חזי ברקוביץ': "הולכי הרגל הם השחקן המרכזי"

גלובס: שנה וחצי לאחר המעבר, במה שונה העבודה בכרך הגדול? האם אתה חש שיש בה שיקולים לאומיים?

ברקוביץ': "בהחלט. השוני העיקרי הוא בעוצמות, בהיקפים ובמורכבות. בהרבה החלטות ת"א חושבת כמחוז, והקו הכחול אינו נגמר בקו המוניציפלי. מכאן שהמחלוקות גדולות יותר, הבניינים גבוהים יותר, התחבורה מורכבת יותר וכו'. עיקר הבעיות התכנוניות בת"א קשורות לנושאים לאומיים בעלי תחום השפעה רחב הרבה יותר מגבולות העיר. הבעיה הקשה היא שגם קבלת ההחלטות מתבצעת בנושאים רבים מחוץ לעיר, ואין לנו יכולת שליטה עליהן".

- בחולון יצאה לך תדמית של תומך במדיניות "ירוקה". האם וכיצד מיושמת תפישה זו בת"א?

"ת"א מובילה בפיתוח 'המרחב הציבורי' לסוגיו הרבים: רצף הטיילת בחוף הים, טבעת השדרות שתושלם מסוף שד' רוטשילד עד מנשיה וגן צ'ארלס קלור, פארקים מטרופוליניים, פארק המיחזור וגם גינות שכונתיות קטנות. אנו מנסים להגביר את המודעות גם במרחב הפרטי, לדוגמא ביצירת מרתפי חניה ומעליהם גינה בקומת קרקע. למרות כל זאת, בת"א הירוק עטוף בספינים - כולם מנפנפים בדגל, ולא תמיד הוא באמת ירוק. לא נוכל לעשות סנטרל פארק בת"א, אך ננצל נכון כל דונם קיים".

- מהם האתגרים העומדים בפני אגף ההנדסה לקראת 100 שנה ליסוד העיר?

"חגיגות המאה לעיר הם אירוע חשוב, אולם אין הן משנות את תוכנית העבודה של מינהל ההנדסה. חלק גדול מעבודתנו הוא בטווח שמעבר לאותה שנה, ובחלקן האחר יום יומי, כגון שיפוץ ושדרוג רחובות".

- מהי עמדתך בנוגע לדרום הקריה - הרחבת רח' קפלן, שימור מבני שרונה ותוספת חצי מיליון מ"ר לתעסוקה?

"בדרום הקריה תבנה סביבה עירונית ייחודית בארץ, המשלבת בנייה חדשה בהיקף עצום יחד עם שימור מבנים ופארק של 40 דונם. המבנים יהיו מוקד פעילות החיים בתוך הפארק. אנו מצויים בשלב קביעת השימושים שיהיו במבנים, וצופים הצלחה גדולה לפרויקט. לדעתי יש איזון נכון בין שימור לבנייה, שומרים על הריח הישן במקום חדש. גם הרחבת רח' קפלן היא צעד נכון. את מינהרת הגישה לפרויקט עשינו בלית ברירה, שכן לתפישתנו הולכי הרגל הם השחקן המרכזי. עשינו סימולציה מה תהיה הצפיפות במדרכות בעוד 10 שנים".

- בעקבות ממצאי דו"ח ועדת זיילר, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי, חקרה עיריית ת"א את כל המבנים בעיר וגילתה מאות מבני פל-קל. כיצד פעל אגף ההנדסה בעניין?

"העירייה הרכיבה מאגר מבנים החשודים כמבני פל-קל, ע"י פנייה יזומה למהנדסים ואדריכלים שהיו מעורבים בבנייה בעיר, ובסיוע המשטרה. בנוסף נבדקו מבני הציבור, נשלחו מהנדסים לכל המבנים, ובחלק ממבני הפל-קל המהווים סכנה נעשו חיזוקים, ואלה אושרו לשימוש רק לאחר חו"ד הנדסית. יצוין כי ועדת חקירה ממשלתית לא קבעה את אופן ושיטת הבדיקות לתקרות פל-קל. מינהלת מיוחדת שהוקמה לצורך כך פורקה, וכעת יש התארגנות חדשה במינהל התכנון ואנו מחכים להנחיות החדשות".

- מהן הבעיות והסיכונים שבפרויקט הרכבת הקלה, והאם נבדקה השפעה אפשרית של הפרויקט על אקוויפר החוף?

"הבעיות והסיכונים העיקריים טמונים בסדר גודל הפרויקט, מורכבותו והחידושים שהוא מציע. ניהול נכון של הפרויקט הינו המרכיב הקריטי ביותר להצלחתו, והוא מחייב שיתוף פעולה ארוך שנים בין 5 רשויות, הזכיין והמדינה, בלב מטרופולין ת"א. כל עיכוב, שינוי או מחלוקת עלולים לפגוע בשווי המשקל העדין בפרויקט, ולהשליך על מצב המשק הלאומי. בפרויקט לוקחות חלק חברות בינ"ל, המחויבות להתאים את הטכנולוגיות ושיטות העבודה לתנאי העבודה בארץ, בהיבט התכנוני והמשפטי, ולעמוד בדרישות הבטיחות.

"באשר להשפעה האפשרית של הפרויקט על אקוויפר החוף, אני משוכנע שלמשרד לאיכות הסביבה ולנציבות המים עומדים כל הכלים והידע לטיפול נאות בסוגיה זו, תוך הבטחה שהאקוויפר לא יפגע בכל צורה שהיא".