זריקת עידוד לירושלים: תחרות בינלאומית לתכנון קמפוס בצלאל במגרש הרוסים

את אירועי שנת המאה של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל תחתום תחרות אדריכלית בינלאומית לתכנון קמפוס חדש לבצלאל, שיוקם במתחם מגרש הרוסים. ההחלטה על הקצאת המתחם לבצלאל התקבלה לפני כשנה בוועדת השרים לענייני ירושלים, וזכתה לברכת העירייה ולתמיכתה. עלות הפרויקט מוערכת בכ-60 מיליון דולר, ולוח הזמנים המשוער נע סביב 6-10 שנים, עד להשלמת הקמת הקמפוס והמעבר.

בתחילת החודש פרסם בצלאל הזמנה לאדריכלים מהארץ ומהעולם לקחת חלק בתחרות פתוחה לתכנון הקמפוס החדש. האתר המיועד לתכנון ובניה, בשטח של כ-9,000 מ"ר, משמש היום כמגרש החניה במגרש הרוסים. המעבר ללב העיר משולב בתוכנית העתידית להרחבת בצלאל, הגדלת מספר הסטודנטים והמרצים והוספת מחלקות חדשות.

משתתפי התחרות יידרשו ליצור מבנה או מספר מבנים, שיעודדו אקלים יצירתי ואינטראקציה מרבית בין מחלקות הלימוד השונות. כמו כן מבקשת האקדמיה להקצות שטחים נרחבים לקשר עם הציבור, באמצעות בנייה "פתוחה", שניתן לעבור בה והיא יוצרת סביבה פעילה 24 שעות. גם המיקום המיוחד, על קו התפר בין העיר החדשה לעיר העתיקה, והמטען ההיסטורי של המקום, מציבים אתגר בפני המתכננים.

התחרות תתנהל בשני שלבים: השלב הראשון הוא תחרות פתוחה, בסיומה ייבחרו 3-5 הצעות שיעפילו לשלב השני. כאן יצטרפו למשחק ארבעה משרדי ארכיטקטים שהוזמנו מראש: מישראל משרד עדה כרמי-מלמד ומשרד רוזנפלד-ארנס הירושלמי, ומחו"ל משרד "Foreign Office Architects" הלונדוני, מהכוחות הצעירים העולים בקנה מידה עולמי בשנים האחרונות, ומשרד זר נוסף שטרם נקבע.

ל"גלובס" נודע, כי משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה-מרון, מתכנני מוזיאון טייט מודרן בלונדון והכפר האולימפי למשחקי לונדון 2012, דחה את ההזמנה להשתתף, בשל עומס עבודה. משרד נוסף שעומד על הפרק הוא של הארכיטקט הצרפתי הנודע ז'אן נובל, עימו מתנהלים מגעים.

לשאלת "גלובס" על מבנה התחרות התמוה, לפיו יצטרפו משרדים מוזמנים מראש לתחרות הפתוחה, מסביר נשיא בצלאל, פרופ' ארנון צוקרמן, כי השלב הראשון פתוח לכל, מתוך כוונה לתת דרור לרעיונות יצירתיים ורעננים, ולא להגביל את הפנייה למספר מצומצם של משרדים. עם זאת, לדבריו, ביצוע תוכנית בסדר גודל כזה מחייב הוכחת יכולת שמעבר לתכנון הרעיוני.

מתנאי התחרות עולה, כי בכל מקרה יהיה מעורב בתכנון הסופי משרד ישראלי גדול, ותיק ובעל ניסיון. במידה והמשרד הזוכה יעמוד בתנאים אלה, הוא לא יחוייב בשילוב כוחות עם משרדים אחרים, אומר צוקרמן.

משרדה של כרמי-מלמד היה אחראי באחרונה לתכנון קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה (שספג לא מעט ביקורת), ובעבר היה מעורב בתכנון מבני ציבור וחינוך רבים, ביניהם בית המשפט העליון בירושלים, קרית הממשלה בחיפה ואוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. משרד רוזנפלד-ארנס הירושלמי ידוע פחות, בין הפרויקטים שבהם עסק נמנים כיכר הדווידקה ומדרחוב בצלאל שץ בירושלים ומספר מבני ציבור ומוסדות פחות מוכרים. בחירתו כמוזמן לשלב ב' של התחרות קשורה בין השאר לנסיבות היסטוריות.

צוקרמן: "חשבנו שראוי לתת משקל למשרד ירושלמי, מכיוון שזה פרויקט ירושלמי בעל חשיבות גדולה, וראוי שישתתף מישהו שיש לו היכרות אינטימית עם העיר. כמובן שיש בירושלים עוד הרבה ארכיטקטים טובים. משרד רוזנפלד-ארנס היה קשור עם בצלאל בעבר, כשזכה בפרויקט שיקום בצלאל הישן, ובשל סיבוכים מנהליים הפרויקט לא הסתייע בידם ועבר לאדריכלים אחרים. כעת חשבנו שהדבר מתאים".

ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, אדריכל צבי אפרת, המעורב בפרטי התחרות, אומר כי המבנה הדו-שלבי בה היא מתנהלת אינו חריג בענף. תנאים דומים ניתן לראות, לדבריו, בתחרות שנערכה לאחרונה לתכנון האגף החדש במוזיאון תל-אביב או מוקדם יותר בתכנון בית המשפט העליון.

"אני רוצה להכריז בזאת, שזו תחרות הוגנת לחלוטין. אם יש מי שמעלה על דעתו שזה משחק מכור - ובכל תחרות יש לחשושים על כך - אני מתחייב ומניח על הכף את כל כבודי וכובד משקלי, שאין לנו שום מחשבה והעדפה מראש", אומר אפרת.

גלובס: המשרדים שיעלו לשלב השני יחוייבו לשתף פעולה עם אחד המשרדים המוזמנים?

אפרת: "בכלל לא. השלב השני מחייב עמידה בתנאי מקצועיות גבוהים, כך שאם יזכה אדריכל צעיר הוא יצטרך לבחור שותף. אבל אנחנו לא נכתיב את זהות המשרד הבכיר. אני מקווה מאוד שהתחרות תמשוך את מיטב הכשרונות והאדריכלים השאפתנים מהארץ ומהעולם. במיוחד אני רוצה לעודד את המשרדים הצעירים, כי יש להם פה הזדמנות נפלאה".

מלבד ההצעות שיעלו לשלב השני, ייבחרו עוד 5 תוכניות שיזכו בציון לשבח ובפרס כספי בגובה 5,000 דולר כל אחת. העולים לשלב ב' יקבלו 25 אלף דולר להמשך עבודתם. "השלב הראשון אנונימי לחלוטין - יזכה מי שיזכה. לשלב השני עולים בסך הכל 7-9 מועמדים, שכל אחד מהם יקבל מימון לביצוע הצעה מפורטת יותר", אומר אפרת.

לדבריו, התחרות עצמה היא אירוע משמעותי גם בקנה מידה בינלאומי. היא תלווה בחשיפה מקצועית ותקשורתית, בתערוכה של ההצעות שיוגשו ובספר שיסכם אותה. "אני מצפה שלכל התהליך יהיה גם ערך חינוכי ותרבותי. בשנות ה-60 היו כאן מספר תחרויות גדולות, אבל כבר 40 שנה לא נערכה בארץ תחרות פתוחה בינלאומית בסדר גודל כזה, ובמיוחד כשמדובר בבנייה בלב ירושלים - בתוך מתחם היסטורי, הקרבה לכנסייה ולעיר העתיקה - אני כבר מקבל תגובות ושאלות מכל מיני אנשים בעולם", אומר אפרת.

לדברי צוקרמן, ההחלטה על חזרת בצלאל למרכז העיר "מציבה אותה מחדש במרכז החיים האורבאניים של ירושלים, בטבורה של החברה הישראלית".

- איך נבחר האתר?

צוקרמן: "חיפשנו מיקום במרכז ירושלים וזו היתה אחת החלקות היחידות שאפשריות. העירייה בהחלט מעריכה את ההתחדשות העירונית שהפרויקט יביא והזרימה של 2000-2,500 אנשים צעירים, סטודנטים, למרכז. אנחנו חושבים גם על שיקום בניינים בשכונת מוסררה שנמצאת מתחת למתחם הזה, כמעונות לסטודנטים - אבל זה רחוק מאוד".

- מה אתה רואה בעיני רוחך?

"לא הייתי רוצה שזה יהיה מונומנט שבאים לראותו בזכות עצמו. זה צריך להיות אקדמיה, שתהיה נגישה לציבור - משתלבת בסביבה, ידידותית לסטודנטים ולמורים. זה מקום שעובדים בו בסופו של דבר - נחוצים בו הרבה חדרי מלאכה, אבל גם מקום לתצוגות וגלריות".

גם אפרת מדבר על מבנה שיהיה "איקוני אבל לא צעקני. שיוסיף ערך לתרבות ולארכיטקטורה הישראלית. מבנה יעיל לאקדמיה לאמנות ועיצוב - שהיא גם המוסד האקדמי הכי ותיק בישראל וגם מקום צעיר ברוחו - וזה לא דבר פשוט". את הבחירה במשרד Foreign Office האנגלי, למשל, מסביר אפרת בכך שזהו משרד צעיר בעל אופי רדיקלי ועכשווי, ברוח של בצלאל.

- מה צפי האוכלוסייה במקום?

צוקרמן: "אנחנו מניחים שתוך 10 שנים נגיע ל-3,000 סטודנטים. היום לומדים בבצלאל כ-1,800 סטודנטים (בכל שנה מצטרפים כ-450 סטודנטים חדשים), לפני עשר שנים היו הרבה פחות. הביקוש הולך וגדל".

צוקרמן מציין, שבהחלטת הממשלה להקצות את המתחם לבצלאל כלולים גם שטחים עתידיים: בית המעצר, שאמור לעבור משם למיקום אחר בשנים הקרובות, ובית סרגיי, הנמצא בבעלות מנהל הדיור הממשלתי. "אנחנו מקווים שהמקום יתפנה וכבר בעוד שנה תעבור אליו אחת המחלקות. אולי המחלקה לאמנות, כי היא צורכת הכי פחות בתי מלאכה ומעבדות".

מכיוון שהקרקע נמסרה לבצלאל לצורך הפרויקט המוגדר כ"לאומי", העלויות הכרוכות בפרויקט קשורות לניהולו ולהקמתו בפועל. לניהול הפרויקט נבחר עמוס אונגר, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון. "המימון יגיע משלושה מקורות: מימוש הנכס שאנחנו יושבים בו עכשיו, שהשקענו בו כ-28 מיליון דולר. המקור השני הוא כמובן - תרומות. יש כמה וכמה גורמים שמעוניינים לתרום לחיזוקה של ירושלים ובעיקר באמצעות אקדמיה לאמנות. השלישי הוא מימון ממשלתי, אותו ננצל רק במקרה הצורך", אומר צוקרמן.

- מי ייכנס למבנה של בצלאל בהר הצופים?

"אחד המועמדים הרציניים הוא משרד הביטחון, ששוקל להעביר לכאן מכללות צבאיות או להקים קריית חינוך. הצבא בודק את העניין. יתכנו גם גורמים אחרים, כמו האוניברסיטה העברית".

- אתם לא חוששים מממוקשים בדרך?

"אני התחלתי בכל המהלך הזה לפני שנתיים, במהירות שיא קיבלנו את הקרקע, שזה מאוד מסובך, במהירות רבה פרסמנו את התחרות. אני מניח שעד סוף 2007 יהיה לנו זוכה, ואז יכנסו לעבודה על תוכניות מפורטות. הכול הולך מאוד טוב - אבל אנחנו במזרח התיכון".

ההכרזה על הזוכים בשלב הראשון אמורה להתקיים כבר בינואר 2007, והשלב השני אמור להסתיים עד יוני הבא.

את פרטי התחרות במלואם ניתן לראות בכתובת: www.bezalel-competition.org.il.