נדחו מאות עררים של תושבי בת-ים וחולון הגרים בסמיכות לנתיבי איילון

מאות התושבים הגישו תביעות בטענה לרעש וזיהום בעקבות הרחבת איילות דרום מ-25 מטר ל-90 מטר, והקמת חומת בטון מטרים ספורים מהדירות. בכך קיבלה הוועדה את עמדתם של באי כוחה של נתיבי איילון, עוה"ד אלדד יניב, גדעון שפק ושרון שטיין. נתיבי איילון יוצגו גם על-ידי עוה"ד טל דגן ויואב מני.

יצוין, כי לוועדות המקומיות חולון ובת ים יש כתבי שיפוי מחברת נתיבי איילון למקרה של תביעות. הוועדה אימצה את טיעון נתיבי איילון ופסקה, כי בעקבות ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בפסה"ד בעניין ויטנר, המבחן לבחינת היות המקרקעין גובלים איננו היחידה הרישומית (האופן בו רשומים המקרקעין במרשם המקרקעין), אלא מבחן פונקציונלי שבודק בפועל מהן יחידות הדיור אשר גובלות בעצמן בתחום התוכנית, ורק בגין יחידות אלה ניתן להגיש תביעות לפי סעיף 197.

לפי אותו עיקרון קבעה ועדת הערר, כי בבניינים מרובי כניסות שרק אחת מהכניסות שבהן צמודה לגבול התוכנית, הרי שבגין כל יתר הדירות המצויות בכניסות האחרות לא ניתן לתבוע לירידת ערך.

הפיצוי הוערך בכ-10,000 דולר לדירה, ובהחלטה נדחו כ-300 עררים. כפועל יוצא ממנה נשללו עררים של מאות דירות באזור בהיקף של מיליוני דולרים. עם זאת, הוועדה עדיין אמורה להכריע בכל הנוגע לירידת הערך הנתבעת ביחס ליתר הדירות שהעררים בגינן לא נדחו כאמור.