קול קורא במדבר

עיירות הפיתוח בנגב גילו את פוטנציאל ההתרחבות האינסופי שלהן, והתחילו לבנות שכונות וילות זולות * לפי שעה, קהל היעד העיקרי הוא האוכלוסיה המקומית, אבל הן כבר פוזלות למעגלים נוספים * האם יהפכו דימונה, ירוחם ואופקים לפרברי יוקרה, או יכרעו תחת נטל עלויות אחזקת המרחבים הציבוריים?

שכונת 'בנה ביתך' בירוחם שקטה מאוד. הכביסה מתייבשת במהירות על החבלים ובשעת אחר הצהריים של האביב אין אף אחד בחוץ. דקת הליכה ואתה במרכז העיירה, בין הבלוקים הישנים ששמו כאן לפני 50 שנה. עוד דקה ואתה במכתש הגדול, יעד שאמור היה לדעת לא מעט חולמים למשוך לכאן המוני תיירים בוודאי בחודשי האביב.

אבל השבוע הייתה שם סיבה לחגיגה: 32 משפחות נרשמו למכרז האחרון, בו הוצעו למכירה 24 מגרשים של חצי דונם להקמת וילה בשכונה. זאת, לאחר שמשך שלוש השנים האחרונות לא נקנה שם ולו מגרש אחד מתוך 420 המגרשים המאושרים לבנייה במקום. דן בן יהודה, דובר המועצה המקומית ירוחם, מנמק את ההצלחה בסבסוד הגדול של משרד השיכון ומשרד המשנה לראש הממשלה במכרז הנוכחי, אבל לא רק בזכותו. "מגרש של חצי דונם בשכונה החדשה עולה כיום 50 אלף שקל כולל עלויות פיתוח", הוא אומר, "בניגוד ל-173 אלף שקל עד היום. אחרי המכרז, באו אנשים והתלוננו על ספקולנטים שרכשו מגרשים. מצנע אמר שכשמגיעים לספקולציות נדל"ן בירוחם, כנראה שהצלחנו לעשות כאן שינוי".

נראה שעמרם מצנע, ראש הועדה הקרואה בירוחם, אחראי במידה רבה להתעוררות הנדל"נית בעיירה: חזות המבנים השתפרה, נבנו כיכרות, פרויקטים של חינוך וטיהור אגם ירוחם הביאו לשיפור התדמית של עיירת הבלוקים הותיקה. תקציב המועצה בשנת 2006, בניגוד לגירעונות של השנים הקודמות, הסתיים באיזון, השכר שולם בזמן ובוצעה תכנית הבראה. גביית המסים עלתה מ-78.5% בשנת 2005 ל-85% ב-2006. "גם ירוחמים ששכרו דירות או בתים במשך כמה שנים טובות החליטו שהם משתקעים פה וקונים בתים", אומר בן יהודה.

מי מגיע? לדברי בן יהודה, "מדובר בעיקר בדתיים לאומיים חובשי כיפות סרוגות, כאלה ששמעו על ישיבת ההסדר או הישיבה התיכונית של ירוחם וזיהו את איכות החיים כאן. לדעתי השכונה החדשה תהיה בעלת אופי מסורתי, ותפגיש חילונים, דתיים וחרדים".

מרחבים נפתחים

ירוחם לא הייתה עיירת הפיתוח היחידה שקלטה בשנים האחרונות שהמדבר שמסביבה הוא שטח נדל"ני בעל ערך. בשנים האחרונות הולכות ונבנות שכונות צמודות קרקע בעיירות הפיתוח בנגב, שמטרתן בעיקר השארת אוכלוסייה מקומית איכותית וחזקה במקום.

כך לדוגמא בדימונה, עיר שעברה בשלוש השנים האחרונות, מאז היבחרו של מאיר כהן לראשות העירייה, שדרוג חזותי משמעותי. כיכרות חדשות ניבנו בעיצוב אמנים מקומיים, מראה השדרות השתפר, בתי קפה מצועצעים נפתחו ונבנתה גם 'נוף דימונה', שכונת וילות בת 92 מגרשים. "כל המגרשים נחטפו", אומר כהן בגאווה גלויה. "רובם על ידי דימונאים שמעוניינים לשפר את איכות חייהם. מבחינתם זו קפיצת מדרגה רצינית. אנשים שלא חלמו לבנות בית ועכשיו יכולים לעשות זאת ליד בית ההורים. יצאנו בתכנית של בתים ב-80 אלף שקל לזוגות צעירים, עם עדיפות לדימונאים. בשכונת הוילות של 'פרץ בוני הנגב' כל הוילות נמכרו עוד לפני שניבנו".

"אני מפשיר 300 מגרשים, ואם יש התעניינות מפשיר עוד. ישנן עתודות גדולות. אין לי כוונה להציף את השוק במגרשים זולים. אני מאפשר בנייה של בתים קטנים צמודי קרקע עם פוטנציאל הרחבה גדול. מאז שהתחלתי לנקוט בשיטה הזו, כל מגרש נחטף".

גם אופקים, עיירה שזכתה בחודשים האחרונים לכותרות לא מחמיאות בעיתונים, משתדלת להשאיר את האוכלוסייה החזקה על ידי הפשרת קרקעות לבנייה צמודת קרקע. בשכונת 'שפירא' הופשרו בשלושת החודשים האחרונים 36 מגרשים של חצי דונם ב-20 אלף דולר כולל פיתוח. "תנאי המכרז היו 95% חבר'ה שגרים באופקים", אומר אבי אסרף, ראש עיריית אופקים, "והם ממש נחטפו על ידי התושבים. הביקוש היה גדול. מה שטוב באופקים הוא שהקרקע כאן זולה, וזוג עם הכנסה ממוצעת יכול לבנות כאן וילה לא פחות טובה משום מקום אחר בארץ. אין לנו סיבה לבנות לגובה".

"מגיעה אוכלוסייה בינונית ומעלה. אנחנו רוצים להשאיר אוכלוסייה חזקה, וגם לגייס אנשים מבחוץ. אנו מתכננים שכונה גדולה, 1,200 אחוזות של דונם - דונם וחצי האחת, כדי להביא אוכלוסייה חזקה יותר".

עיר של קבע

אסרף גם אינו חושש מהטענה המוכרת, לפיה כשהקופה מדולדלת קשה לעיריות חלשות כל כך לתחזק שכונות בהן המרחב הציבורי גדול. לדבריו, "הטיפול והאחזקה העירוניים יהיו גדולים יותר, אבל אנחנו מעוניינים לפחות לתת יתרון של איכות חיים לתושבים".

תנופת הפיתוח הנוכחית מקבלת לא מעט השראה מהניסיונות למציאת פתרונות דיור לאנשי הקבע שיגיעו, יום אחד, כשתקום עיר הבה"דים.

תוכניות מיוחדות של משרד השיכון לאנשי הקבע מאפשרות למשפחה לקנות מגרשים של חצי דונם בעלות מסובסדת של 50 אלף שקל בלבד, כמו בשכונת רננים בערד, ועד 200,000 שקל לחצי דונם במיתר. הסבסוד הינו כ-26.1 מיליון שקל ל-3 שנים, הממומן מתקציב התוכנית לפיתוח הנגב, ממשרד הבינוי והשיכון ומשרד הביטחון.

את הסנוניות הראשונות של אנשי הקבע רואים כבר עכשיו בדימונה, עם העברת בסיס חיל האוויר 27 לנבטים. "אנשי חיל האוויר מתעניינים ב-60 מגרשים מעבר לשכונה שנבנתה", אומר מאיר כהן. "מבחינתנו זו הצלחה מסחררת. אנשי חיל האוויר שעוברים לכאן לא מתנתקים ממקום העבודה שלהם. הייתה נאגלה ראשונה שהגיעה לדימונה. האנשים ראו עד כמה שהעיר נקייה, ובניגוד לסטיגמה הם גילו שזו עיר פורחת ומבטיחה".

- אתה באמת מאמין שתקום עיר הבה"דים?

"חשוב מאוד שהדברים האלה יקרו, ואני מאמין שהעיר תקום כמו שאני רואה את מעבר בח"א 27 מול העיניים שלי. בעיר הבה"דים יהיו 5,000 חיילים, מה שיביא לפריחה ולשגשוג באזור. אני משוכנע שזה יקרה".

גם בירוחם נערכים לאנשי הקבע. "תכנית 'צהלה בירוחם', המונה 160 יחידות להשכרה, מיועדת לאנשי הקבע", אומר דן בן יהודה מירוחם. "מי שישתקע כאן יוכל לקנות את הבית מאוחר יותר. אנחנו מחכים לבום הגדול שיגיע בעוד שנה".

עניין של תדמית

לא מעט בזכות שכונות הוילות המטופחות, מצליחות עיירות הפיתוח לשנות את תדמיתן כלפי תושבים שלהן וכלפי חוץ. בדימונה שם מאיר כהן דגש על שינוי התדמית, ומאמין שזהו המפתח לשינוי אמיתי בעיר. "תכנית הנוכחית קנו בתים גם 16 חבר'ה שאינם דימונאים", מדגיש כהן, "זכינו להתעניינות חסרת תקדים ולפניות מירושלים, פרדסיה, נתניה וקרית גת".

- איך אתה מסביר את השינוי המתרחש כיום?

"דבר ראשון, המחיר אטרקטיבי. 30-40 אלף דולר ל-400-500 מטר כולל פיתוח, והטבות מס בגובה 20%. מעבר לכך, אנו מציעים בדימונה איכות חיים ומערכת חינוך טובה, אנחנו מתחייבים לטייל עם המשפחה בעיר ולמצוא עבודה לבת הזוג. הבעיה של עיירות הפיתוח הייתה שנופפנו כל הזמן בכרטיסי מסכנות וטיפחנו בעצמנו את הסטיגמה הבעייתית. אני לא הרגשתי מעולם שזו עיירת פיתוח שכוחת אל. זה הבית שלנו, זה המקום שלנו. צריך לשדר את האמת: בדימונה, ערד וירוחם נוצרים כל הזמן מקומות עבודה. בשבוע שעבר נפתח קניון 'פרץ סנטר' בדימונה, שיספק לתושבי האזור 400 משרות. במפעל 'אינוטק' עובדים כיום 72 איש, ונקלטים דוקטורנטים בכימיה וברפואה. צריך להציף ולומר את הדברים הטובים, לנופף בכרטיס שמשדר כוח וחוזק. זו התקווה האמיתית שלנו". "

amito21@gmail.com