הרווח כנגזרת של סביבת העבודה

סביבת העבודה הפכה לקריטריון מהותי ביכולת לגייס עובדים ובתפוקה שמקבלים מהם

ביבת עבודה, ולא רק סוג העבודה, הפכה לסוגיה המטרידה יותר ויותר אנשים המחפשים עבודה. במקביל, יותר ויותר חברות המחפשות עובדים ודרכים להתייעלות בתוך הארגון החלו להקדיש תשומת לב לעיצוב הסביבה בה הן פועלות. רבים כבר מבינים, כי סביבת עבודה מעודכנת ומושקעת הינה כלי נוסף שבעזרתו ניתן לייצר יתרון ומשמעות נוספים לעובדים, כמעט ללא קשר לשאלה באיזה ענף במשק מדובר.

הסתכלות יותר רחבה על המקום ההולך וגדל שלוקח מקום העבודה בחייו של האדם המערבי מביאה למסקנה כי אנשים ההולכים מידי בוקר לעבודה, ולפעמים נשארים באותה החברה כל חייהם, מגדירים את עצמם דרך העבודה ולכן מחפשים בעבודה ערכים מוספים, שיקוף של רצונות ויכולות ותחושת שייכות. ערכים אלו, שכל כך מקובל וטריוויאלי לטפל בהם בעיצוב של בית פרטי, הופכים להיות ערכים מובילים בעיצוב סביבות עבודה. סקרים ומחקרים שונים שנעשו בתחום מוכיחים, כי לעיצוב נכון של סביבת עבודה ישנה השפעה ישירה על תפוקת החברה, וכפועל יוצא גם על הרווח שבשורה התחתונה.

מחקרים מראים, כי בפרויקטים אשר נעשתה בהם הוצאה קצת יותר גדולה, עם חשיבה על נוחות ואסטטיקה, הניבה יותר סיפוק, הן של המנהלים והן של העובדים, ונוצרה אווירה של "התחדשות" ותרומה למשרד. עיצוב הלוקח בחשבון את עמדת העבודה של כל עובד ועובד במערכת, ושמנסה לראות כיצד בכלים הקיימים - לפעמים ללא תוספת תקציב - ניתן לשפר את עמדת העבודה, יש לו ערך רב עבור החברה עצמה.

בעד ונגד אופן ספייס

לסביבת עבודה מותאמת יותר יש יכולת להשפיע על גורמים רבים: החל מההחלטה האם לבחור לעבוד במקום מסוים, דרך שיפור תפוקת העובד ותחושת השייכות לארגון, ועד להפחתת היעדרויות ונזק גופני מצטבר נמוך יותר.

חברה הניגשת לארגן את סביבת העבודה העתידית שלה צריכה בין השאר להתמודד עם השאלה הנצחית: האם לספק עמדות עבודה פתוחות או חדרים. נושא זה הינו קרדינאלי עבור ארגון ועיצוב כל סביבת העבודה. מסתבר, שלא ניתן להצביע על יתרון גורף לגבי כל אחת מהאפשרויות. יש לבחון בכל פעם את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות מול צרכיה של החברה.

חוקי האצבע של הבעד והנגד בכל אחת מהשיטות הם: חלל עבודה פתוח עולה פחות, פחות בזבזני בשטח, יותר גמיש להשתנות בצרכים ומשימות החברה ומאפשר יותר בקרה על הנעשה בסביבת עבודה. לעומת זאת, לחדרי עבודה יש אינטימיות רבה יותר, נתפסים כיותר יוקרתיים ומאפשרים יותר ריכוז לכל עובד. כשחברה באה להתמודד עם שאלה זו עליה לבחון את צרכיה היום ובעתיד, להגדיר את המשימות השונות של כל אחד ואחד מעובדיה, לבחון את התפיסה העסקית והמסר של סביבת העבודה.

עיצוב נכון לעובד הינו בסופו של דבר נושא אישי. מסתבר ע"פ מחקרים שונים, כי עובדים מסוימים מוסתים על ידי רעש והפרעות של פעילות שכנים, בעוד אחרים צריכים זאת כדי לתפקד באופן פורה יותר.

צורת הארגון של עמדת העבודה עצמה גם היא משתנה בין עובד לעובד. יש כאלה שצריכים את כל החומר והתיקים שהם מטפלים בהם נגישים כל הזמן ותמיד תמצא אצלם 3-4 תיקים פתוחים על השולחן, לאנשים כאלה מתאים שולחנות גדולים יותר ומקום אחסון נגיש לידם. בעוד אחרים מנהלים את כל העבודה שלהם דרך מערכות מידע ממוחשבות ולהם אין נייר אחד על השולחן. עובדים כאלה צריכים שני מסכי מחשב, מגירה אחת ושולחן קטן.

עקורונת ארגונומיים

שיתוף העובד בתכנון סביבת העבודה האישית שלו לרוב מביא ליותר סיפוק מעמדת העבודה, יותר הזדהות עם המערכת ופחות תלונות על אי התאמה לצרכים. מחקרים מראים, כי עובדים אשר מקבלים מקום להשפיע על סביבת העבודה שלהם ושליטה על מערכות המיזוג והתאורה הינם עובדים יותר מרוצים אשר יפיקו מעצמם יותר בזמן העבודה שלהם.

מערכת עבודה אשר בנויה לפי העקרונות הארגונומיים הולכת ונעשית לסטנדרט העבודה ברוב החברות. עקרון התכנון הארגונומי הופך להיות חשוב גם בגלל הסיבה שכח העבודה בעולם המערבי הולך ונעשה מבוגר יותר, ולכן יש צורך בציוד ישיבה ועבודה נוח ומספק. שולחנות, כסאות ותאורה שאינם תואמים צורת ישיבה ועבודה נכונה הם גורמים ישירים לבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש, כאבי גב, מרפקי ידיים ועוד. היכולת של ציוד עבודה נכון להפחית את כמות הפגיעות הגופניות הינו תרומה ישירה להפחתה בהיעדרויות בגין מחלות ותביעות פיצויים על נזקים מסביבת העבודה. לפי נתונים של המרכז לסטטיסטיקה של לשכת העבודה האמריקאית ב-1993, כ-56% מתביעות הפיצויים של העובדים האמריקאים היו קשורות בפגיעה תפקודית של מערכות תנועה הקשורות לפעילות הגוף בעבודה. פגיעות מסוג זה עלו ב-125% משנת 1981 עד 1992 וממשיכים לעלות בקצב של כ-25% בשנה. על פי מחקרים שונים, ישנם בארה"ב כ-10 מליון איש אשר סובלים מפגיעות הקשורות לעבודה מול המחשב.

חטיבת המהנדסים האמריקאית דווחה על שיפור של 20.5% בתפוקת הפעילות שלה, כשנה לאחר שכל ציוד העובדים הוחלף לציוד ארגונומי. מנהל ארגונומיה בחברת פורד מדווח, כי החברה זיהתה כי על כל דולר שמושקע בארגונומיה היא מקבלת בתמורה 6 דולר.

גם למראה כללי יש כמובן חשיבות לא מבוטלת. עיצוב המשרד משדר את רוח המשרד והאנשים היושבים בו. חברה אשר עיקר כח האדם בה צעיר, מאפיין של הרבה מחברות ההיי-טק הישראליות, צריכה לראות את מקום העבודה שלה כצעיר ודינאמי - מקום ש"מגניב" לעבוד בו. עיצוב צעיר ודינאמי לרוב משדר חשיבה צעירה ויצירתית - ערכים החשובים מאוד להצלחתם של עסקים רבים. מאידך, חברת רואי חשבון שכח העבודה העיקרי שלה הינו של רואי חשבון, חשבים, מנהלי חשבונות ופקידים שצריכים סדר ושקט לתפקוד השוטף, צריכה להיעזר בעיצוב יותר מבוגר וסולידי.

מחקר מקיף בתחום העלה כי מקום העבודה עצמו - החלל, מהווה אחד משלושת הגורמים העיקריים לקבלת החלטה האם להישאר במקום העבודה. לאחר תנאי השכר ומהות התפקיד, נושא המקום היווה מרכיב מרכזי ביכולת לגייס כח אדם איכותי.

הכותב הוא אדריכל ומעצב, המתמחה בטיפול בסביבות עבודה