשר ישאר כמו שהוא גם בעוד 10 שנים".

"נורמליזציה זה אינטרס של סעודיה, ישראל, ארה"ב ושאר העולם"

לפני ה-7 באוקטובר חשבתם לקדם את השלום באזור ולהתקדם לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. אנחנו 6 חודשים לפני הבחירות בארה"ב, ו-7 חודשים אחרי המלחמה הארוכה בתולדות ישראל מאז שנת הקמתה. עסקה כזאת עדיין אפשרית?
"אני הסכמתי לקבל את המינוי כי האמנתי אז וגם עכשיו שללכת לנורמליזציה עם סעודיה זה אינטרס של סעודיה, ישראל, ארה"ב ושאר העולם. זה הרעיון שישראל תהיה יותר מקובלת באזור, וגם לבודד את איראן ושלוחותיה".

מה צריך לעשות לשם כך?
"זה עדיין באינטרס הלאומי של סעודיה, ישראל וארה"ב, אז אני חושב שהשיחות נמשכות. אני חושב שעד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי להתמקד בסוגיות האסטרטגיות. התגברות על הטרגדיה של ה-7 באוקטובר תהיה תבוסה לחמאס ואיראן. זה לא מה שהם רצו - שישראל תהיה יותר מקובלת בין המדינות הערביות המתונות. (אבל) זה ידרוש בחירות קשות בישראל. אלה בחירות קשות בסביבה נורמלית, ועוד יותר קשות אחרי ה-7 באוקטובר. אבל זו המשמעות של מנהיגות".

האם יכולה להיות עסקה בלי ישראל (רק בין ארה"ב לסעודיה)?
"היתרונות של עסקה משולשת הם ביכולת לעבוד עם הסנאט ולהפוך את ההסכמים למחייבים דרך חקיקה. יהיה הרבה יותר קל אם זו תהיה עסקה משולשת. סנטור לינדזי גרהם אמר שלא סביר שתהיה דרך בלי שתהיה עסקה משולשת".

מה קרה ליחסי ארה"ב-ישראל? מדוע היחסים החמיצו?
"הזיכרון של האנשים ותשומת הלב שלהם הם לא כל כך ארוכי טווח כמו שהיו. מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים המדינות. גם בנושא משלוחי הנשק. אנחנו מדברים על משלוח נשק אחד של סוג אחד של אמצעי לחימה שנעצר ולא בוטל. גם בשבוע האחרון שלחנו נשק. משלוחי נשק בשווי של 850 מיליון דולר נמצאים בדרכם (לישראל). ויש עוד אמצעי לחימה במיליארדי דולר בדרך".

השגריר הוסיף כי בסוגיית רפיח, הנשיא ביידן היה גלוי לגבי עמדותיו. "מה שהנשיא אמר לא חדש, והוא אמר זאת בפרטיות ובציבור בנוגע להתקדמות (של צה"ל) ברפיח. מה שהיה לו חשוב זה להזיז את האוכלוסיה הלא מעורבת מרפיח אל מחוץ לאזור הסכנה. השיחות האלה עדיין מתקדמות".

בעניין עצירת משלוחי הנשק, שעליה דיבר הנשיא ביידן בראיון ל-CNN בשבוע שעבר ויצרה דרמה גדולה בארה"ב ובארץ, אמר השגריר לו: "אני חושב שאם מסתכלים על איפה שאנחנו נמצאים כיום, הדרמה סביב משלוח הנשק הייתה מוגזמת. אנשים צריכים לזכור איפה אנחנו בהקשר זה כיום, אני חושב שהנשיא הבהיר זאת. התחושה שלי שהנושא ירד בעוצמת האינטנסיביות שלו מאז השבוע שעבר".

לו הוסיף בהקשר של רפיח כי "לא העלנו שאלות לגבי המטרות (של ישראל) ברפיח. אמרנו שמה שחשוב זה איך שעושים זאת. אנחנו יודעים שלוקחים כאן את ההערות שלנו ברצינות. ישראל צריכה לקחת את ההחלטות שלה בעצמה. אבל הן צריכות לקחת בחשבון את ההחלטות שלנו בנוגע לאספקת נשק".

"הזמן הולך ואוזל למציאת פתרון"

מה חשבת על דברי שר הבטחון גלנט אתמול?
"מה שמר גלנט אמר זה מה שאנחנו אמרנו שוב ושוב. גם המזכיר בלינקן אמר זאת במספר ראיונות. זו לא רק שאלה של הבסת ארבעת גדודי חמאס (הנותרים). אלא השאלה של מה שיהיה אחר כך. אם הפיקוד והשליטה של חמאס יוכל לחזור. אז מה יידרש כדי שחמאס לא יוכל לחזור? השאלה מה יקרה אחרי הקרבות לא מנותקת מהקרבות עצמם. הקרבות בג'באליה נמשכים שוב ושוב, בגלל שזה (החמאס) חוזר".

"אני חושב שיש החלטה שצריכה להתקבל כאן. ודברי השר גלנט העלו דאגות שהבענו. המטרה שלנו היא השלום. שיהיה עתיד בטוח לישראל ועתיד לפלסטינים שירצו לחיות עבורו ולא רק למות עבורו. העלנו נושאים שאנחנו יודעים שהם מאוד מאתגרים, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר".

עד כמה אתה חושב על החטופים?
"כל יום".

ועד כמה הציבור מודע למה שקורה מאחורי הקלעים?
"יש הרבה מאוד דברים שקורים מאחורי הקלעים. יש גם את עניין הסיוע לסייע לאזרחים (הפלסטינים) שנפגעו מאוד מהמלחמה בעזה, שזה משהו יותר פומבי. המגעים עם חמאס דרך המתווכים צריכים להיות יותר פרטיים".

אנחנו קרובים יותר לעסקה?
"הבהרנו שישראל הציעה לחמאס הצעות מרחיקות לכת שחמאס היה צריך לקבל. חמאס לא קיבל. הוא אמר: כן, אבל. ואז הוא חזר עם דרישות. השאלה היא איך לגרום לצדדים להיות מעורבים כדי לכפות החלטה (על עסקה). זה הכרחי להוביל לסיום המלחמה. עניין החטופים יצטרך להיפתר. הזמן הולך ואוזל למציאת פתרון".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר