"אי אפשר להסתכל על עבודה אדריכלית רק דרך החור שבגרוש"

"הצעה שבאה לאחר מעשה היא מעשה שממוטט את תשתית המקצועית של העבודה. זהו צעד לחלוטין לא אתי, שפוגע במקצוע ובאנשי המקצוע". אומר יו"ר עמותת האדריכלים בישראל יצחק (ליפו) ליר, על התופעה שפורסמה לאחרונה, לפיה אדריכלים מציעים ליזמים חיסכון בעלויות (תמורת אחוזים מהחיסכון) באמצעות שינוי התוכנית שהכין אדריכל הפרויקט. "עבודה אדריכלית אינה מבוססת אך ורק על חיסכון בעלויות ותוצאות של שורה תחתונה, יש בה סך הרבה יותר רחב של דברים - היא עונה על שאלות של תפקודיות, צרכים אסתטיים ואף רוחניים ותרבותיים, ולא ניתן לראות אותה אך ורק דרך החור שבגרוש".

ליר: "אחד הסעיפים החשובים בתקנות האתיקה אומר, כי לא יכול אדריכל כלשהו לקחת את עבודתו של אדריכל שהתקשר עם לקוח מידיו - אלא בהסכמתו של האדריכל המקורי. לא ייתכן מצב שאדריכלים מציעים את שירותיהם לאחר תחילת עבודה, שמישהו אחר עשה בה את עבודתו נאמנה. הם מציעים להביא לחיסכון כספי ובצורה כזאת הם בעצם מסלקים את האדריכל שתכנן את הפרויקט וגורמים ליציאתו מהתמונה.

"הכלכליות של תוכנית אדריכלית היא ללא ספק חשובה ביותר, אבל ייתכן שצמצומים באים על חשבון פגיעה בערכים אחרים".

גלובס: יש כאן הצעה שהיזם מתקשה לסרב לה. אולי אדריכלים לא עושים כל מה שניתן כדי למקסם את הכדאיות הכלכלית?

ליר: "אני סבור, ואפילו בטוח, שאדריכלים שמים לנגד עיניהם את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. האדריכלים מזוהים עם ההצלחה של היזם ורוצים להצליח ממש כמוהו. מלבד זאת, בפרויקטים מסחריים במהותם התקציב אינו פתוח. יש תקציב מוגדר וחלק מהמטלות על המתכנן הן לעמוד בהגדרות התקציב הנתון, והוא עומד בכך תוך שקלול של כל הצדדים וההיבטים. אין דבר כזה שאדריכל עובד עם תקציב פתוח וממלא אחר הפנטזיות של עצמו".

"לא קיים פרויקט שלא ניתן לחסוך בו. תמיד ניתן לחסוך - על ידי חומרי גמר, שינוי בשטח הבנוי, בכל מיני אופנים, אבל לא ניתן לחסוך בלי לפגוע במשהו בפרויקט. זה כמו משל החמור, שתמיד ניתן לצמצם עוד קצת את המנה היומית שלו, אבל בסוף הוא ימות. בכל פרויקט יש מאות פשרות וזוויות והוא בסופו של דבר מהווה מכלול של פשרות, אחרי שנמצא הקו המאזן בין כל הפשרות, והקו הנבחר לאופי הפרויקט. אחרי שהתקבלו ההחלטות, כל חיסכון נוסף משמעותו פגיעה באיכויות הפרויקט ובערכיו - ערכים פונקציונליים למשתמש, ערכים אסתטיים או אחרים".

- אולי זה סוג של פתרון למשרדים צעירים שאינם יכולים לפרוץ למעגל העבודה.

"דווקא לא מדובר בצעירים, אלא באדריכל ותיק, אולי עם שותף צעיר. אבל אי אפשר שהאמצעים יקדשו את המטרה ואי אפשר לעשות כל דבר כדי לזכות בעבודה. קבלת העבודות נעשית בדרכים שונות ולגיטימיות, כל אדריכל מתחיל מפלס את דרכו ומתקדמים באמצעות עבודה. להוציא עבודה מידיהם של אדריכלים עובדים היא לא דרך להתקדם אלא למוטט את המקצוע ולהפוך אותו לג'ונגל".

- מה עם חוות דעת נוספת, אולי צריך למסד אפשרות להערכה אחרי תכנון?

"זה דבר שנעשה וקיים, למשל בפרויקטים של משרד הבטחון, משרד השיכון וגופים נוספים. מקובל מאוד לקחת עבודה מוזמנת ולהעביר אותה לביקורת נוספת אצל אדריכל אחר שמעיר הערות אם יש. זו פרוצדורה מקובלת ואחראית, היא בוחנת את מכלול הדברים ולא רק את העניין הכלכלי - זה נעשה בהסכמה ובידיעה, ומבלי שיש איום של החלפת האדריכל. זה סצנריו שונה לגמרי".

- האם העמותה מתכוונת לפעול נגד אדריכלים שפוגעים בעמיתיהם?

ליר: "יש ועדת אתיקה שליד מועצת המהנדסים והאדריכלים בתמ"ת. תקנות האתיקה הממלכתיות, שמסדירות את כללי ההתקשרות של אדריכלים עם לקוחותיהם מאוד ברורות. אנחנו נברר את העניין, ניצור קשר עם האדריכלים האלה ועם אלה שנפגעו כתוצאה מכך, ואם הדבר יתברר כנכון אנחנו נגיש תלונה. לוועדת האתיקה יש כלים לענישה ולהרתעה".